אחרי סין וקוריאה: גם יפן שמה את ישראל על הכוונת

השבוע מבקרת בישראל משלחת של כ-200 בכירים מ-100 חברות יפניות מובילות, ביניהן מיצובישי וטושיבה, וכן שר הכלכלה היפני. זוהי המשלחת הגדולה ביותר של בכירים מיפן שביקרה בישראל עד כה. בכנס שהתקיים לכבוד הביקור נחגגה התחממות ביחסים בין שתי המדינות, שבראש ובראשונה באה לידי ביטוי בגידול בייצוא הישראלי ליפן בשנת 2018. הייצוא הסתכם בשנה החולפת ב-1.16 מיליארד דולר, עלייה של 42% בתוך שנה. 

מאחורי הגידול עומד בעיקר גידול ביצוא ציוד רפואי, ציוד אופטי ומוצרי מתכת, אך בשתי המדינות עושים מאמצים להגדיל את החלק של ההייטק והחדשנות - רבים מההסכמים שנחתמו מתייחסים אליהם, חלק גדול מחברי המשלחת מגיעים מחברות טכנולוגיה גדולות, ובחלק ניכר מהביקורים של נציגים יפניים בישראל מתקיימים מפגשים עם חברות הייטק וסטארט-אפים ישראלים. חברות יפניות ביצעו מספר רכישות בשנים האחרונות בהיקף של מיליארדי דולרים, בהן הרכישות של ניורודרם, אורמת ו-וייבר.

בנוסף, כ-70 חברות יפניות מחזיקות בישראל פעילות סקאוטינג ובסך הכל ביצעו היפנים מעל 200 השקעות הון סיכון בישראל מאז 2014. אי אפשר גם להתעלם מסופטבנק היפנית, שהקימה קרן השקעות של 100 מיליארד דולר, והיא השחקן הכי משמעותי היום בתחום ההשקעות בהייטק העולמי. סופטבנק השקיעה גם בחברה הישראלית סייבריזן (ובעוד מספר חברות שלא רשומות כישראליות).

רק השבוע הושקה קרן חדשה, Magenta Venture Partners, שמקווה להשלים גיוס של 100 מיליון דולר. הקרן מהווה שותפות שווה בין Mitsui & Co. Ltd, אחת מחברות הסחר וההשקעות הגדולות ביפן, לבין אורי ישראלי ורן לויצקי, שני מנהלי הון סיכון ישראלים. קרן נוספת הוקמה על ידי חברת האחזקות היפנית SBI ב-2017. הקרן משקיעה בתחום הביוטק והקרן הישראלית ורטקס שותפה לניהולה.

 שותפי קרן מג'נטה אצושי מיזונו הירושי טאקאוצ'יאורי ישראל רן לויצקי / צילום: ענבל מרמרי

עם זאת, ביחס לכספים הגדולים שמושקעים בתעשיית ההייטק הישראלית, ההשקעות היפניות עדיין מצומצמות. יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, מהווה רק 2% בממוצע מההשקעות הזרות בישראל בחמש השנים האחרונות. זאת, לפי נתונים של חברת המחקר IVC, שבחנה השקעות זרות בהייטק הישראלי בין 2013 ל-2018. מהנתונים עולה כי ב-2016 הושקעו 40 מיליון דולר על ידי משקיעים מיפן, וב-2017 הסכום הגיע לשיא של 186 מיליון דולר, כמעט כולו בזכות השקעותיה של סופטבנק. בשנה שעברה, הסכום ירד ל-92 מיליון דולר בלבד, נמוך פי שניים מאשר ב-2017, אך גבוה בהרבה משהיה בעבר.

התלות של יפן במדינות ערב פוחתת

היחסים בין ישראל ויפן החלו להתבסס ב-2014, עם ביקורים דיפלומטיים של ראשי הממשלות של שתי המדינות. לאחר מכן, ב-2015, התקבלה החלטת ממשלה בישראל על חיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל ויפן. במסגרת ההחלטה, פועלים משרדי סחר של משרד הכלכלה הישראלי בטוקיו ובאוסקה. בנוסף, תחת הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה ביפן מתבצע פרויקט קמפיין לקידום חדשנות ישראלית ביפן. לפעילות משרד הכלכלה בתחום הוקצה תקציב תוספתי של כ-10 מיליון שקל ב-3 השנים שלאחר ההחלטה. במהלך הביקור גם הוכרז על שיתוף פעולה לקידום הסכם סחר חופשי. בעבר יפן לא חתמה על הסכמים מסוג זה, וכעת חתמה עם האיחוד האירופי. בעקבות זאת, התקבלה החלטה של שני הארגונים לפעול לקידום הסכם בין יפן וישראל

במשרד הכלכלה מדברים על עלייה ביצוא שירותים עסקיים ליפן, ש-90% מתוכם הם שירותים בתחומי שירותי מחשוב ותמלוגים בגין שימוש בקניין רוחני - שניהם, על פי הערכות משרד הכלכלה, מגיעים מענפי ההייטק. כך, בשנת 2017 היקף היצוא עמד על כ-130 מיליון דולר, לעומת 114 מיליון דולר בשנת 2016.

