תרזה מיי שרדה את הצבעת האי אמון בפרלמנט הבריטי

ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, שרדה הערב הצבעת אי-אמון בממשלתה, ברוב של 325 חברי פרלמנט מול 306 חברים. את הצעת האי-אמון הגישה מפלגת ה"לייבור" מהאופוזיציה, על רקע ההפסד ההיסטורי שנחלה אתמול מיי בהצבעה על הסכם הברקזיט שגיבשה, ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. מיי הודתה לחברי בית הנבחרים על התמיכה בה, והודיעה כי תחל כבר הלילה ב"סדרת פגישות עם ראשי המפלגות בבית הנבחרים", במטרה לגבש פתרון מוסכם לפרישת בריטניה. מיי נדרשת לדווח לפרלמנט כבר ביום שני על מסלול חדש שיאפשר לבריטניה לפרוש מהאיחוד ב-29 במארס 2019.

להצבעה קדם דיון שנמשך יותר משש שעות שבו הביעו חברי אופוזיציה מצד אחד וחברי קואליציה מנגד את התנגדותם או תמיכתם במיי. בחצי השעה האחרונה הצטרפה מיי לדיונים, ושמעה ביקורת נוקבת מצד צמרת מפלגת הלייבור על תפקודה. ראש האופוזיציה ג'רמי קורבין האשים אותה בכך שהיא מובילה "ממשלה של זומבים", בעוד סגן ראש הלייבור, טום ווטסון, אמר שהוא "מרחם עליה" וש"אינה יכולה להנהיג יותר את המדינה". מיי שבה והצהירה על נכונותה לשאת ולתת עם המפלגות כדי לגבש עמדה בריטית אחידה, אותה תוכל להציג לאיחוד האירופי. בריסל, מצדה, הודיעה היום כי "הכדור נמצא במגרש הבריטי" וכי לונדון צריכה להבהיר לראשיו כיצד להתקדם בתהליך ה"ברקזיט".

מיי התעלמה מהאזהרות

מיי קידמה עד אתמול את הסכם הפרישה הבריטי שגיבשה מהאיחוד האירופי כמו נהגת הדוהרת לעבר קיר לבנים. היא התעלמה מאזהרות בדמות התפטרות שרים בכירים, כולל אלה שנשאו ונתנו עם בריסל, היא התעלמה מהמרד הפנימי בתוך מפלגתה שהתבטא בהצבעת אי-אמון, ובעובדה שנאלצה לדחות הצבעה קודמת מחשש לתבוסה; היא התעלמה מהסקרים ומהתקשורת ורק האיצה והאיצה, מושכת את הזמן עד הרגע האחרון ממש, ומפצירה בחברי מפלגתה בפרלמנט לתמוך בעסקה פגומה רק בגלל הסיכון לפרוש ללא עסקה. היא הבטיחה להוביל בנחישות וללא היסוס ואכן, היא לא מיצמצה עד הרגע האחרון, עד להתנגשות בקיר המציאות.

באופן בלתי-מפתיע, ההתנגשות הסתיימה אתמול בהתרסקות. 432 חברי פרלמנט דחו את ההסכם שגיבשה מיי בנובמבר, אחרי יותר משנה וחצי של משא ומתן. רק 202 הצביעו בעד. שליש מחברי מפלגתה פנו נגדה וחברו למתנגדים. מי שתומכים בברקזיט נחוש ועצמאי יותר הצביעו יחד עם מי שדורשים משאל עם חוזר על הברקזיט; מי שהתנגדו לחלוקה שיוצר ההסכם בין צפון אירלנד ליתר הממלכה הצביעו יחד עם מי שרצו לשמור על העצמאות הסקוטית היחסית בתוך האיחוד האירופי. הדבר היחיד שאיחד אתמול את שני צדי בית הנבחרים היה הסלידה מהעסקה שהביאה מיי לאישור.

בריטניה והאיחוד ינסו להציל

וכך, חודשיים וחצי לפני הדדליין, ינסו שוב בריטניה והאיחוד האירופי להציל עסקה אפשרית. בריסל זקוקה לכך באותה מידה שבריטניה צריכה זאת.

