יו"ר לשכת עורכי-הדין הנבצר, אפי נוה, הודיע אתמול (ה') על התפטרותו מתפקידו בעקבות החשדות נגדו בקשר למינוי שופטים תמורת שוחד מיני. "אני מודיע בזה על התפטרותי מתפקידי כראש הלשכה. החלטתי לעשות כן הואיל והלשכה חשובה ויקרה לי עד מאוד. אינני רוצה שענייני האישי - שאני מניח יסתיים במהרה - יפגע בפעילותה החשובה של הלשכה. אני מודה לכל חבריי וידידיי על הדרך המשותפת שעברנו ומאחל הצלחה למי שיבוא במקומי.
לפני שנה בדיוק, רגע אחרי שנוה כיכב בתחקיר "עובדה" בתפקיד "מלך מינויי השופטים", הייתה לביהמ"ש העליון הזדמנות להעביר אותו מתפקידו כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. אל העליון הגיעה עתירה שביקשה לחייב את יו"ר לשכת עורכי-הדין הנבצר לערוך הסדר ניגוד עניינים, באופן שימנע ממנו מלשבת בוועדה לבחירת שופטים ולדון במינוים ובקידומם של שופטים ורשמים שלפניהם מופיעים אנשי משרד עריכת-הדין הפרטי שלו.
העותר, עו"ד אבי שינדלר, הביע אז חשש כי שופט או רשם המעוניין בקידום במערכת המשפט, יטה משפט לטובת משרדו של נוה, על-מנת לשאת חן בעיני ראש הלשכה או מי מאנשי משרדו. זאת, במיוחד על רקע תחקיר עובדה שהראה איך השופטים מכרכרים סביב נוה ומתחנפים אליו, בשל היותו האיש החזק - יחד עם בת בריתו, שרת המשפטים, איילת שקד - בוועדה למינוי שופטים.
אולם שופט העליון, יצחק עמית, דחה את העתירה בלי היסוס, ואף הביע תמיהה - כיצד בכלל ניתן להעלות טענות שמטילות דופי ביחסים בין שופטים לעורכי-דין. "דומה כי העותר חוטא באי-הכרה של הדנ"א השיפוטי, וחוטא אף ביושרתם של עורכי-הדין", כתב עמית בהחלטה. אז נוה נשאר בתפקידו בוועדה, וגם קיבל "חותמת יושר" מביהמ"ש העליון. שנה אחר כך, שלשום (ד'), התפוצצה למערכת המשפט בפנים פרשת "השוחד המיני תמורת מינוי".
על רקע החשדות העולים נגד נוה בפרשה, הטיעונים שעלו נגדו בעתירה לפני שנה נראים תמימים, ילדותיים כמעט. החשש להשפיע על שופטים שדנים בתיקים של משרדו, קיבל תפנית מטרידה לחשד לקיום מערכות יחסים מיניים עם שופטות בתמורה לקידומים מקצועיים. אולם שינדלר, מגיש העתירה, היה באופוזיציה לנוה בלשכת עורכי-הדין, אז קולו בוטל כמי שהוא בעל אינטרס להפיל את נוה. כך נותר שינדלר קול בודד בלשכה שמלאה בתומכים ובחברים של נוה.
איך זה קרה? איך הפך נוה לשליט בלתי-מעורער, בלתי מבוקר, פופולרי ואהוד בקרב רבים ומנגד למטיל מורא על אחרים? איך הפכה לשכת עוה"ד למונרכיה חוקתית, כשנוה בתפקיד המונרך-המלך? השורשים לכך מתחילים שנים אחורה, כשנוה עשה את צעדיו הראשונים בלשכה עם מחנה פוליטי אחד, עוברים דרך שלטון דורסני כיו"ר ועד מחוז ת"א שאליו הגיע עם מחנה פוליטי אחר, ומסתיימים בשלטון יחיד כיו"ר הלשכה, תפקיד לו זכה כשהוא כבר במחנה פוליטי שלישי.
צ'ארמר ועריץ
עד לאחרונה אף אחד בלשכה לא הסכים לפצות פה נגד נוה. היום רבים בסביבתו ובלשכה מדברים על האיש ש"אין לו אידיאולוגיה, רק רצון לצבור עוד ועוד כוח", "ששלט בלשכה ביד רמה", "עשה במשאביה כבשלו" - ואף אחד לא זעק חמס.