"מאז 2014, יפן שינתה את פניה ביחס לישראל. זה נובע קודם כל מביקורים הדדיים של ראשי הממשלות באותה השנה", אומרת נועה אשר, הנספחת המסחרית של ישראל בטוקיו, בשיחה עם "גלובס". הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה ביפן היא שאמונה על פיתוח היחסים הכלכליים בין המדינות. "במקביל לביקורים, בשנים האחרונות הולכת ופוחתת התלות של היפנים במדינות הערביות בתחום הנפט, והם גם מבינים שחברות בינלאומיות שעובדות עם ישראל עובדות גם במדינות ערב. ביפן גם ראו את החברות הקוריאניות והסיניות שמגיעות לישראל, ורצו גם הם את החדשנות הישראלית".

לפי משרד הכלכלה, התחומים המרכזיים בהם גופים יפניים מעוניינים לשלב חדשנות הם תעשייה 4.0, רכב, רפואה וחקלאות. בנוסף, בשנה האחרונה אושרה פרשנות חדשה לחוקת יפן, המאפשרת לצבא היפני לצאת מגבולות יפן לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. בעקבות כך, הוקם גוף חדש במשרד הביטחון היפני האחראי על ייבוא וייצוא ציוד בטחוני. שני התהליכים יוצרים הזדמנות עבור תעשיות זרות לשיתופי פעולה בתחום זה, ורבים מהמפגשים בין גורמים מיפן ומישראל מתרחשים סביב טכנולוגיות בטחוניות וטכנולוגיות בתחום הגנת המולדת.

האם נפח ההשקעות היפניות בישראל ימשיך לגדול ויפן תהפוך להיות משקיעה ולקוחה מרכזית בהייטק הישראלי? משיחות שקיימנו עם גורמים בממשלה ובתעשיית ההייטק, נראה שהגורם המעכב הוא דווקא יפן, אך אפשר לשמור על אופטימיות.

"זו תקופה של חיזור בין ישראל ויפן. היחסים התחממו מאז ביקורי ראשי הממשלות, אבל לא עבר מספיק זמן כדי לבסס את היחסים האלה בצורה יותר חזקה", אומר אבי לובטון, מנהל שיתופי הפעולה אסיה-פסיפיק ברשות החדשנות. "חברות יפניות מבינות שיכול להיות להן ערך משיתוף פעולה עם חברות ישראליות, וחלקן כבר קפצו למים כמו NEC, שצמחה משני עובדים בישראל ל-45 עובדים בתוך שנתיים וחצי. מלבד זה יש עוד עשרות חברות שנמצאות פה ובוחנות מה יכול לצאת להן משיתוף פעולה כזה. יפנים הם נורא זהירים אז הם עושים את הדברים לאט, אבל בסך הכל הכל אני מאמין שהמגמה היא חיובית".

לדבריו, ההתעניינות של היפנים בישראל לא משקפת מגמה יוצאת דופן. "היפנים מאוד טובים במפעלים ובתעשייה, אבל חסרה להם חדשנות. לאחרונה, הם הבינו שהעסק הזה תוקע אותם והיום הם נפתחים לחדשנות מבחוץ. זה לא מיוחד, כל העולם הבין שחדשנות חשובה למנוע הצמיחה של כל מדינה. כל המדינות, וביניהן יפן, סורקות את הגלובוס וישראל היא על המפה של כולן, העסקים יבואו כך או כך".

למה בכלל יש להשקיע בתקציבים ותכניות שמטרתם לפתות את היפנים להשקיע בישראל? לובטון מסביר כי "החשיבות של משלחת כזו היא בשני המישורים - גם העסקי וגם הלאומי. ביפן, חושבים שישראל היא מדבר עם טנקים. לעומת המערב, בו המנהל הבכיר הוא לרוב הרבה יותר אינדיבידואליסטי ודומיננטי בכל חברה, ביפן שכבת הביניים היא השכבה שבדרך כלל מקבלת את ההחלטות הניהוליות בחברות. לשקף להם את האמת על ישראל יעזור לעודד את שכבת הביניים לעשות יותר עסקים כאן. חדשנות היא כרטיס הביקור שלנו היום".