אתמול כבר אותתו מהצד השני של התעלה כי האיחוד האירופי "יהיה מוכן כמיטב יכולתו להתמודד עם פרישה חד-צדדית" בסוף מארס, אולם זה אינו אינטרס אירופי מובהק. הרי גם הכלכלה האירופית תיפגע אם פתאום יוטל מכס על כל מה שנכנס לבריטניה. גם תקציב האיחוד ייקלע לגירעון עמוק אם בריטניה לא תשלם חלק מהמיליארדים שהבטיחה לאיחוד בפיצויי פרישה במסגרת ההסכם. האיחוד האירופי יהיה זקוק ליחסים טובים עם בריטניה בכל תסריט פרישה שלא יהיה (על התסריטים - ראו בעמוד).

השאלה אם מיי היא זו שצריכה להוביל את ניסיון ההצלה הזה עדיין פתוחה. אין ספק שעל מיי הוטל תפקיד כפוי טובה - ליישם החלטה שהתקבלה באופן דמוקרטי ומחייב במשאל עם, מבלי שהתמונה המלאה הייתה ברורה לתושבי בריטניה.

"מתי מרגישים שמשהו נחוץ לך אם לא כאשר הוא נעלם?" אמר השבוע ל"גלובס" מנהל מכון המחקר האירופי העצמאי CEPS, דניאל גרוס, "הבריטים לא הבינו כי חלק כל כך גדול מהחיים שלהם - כולל התחבורה, הקניות היומיות ואפילו השלום באירלנד - כולם קשורים איכשהו להיותם חלק מהאיחוד האירופי - ועכשיו הם משלמים על כך". אבל גם את התפקיד העגום הזה הייתה מיי יכולה למלא בהצלחה רבה יותר.

יש מי שמסתכלים בחיוב על תוצאות ההצבעה אתמול. יריבה של מיי מתוך המפלגה, שר החוץ לשעבר בוריס ג'ונסון, אמר אתמול בתגובה לתבוסה כי היא "מספקת את המנדט הנחוץ למיי כדי לשאת ולתת מחדש עם בריסל על עסקה חדשה". זהו התירוץ שלו לכך שערק - עם 117 חברים אחרים מהשמרנים - והצביע ביחד עם האופוזיציה מהלייבור.

מיי טענה אתמול בפני הפרלמנט כי "אין סיכוי שהאיחוד האירופי ידון מחדש בעסקה". עתה עליה להוכיח כי דבריה שלה היו שגויים.

על המוקד: האי האירי

האתגר של הממשלה הבריטית כעת הוא ככל הנראה לפתור סוגיה אחת בלבד - המצב באי האירי אחרי הפרישה המתוכננת ב-29 במארס 2019.

סעיף ה"בקסטופ" - שקובע כי בשם הצורך למנוע גבול קשיח שיפריד בין צפון-אירלנד (שהיא חלק מהממלכה המאוחדת) לבין אירלנד (שהיא חלק מהאיחוד האירופי), כחלק מהשלום באי - עשויה צפון-אירלנד להיות מחויבת לחוקי המכס והסחר האירופיים, הוא זה שהרעיל את העסקה כולה בעבור השמרנים.

עד כה, האיחוד האירופי סירב לקצוב את הסעיף הזה בזמן, מה שהוביל להתפטרות השרים הבריטים בנובמבר, ולטענה כי ההסכם מציב את בריטניה בעמדת נחיתות במשא ומתן עתידי. כעת, האיחוד עשוי להתגמש. הוא גם עשוי להסכים להעניק "הארכה טכנית" של כמה חודשים למשא ומתן על עסקה חדשה.

בכל מקרה, ההגה עבר אתמול בערב מידיה של מיי לידיו של הפרלמנט הבריטי, מודל לבתי נבחרים בדמוקרטיות רחבי העולם. הפרלמנט הוא גם זה שהציב לוח זמנים שאפתני, יש שיאמרו בלתי אפשרי, שבמסגרתו על מיי להציג פתרון אפשרי עד יום שני, לאחר התייעצויות עם האופוזיציה ובתוך המפלגה השמרנית.

"הפרלמנט הבהיר כי הוא נגד העסקה, אבל לא הבהיר באיזה פתרון הוא מעוניין", אמרה אתמול מיי דקות לאחר ההפסד. כעת, המשימה הדחופה המוטלת עליה היא לברר בדיוק איזו עסקה אפשרית מבית, לפני שהיא ממשיכה ודוהרת לכיוון הברקזיט הממשמש ובא.