אחד התיאורים שחוזרים על עצמם כשמדברים עם אנשים שעבדו לצד נוה בלשכה, הוא תיאור של "ד"ר "ג'קיל ומיסטר הייד" - האיש בעל שני הפרצופים. "לכל אחד יש את האפי נוה שלו. אם אתה בצד הטוב שלו - הוא 'צ'ארמר' מדהים - הוא יקדם אותך, יחייך אליך ויגרום לך להרגיש שאתה מיוחד", מספר אדם עובד שעבד צמוד לנוה, "אבל אם אתה בצד הרע שלו - זה סרט אחר לגמרי. הוא צורח עליך, מתעמר, ממרר לך את החיים. בשורה התחתונה הוא העיף מהסביבה שלו בלשכה את כל מי 'שלא בא לו טוב', ונותר מוקף בחברים וב'יס-מנים'".
כולם מתארים את נוה כאדם ריכוזי, שקבע מה יהיה בלשכה ולא הייתה שום דרך להתנגד לו. "כל ההצבעות בוועד המרכזי של הלשכה היו רק בשביל הפרוטוקול. כולם אמרו לו כן. לא משנה מה הוא אמר", מספר גורם בלשכה. "באופן משונה אף פעם לא הייתה מחלוקת בתוך הקואליציה וכולם הצביעו כפה אחד. היה פה שלטון יחיד ומוחלט. השיקולים בכל הצבעה לא היו ענייניים. כולם היו פיונים".
עוד מוסיף אותו גורם, כי "כשמנסים להבין איך זה שאנשים עם רקע שונה וכל-כך הרבה רב-גוניות באינטרסים שלהם, הפכו ל'יס-מנים' של נוה בלשכה, התשובה עוברת דרך העובדה שנוה חילק מעין הטבות וצ'ופרים לכל מי שסובב אותו, ודרך מסע השתקה. נוה חילק תארים של סגן יו"ר השלכה, משנה ליו"ר הלשכה, תארים נוספים והמציא תפקידים שלא קיימים. הוא חילק כל-כך הרבה תפקידים שהוא למעשה ניטרל כל יכולת של מישהו לבוא ולבקר אותו".
גורם נוסף, שמעיד על עצמו כי גם הוא היה מאלה שהצביעו לטובת נוה בישיבות בלשכה, מוסיף כי "זו הייתה השיטה: מינויים אינסופיים של אנשים בלשכה ועורכי-דין מהשוק לכל מיני תפקידים שהם פיקציות. יש, למשל, אבעה יושבי ראש לוועדות בלשכה, הוקמו לשכות קשר חדשות וועדות חדשות בשביל שיהיו תפקידים חדשים לאלה שנוה חפץ ביקרם.
"הייתה פה 'מסחרה' של תפקידים. מספיק לראות מה קרה עם הקמת מחוז מרכז. המחוז מוקם רק עכשיו, אבל כבר ארבע שנים יש מנכ"לית למחוז, שיושבת על משכורת יפה. למה צריך מנכ"לית למחוז שלא קיים עדיין? גם הממונה על המחוז לא נבחר בבחירות אלא נוה בחר אותו. כל יושבי ראש המחוזות נבחרו בבחירות. רק היו"ר של מחוז מרכז מונה על-ידי ראש הלשכה".
"שליטה במוח"
עוד תיאור שחוזר על עצמו הוא האבולוציה שעבר נוה כפוליטיקאי וכבעל תפקידים בלשכה. גורמים שעבדו ועובדים איתו לאורך השנים מתארים את התהליך כמעבר מ"שליטה בכוח" ל"שליטה במוח". לדבריהם, בעוד שפעם הוא היה צועק ומתעמר בעובדים סביבו כדי לבסס את כוחו, ככל שטיפס מעלה הצעקות התמתנו וההתעמרות הפכה לעקיפה. "הוא מצא דרך אחרת לשלוט על הסובבים אותו - לטפח ולפנק את אלה בסביבתו, ולהרחיק באמצעות עוזרים למיניהם את מי שלא מתיישר. הוא כבר לא צריך לצעוק כמעט", אומר גורם בלשכה.