שורה של הסכמים בין המדינות

בשנים האחרונות נחתמים מדי שנה הסכמים מזכרים ואמנות בין שתי המדינות. בין היתר נחתם הסכם מזכר הבנות לשיתופי פעולה בתחום הסייבר בין משרד התקשורת היפני ומערך הסייבר הישראלי במהלך השנה שעברה. לפני כן, ב-2017, נחתמו מזכר הבנות לשיתופי פעולה בסייבר בין משרדי הכלכלה של יפן וישראל, והצהרה משותפת בין המדינות להקמת ה-Japan Israel Innovation Network - JIIN. עוד נחתמו: הסכם שמים פתוחים, הסכם הגנה וקידום השקעות, מזכר הבנות למו"פ תעשייתי והצהרה על שיתוף פעולה כלכלי.

בביקור המשלחת השנה חתמו שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ומקבילו היפני הירושיגה סקו על הצהרה כלכלית משותפת ועל הסכם לחיזוק שיתוף הפעולה בתחום הבריאות הדיגיטלית, במטרה להביא חברות יפניות לפעילות משותפת עם סטארט-אפים ישראלים הפועלים בתחום. הסכם נוסף נתחם בין הרשות לחדשנות ושני מכוני מחקר יפניים, במטרה להביא טכנולוגיה ישראלית חדשנית למכונים, ולבצע מחקר משותף שבסופו ייערך ייצור התוצרים ביפן והם יימכרו לשוק היפני.

עד כה, ההסכמים הללו תמכו במספר המצומצם של עסקאות אשר התרחשו בפועל, אך הם נועדו לספק פלטפורמה שתקל על ביצוע פעילות כלכלית משותפת מסוגים שונים, הן באמצעות סיוע לגורמים מיפן ומישראל ביצירת קשרים זה עם זה והן באמצעות הסכמה על ארגון מפגשים ומשלחות. בנוסף, פרויקטים מסויימים כוללים בתוכם תקציב להשתתפות הממשלות במימון שיתופי פעולה מסוגים שונים. לפי משרד הכלכלה, עד לסיום הביקור הנוכחי, צפויים להיחתם הסכמים מסחריים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר בין חברות ישראליות ליפניות, כולל ההשקעה של חברת Mitsui בקרן ההון סיכון Magenta Venture Partners.

פערים תרבותיים בין היפנים לישראלים

מי שמכיר מקרוב את המשקיעים היפנים היא קרן ההון סיכון הישראלית ורטקס, שמנהלת מיליארד דולר, ויש לה 31 משקיעים יפנים. בין המשקיעים יש מוסדות פיננסיים ומשקיעים תאגידיים-אסטרטגיים, שהשקיעו בקרן מאות מיליוני דולרים בסך הכל. משקיעה בולטת בקרן היא SBI, חברת אחזקות יפנית גדולה אשר התחילה ב-1999 כחלק מסופטבנק, וכיום היא חברה עצמאית הנסחרת בבורסות בהונג קונג, באוסקה ובטוקיו.

"זה המספר הכי גדול של משקיעים יפנים שיש היום לאיזושהי קרן ישראלית, וגם הסכום הכי גדול שמנוהל מיפן על ידי קרן ישראלית", אומר דוד הלר, שותף בורטקס. הלר למד משפטים והתמחה כעורך דין בטוקיו. כשחזר לישראל, נכנס לתחום ההון סיכון וכבר בשנות ה-90 גייס כספים ממשקיעים מיפן. "אני יכול להגיד לך שעד לפני 5 שנים המצב עם יפן וישראל היה מאוד מאוד דליל, מבחינת היקף הפעילות שהייתה פה - בורטקס ריכזנו למעלה מ-90% מהשקעות ההון סיכון היפניות כאן בישראל. היום יש יותר ויותר".

אולם, לדבריו, בעיקר לאור התחרות הקשה לחברות היפניות מצד חברות מקוריאה ומסין, "היום מתחילים לראות יותר ויותר מעורבות שלהם פה בישראל. עדיין אין פה תופעה או עסקה משמעותית שאפשר להצביע עליה, אבל אני חושב שאם בעבר המדיה היפנית הייתה מאוד שלילית כלפי ישראל, היום היא מאוד חיובית".

אורי ישראלי, אחד משני אנשי ההון סיכון שעומדים מאחורי הקרן הישראלית-יפנית Magenta, שהוקמה השבוע, מספר כי המטרה של קרן ההון סיכון (שמשקיעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים) היא קודם כל פיננסית, אך מטרה נוספת שלה היא לעזור למשקיעים האסטרטגיים שלה. "אחד המשקיעים שלנו הוא קויטו, יצרן פנסי הרכב מספר אחד בעולם. גוף גדול, רציני, ושמרני במקצת. הוא השקיע בנו גם בשביל הפן הכלכלי כמובן, אבל גם בשביל הפן האסטרטגי. הם מסתכלים קדימה על מה יהיה בעוד עשור בתחום הפנסים ברכב האוטונומי, ומחפשים גם את הערך המוסף וגם את העתיד". לדבריו, מרבית המשקיעים הם תאגידים המחפשים טכנולוגיות AI ולמידת מכונה שישמשו אותם כדי להתאים את מוצריהם לעולם העתיד.

ישראלי מציין כי אחד הקשיים המשמעותיים בעסקים בין חברות יפניות גדולות וסטארט-אפים ישראלים הם חסמים הקשורים לפערים התרבותיים בין ישראלים ויפנים. "המנהגים שלנו מאוד שונים ומן הסתם זה יוצר חיכוכים. למשל, כשהיפנים מסתכלים על סטארט-אפ ישראלי שאומר שיש לו מוצר ומניחים שזה מוצר מוגמר ועובד לחלוטין. לנו כישראלים ברור שהמוצר הראשון הוא פיילוט ושבהמשך נשפר אותו", אומר ישראלי. 

"אנחנו מנסים לבסס קונספט חדש - סוסייטי 5.0 - בעזרת טכנולוגיות ישראליות"

במסגרת המשלחת של אנשי העסקים היפנים לישראל התקיימה פגישה בין איגוד התעשיינים וארגון קיידנרן, נשיאות הארגונים העסקיים היפנית, בו חברים כל הארגונים הכלכליים במשק, מחברות תעשייה ועד בנקים. "שתי הסיבות בזכותן הגענו לישראל היום, הן שיתוף הפעולה המעמיק בין שתי הממשלות וכן העובדה שיפן מנסה לבסס קונספט חדש שנקרא 'סוסייטי 5.0'", אמר הירומישי שינוהארה, יו"ר קיידנרן, ויו"ר תאגיד הענק ניפון, בריאיון ל"גלובס".

סוסייטי 5.0 דומה במידה מסויימת למושג תעשייה 4.0 בו נהוג להשתמש במערב. "עד כה הטכנולוגיות והדאטה שימשו להפיכת החברה ליעילה יותר, אבל בעתיד נרצה לפתח באמצעות טכנולוגיות האלה ערכים חדשים בחברה שישפיעו על חייהם של כולנו. אני מאמין שלמען הגשמת החזון הזה, נצטרך להשתמש בטכנולוגיות שישראל מצטיינת בהן וביכולות הטכנולוגיות של יפן", הוא מוסיף.

אתם משתפים פעולה עם מדינות נוספות לצורך הגשמת החזון?

"כשמדברים על נושא הדאטה, דרושה כמות גדולה, ומדובר על יחסים בינלאומיים בין מדינות רבות. אך בעניין הטכנולוגיה אנחנו שמים את הדגש הגדול ביותר על השילוב בין טכנולוגיות יפניות וישראליות".

מדוע יפן, שהיא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, מהווה רק חלק קטן מההשקעות בהייטק הישראלי?

"אני חושב שהסיבה המרכזית היא חוסר ידע מהצד היפני על ישראל ועל חברות ישראליות. למשל, חברות יפניות רבות לא הצליחו למצוא הזדמנויות רכישה או השקעה בישראל כיוון שנדרש להן הרבה זמן להחליט, והן מאבדות את ההזדמנויות. למדנו זאת היום ואנחנו רוצים ללמוד להאיץ את החברות היפניות ולהפוך אותן למהירות יותר".

אתה מעריך שההשקעות היפניות בישראל יגדלו בשנה הקרובה?

"בעשר השנים הסחר בין יפן וההשקעות בין המדינות צמחו באופן יציב. אין לי סכומים מדוייקים לעתיד ואני בטוח שהצמיחה תמשיך. אנחנו מקווים שדרך פגישות כאלה נגשר על הפערים בין המדינות וכך נוכל להרחיב את העסקים".

חיים מר, יו"ר אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים ובעלי מר תעשיות, סבור שהפער בין יפן וישראל הוא דו כיווני: "החברות היפניות הן תאגידים עצומים בקנה מידה שלא מוכר בישראל. זה מפגש מאוד מעניין, אבל לצד הסקרנות, אנחנו שונים מאוד מבחינת טמפרמנט, ובסופו של דבר העסקים נעשים בין אנשים. היפנים צריכים ללמוד להיות פחות סבלניים כלפי ההתנהלות המהירה שלנו, הישראלים. מנגד, גם אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לסוג כזה של תהליך קבלת החלטות כפי שנהוג ביפן".