תיאור של הימים שבהם הוא צעק ניתן למצוא, בין היתר, בתביעה שהוגשה נגד נוה ושבימים אלה הגיעה לשלב הסיכומים - השלב האחרון לפני הכרעה. בתביעה טוענת עובדת לשעבר בלשכה, עו"ד ורד לוי, כי היא פוטרה שלא כדין, בין היתר, על רקע שיקולים פוליטיים זרים. לטענתה, היא מצאה עצמה במשך שנים, שלא מרצונה וללא עוול בכפיה, כמטרה להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד נוה, תחת חסותה של הלשכה. זאת, רק בשל היותה "במחנה" של "יריבו" עו"ד דורון ברזילי, וכאשר שיא ההתנכלות הייתה למעשה הפיטורין שלא כדין.
עו"ד לוי מתארת בסיכומיה שהוגשו לאחרונה לביהמ"ש, סיטואציות שבהן עו"ד נווה התעמר בה, גידף ואיים עליה ואף אמר לי "כי יביא לסופה". באחד המקרים, לטענתה, התנהלותו - האיומים והצעקות - אף גרמה לה להתעלף ולהיזקק לעזרה רפואית עקב היותה בהריון מתקדם. עוד נטען, כי האירוע הטראומתי הספציפי הזה מעיד כאלף עדים על אישיותו וכוחו של נוה ועל האווירה ששרה במסדרונות הלשכה.
סגירת חשבונות
הסיפור הזה אינו סיפור בודד. אל "גלובס" הגיעו תיאורים של צעקות על עובדים ופיטורי עובדים במהלך ישיבות רבות משתתפים. אולם לדברי הגורמים בלשכה, שמוכנים לדבר היום (וגם עכשיו מבלי להזדהות) ההתנהלות הזאת אפיינה את "אפי של העבר". לדבריהם, נוה כיו"ר הלשכה כבר היה הרבה יותר משופשף, הרבה פחות צעקן והרבה יותר אלגנטי בדרך שלו לשלוט באנשים סביבו. הוא עבר, כאמור, להטבות במקום צעקות.
במקביל, לטענת גורמים שונים בלשכה, הוא "סגר" חשבונות עם אנשים מאחורי הקלעים, תוך שימוש במוסדות הלשכה. כך, לטענת גורם בלשכה, באחד המקרים שבהם העז להתנגד ליוזמה מסוימת של נוה, הוא גילה לפתח פתאום כי הוגשו נגדו שתי תלונות לוועדות האתיקה בלשכה בשני מחוזות שונים. הטענות היו מופרכות והוא ראה בהן את טביעות האצבע של נוה, אז הוא לא היסס ופנה אליו מידן. באופן מקרי או שלא, לאחר שאמר לנוה כי הוא יודע שהוא עומד מאחורי התלונות - המתלוננים חזרו בהם מהתלונות, והכל נעלם כלא היה.
"נוה עשה שימוש בגוף שיפוטי בלשכה כדי להשתיק אויבים פוליטיים ומתנגדים אחרים. הוא השתמש בלי היסוס במנגנון הלשכה כדי לנהל הליכים נגד אויבים שלו. תראו למשל את התביעה שהוא מנהל נגד העיתונאית, שרון שפורר. למה זה צריך להיות ממשאבי הלשכה? הוא רצה לתבוע אותה כי היא הוציאה דיבה נגדו? שיתבע על חשבונו. מה הקשר ללשכה?", אומר גורם בלשכה.
עוד מוסיף אותו גורם, כי "היה פה שכרון כוח של נוה לצד העובדה שהסובבים אותו בלשכה לקו בעיוורון ובגישת 'שמור לי ואשמור לך', ולאף אחד באופוזיציה לא היה שום כוח. וכך נוצר מצב שבו יש גוף לא מבוקר, עם המון כסף שמשלם לעובדים משכורות רעב, ומצד שני עושים משתים שלהם מזמינים את כל המי ומי על חשבון הלשכה".
כשהוא אומר "משתים" מתכוון אותו גורם בלשכה לכנסים השנתיים של הלשכה, ימי עיון ממותגים, קוקטיילים ושלל אירועים שעורכת הלשכה לאורך השנה, ושאליהם מוזמנים בכירי מערכת המשפט. "הכנסים והאירועים הללו תמיד היו כר פורה ליחסים לא בריאים ולא ראויים בין שופטים לעורכי-דין וחלק מבעלי התפקידים בלשכה, אבל נוה שכלל את זה לרמת אמנות. במובן השלילי.
"זה היה מביך לראות איך שופטים מתחנפים אליו על רקע הרצון להתקדם, בלי בושה. ולא רק שופטים. גם עורכי-דין בחגיגה הזאת. בתמורה לזה שהוא נותן להם לשבת בפאנל או להרצות בלשכה - שזה עושה להם את זה והם מרגישים חשובים - הם מביעים תמיכה בלתי מעורערת בו לאורך שנים", אומר אותו גורם.
עוד הוא מוסיף, כי "גם לאחרונה, כשהתפוצצה פרשת ביקורת הגבולות, עמדו לצדו הרבה עורכי-דין. למה? כי הוא חילק להם לאורך השנים טובות הנאה קטנות, שימן את הגלגלים, והם החזירו לו. גם עורכי-דין בתוך הלשכה וגם כאלה בחוץ. ומי שלא היה חפץ ביקרו, לא היה במעגל הזה. והכל על חשבון הלשכה שמשלמת את המחיר. הכסף זרם מהלשכה, כשנוה חותם על חלוקת הצ'קים".
לדבריו, "התפתח גם ז'אנר חדש של נסיעות לחו"ל, משלחות לחו"ל, לניו-יורק וליפאן, כשאנשי מנגנון מהלשכה וחלק מבעלי התפקידים נוסעים וממומנים על חשבון הלשכה. למה הלשכה צריכה לנסוע ליפאן או לניו-יורק? זה לא המהות של הגוף הזה, שצריך להיות יותר צנוע וממלכתי ולקיים פחות פסטיבלים. זו המהות של אפי נוה. אבל ברגע שראש הלשכה הופך להיות דמות דומיננטית בוועדה למינוי שופטים, חבר של שרת המשפטים ושל היועץ המשפטי לממשלה, אז הוא מועצם".
"מיומנויות פוליטיות של אדם שאין לו אידיאולוגיה חוץ מאשר הרצון לתפוס את הכוח"
עד לאחרונה כמעט ולא נמצא אדם שידבר כנגד אפי נוה בפומבי. גם כתב האישום שהוגש נגדו לאחרונה בטענה, כי סייע לבת זוגו לעבור את הגבול מבלי להחתים דרכון, לא גרם לעורכי הדין לדבר נגד מי שעומד בראש הלשכה המקצועית שלהם.
אפשר להזכיר בודדים שדיברו, ובהם עו"ד אלכס הרטמן שהיה הראשון לבקר את נוה והתנהלותו בפומבי. אבל היום כל מי ששמע רדיו וקרא עיתונים כבר ראה שהתמונה שונה לגמרי. רבים מדברים. רבים גם אומרים שהכתובת היתה על הקיר.
לא ברור איזו כתובת זו, היות והחשדות הפליליים נגד נוה יוצרים תמונה חדשה ומחברים בין מין למינויים, אבל לדברי עורכי דין ופעילים בלשכה את הסממנים הבעייתים של הכוח שצבר נוה, בהחלט ניתן היה לזהות במהלך הדרך הפוליטית שעשה. בין היתר, בתרגיל שעשה לדורון ברזילי.
עו"ד אילן בומבך, מבכירי עורכי הדין בישראל ויו"ר ועד מחוז ת"א של הלשכה, מתאר את הדרך הזאת שעשה נוה, אשר התחיל בקואליציה שלו. "אפי נוה הוא קודם כל פוליטיקאי. הוא התחיל את דרכו בלשכה בקואליציה שלי כאשר כיהנתי כראש ועד מחוז ת״א, בסיעה של יראון פסטינגר, והוא נתן לאנשים להבין שאין לו אספירציות פוליטיות. בהמשך, הוא חבר לדורון ברזילי.
"ואז כשדורון ברזילי זכה בבחירות לראשות הלשכה מול יורי גיא רון, רגע אחרי הוא חבר לאנשי יורי גיא רון בלשכה, שהיתה לו אידיאולוגיה הפוכה, נטרל לחלוטין את כוחו של דורון ברזילי ואיגד את כל ראשי המחוזות שהיו אנשים של יורי גיא רון נגד דורון ברזילי. דורון הוחלש והיה חסר כוח בקדנציה שלו. ושוב האידיאולוגיה של יורי גיא רון היתה שונה מהותית מזו של ברזילי, אבל לאפי נוה זה לא שינה. בהמשך, בבחירות האחרונות, הוא איחד את כולם נגד דורון ברזילי, וזכה ללא כל מאמץ. אלה מיומנויות פוליטיות של אדם שאין לו גבולות ואידיאולוגיה או עמדות חוץ מאשר הרצון לתפוס את הכוח, את השלטון. כבר אז ניתן היה לראות את זה בהתנהלות שלו".
גם בהמשך דרכו הפוליטית, טוען בומבך, ניכרים היו הרצון לשליטה ולכוח, והעדר האידאולוגיה. "כשנוה כרת את הברית עם אילת שק, היתה לה תוכנית מוצהרת למנות שופטים שמרנים לעליון, אבל אותו בכלל לא עניינה האידיאולוגיה. הוא חבר אליה כדי לספק לה את רצונותיה בנוגע לעליון, והוא קיבל את כל השאר. הוא נתן לה את השופטים שהיא רצתה, והיא נתנה לו את השופטים שהיו חשובים לו, המאוד מסוימים, אבל לא משיקולים אידאולוגים אלא משיקולים פוליטיים, חברויות שונות ואינטרסים. מה שהוא השיג בתמורה, זו ברית עם שקד, בדמות לו חקיקה, כמו הארכת תקופת ההתמחות והקשחה לא סבירה של לשכת עורכי הדין.
"אבל גם במקרה של הרפורמות שהוא קידם באמצעות השרה, הוא הלך ללא עמדה וללא אג'נדה. למשל בעניין ההקשחה הנדירה והחריגה של בחינות הלשכה. גם מאחורי זה לא עמדה אידיאולוגיה אלא אג'נדה. הוא לא רצה שהבחינות יהיו קשות אבל הוגנות, אלא ייצג אג'נדה של להכשיל בכל מצב. כשאני עמדתי בראשות המחוז, ניסינו לגבש מתכונת של מבחנים קשים אך הוגנים, ושישקפו את הצרכים של המקצוע. אבל מה שקרה עם הרפורמה של נוה זה שהבחינות הפכו ללא הוגנות, וביהמ"ש העליון מתח ביקורת קשה על המבחנים ונפסלו שאלות. אפי נוה התעלם לחלוטין מכל מה שנאמר לו על המבחן, ולכן הגענו למצב קיצוני שבו הכנסת מנסה להתערב בעניינים מקצועיים ומקדמת את חקיקת חוק הפקטור בניגוד לעמדת הלשכה״.
ת"ז: עו"ד אפי נוה
גיל: 50 ■ מצב משפחתי: פרוד, בהליכי גירושין ■ מגורים: תל-אביב ■ תפקיד: יו"ר לשכת עורכי-הדין לשעבר ■ עיסוקים נוספים: מייסד-שותף במשרד עורכי-הדין "אטיאס-נוה-כהן", העוסק בתחומי הביטוח והנזיקין, ומונה 25 עורכי-דין ■ לימודי משפטים: שלוש שנים במכללת רמות משפט, ושנת השלמה באונ' ת"א ■ שנת התמחות: בית-משפט השלום בת"א, אצל השופטת שרה דותן ■ תפקידים קודמים: חבר הוועדה לבחירת שופטים, יושב-ראש מחוז ת"א בלשכת עורכי-הדין ■ תיקים בולטים שניהל: התביעה של דורון זהבי (המכונה קפטן ג'ורג') נגד המדינה; תביעתו של אמיר פיי-גוטמן ז"ל נגד בי"ח איכילוב; תביעה של קבוצת הורים ותלמידים נגד משרד החינוך, מנהלת בית-ספר ועיריית ת"א, בגין העסקת המורה הפדופיל שאול שמאי ■ עימותים מתוקשרים: נוה הגיש תביעת ענק נגד העיתונאית שרון שפורר, והתעמת פומבית עם הפעיל החברתי, עו"ד ברק כהן, שהושעה מהלשכה ■ עוד משהו: למשרד עורכי-הדין שהקים נוה אין אתר אינטרנט, ולעמוד הפייסבוק שלו כ-60 עוקבים בלבד
חזקת החפות: חקירת המשטרה בעניין זה נמצאת בראשיתה. יודגש כי כל המעורבים בה ובהם אפי נוה הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.