למרות הכחשות חוזרות ונשנות של שר האוצר ובכירי משרדו, ממשיכים אנליסטים לטעון כי האוצר ביצע מניפולציות מרחיקות לכת בניהול תקציב המדינה 2018, במסגרת המאמץ למנוע את חריגת הגירעון מתחום היעד. ניתוח הנתונים הנוגעים לביצוע התקציב, שערך בית ההשקעות פסגות, מראה, על-פי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אורי גרינפלד, שהאוצר "סגר את הברז התקציבי" בחודשיים האחרונים של השנה ובמקביל חל גידול דרמטי בצד ההכנסות ממסים ומהפקדות של הביטוח הלאומי. החשש העיקרי הוא שבפעולות אלה העביר למעשה האוצר חלק מהגירעון של 2018 לשנת 2019. הכלכלן יונתן כץ מלידר שוקי הון העריך כי הגירעון ב-2019 צפוי לגדול ב-0.3 נקודות האחוז כתוצאה מפעולות האוצר לשיפוץ הגירעון - ולהתקרב ל-4%.
כאמור, הניתוח של פסגות מראה "באופן ברור" שבחודשיים האחרונים של השנה האוצר "פשוט סגר את הברז". אם מסתכלים למשל על הוצאות המשרדים האזרחיים, כותבים בפסגות, גדלו אלה בחודשים ינואר-אוקטובר (לעומת התקופה המקבילה ב-2017) ב-7.5%. לעומת זאת, אם משווים את ההוצאות של החודשיים האחרונים של 2018 לאלה של התקופה המקבילה בשנת 2017, רואים שנרשם בהוצאות אלה קיטון של 1.8%. באופן דומה, הוצאות משרד הביטחון גדלו בעשרת החודשים הראשונים של השנה ב-6.3%, אך בחודשיים האחרונים של השנה הן קטנו ב-4.9% (שוב, לעומת התקופה המקבילה ב-2017). בפסגות מציינים כי גם לאחר הצמצום בחודשיים האחרונים של השנה, הוצאות הממשלה חרגו השנה ביחס לתקציב המקורי. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-6.2% לעומת גידול צפוי של 5.3%. הוצאות הביטחון גדלו ב-3.5%, לעומת צפי לקיטון של 0.5% בתקציב.
בסוף השנה הוצאות המשרדים ירדו במקום לעלות
בצד ההכנסות מציינים בפסגות גידול דרמטי שחל בהכנסות ממס חברות בחודש דצמבר - של 21% לעומת דצמבר 2017 - ולאורך השנה קצב הגידול הממוצע היה 4%. בשנת 2017 האוצר פעל להגדלת הגירעון (שהיה נמוך מהיעד כתוצאה מהכנסות חד-פעמיות מגביית דיבידנד), וייתכן כי גרם לדחיית הכנסות ממס חברות ל-2018. פעולות כאלה תרמו אף הן לפער של 21% בין ההכנסות בדצמבר 2017 לדצמבר 2018.
הניתוח של פסגות מציין גידול בלתי מוסבר בשני מקורות הכנסה נוספים, שתרם מאוד להקטנת הגירעון: הראשון הוא הפקדות המוסד לביטוח לאומי, שהיו גבוהות בהרבה מהתכנון ועמדו על 3 מיליארד שקל, לעומת צפי ל-0.5 מיליארד בלבד בתקציב; השני הוא בסעיף ההכנסות ממקורות אחרים, שבו נרשמה בדצמבר הכנסה של 2.3 מיליארד שקל, לעומת הכנסה מצטברת של 340 מיליון שקל בכל עשרת החודשים הראשונים של 2018.
הצורך בהקטנת הגירעון נוצר בעקבות האטה בגידול בהכנסות המדינה וגידול בהוצאות מעבר לתכנון ולאחר שבחודשים אוקטובר ונובמבר הגיעו הגירעונות השוטפים (12 חודשים אחורה) לסביבות 3.4%. הערכות פנימיות באוצר צפו כי השנה תסתיים בגירעון של 3.2%-3.1%. כחלון הכחיש כי נעשו "שיפוצים" כלשהם בנתוני הגירעון. בנאום בשבוע שעבר שבו בישר כי הגירעון ב-2018 עמד ביעד, אמר כחלון כי "עכשיו גם יספרו לכם ששיחקו במספרים. חברים שלא יספרו לכם סיפורים, אין מושג כזה לשחק במספרים. כל המספרים האלה מפוקחים על-ידי חברות הבינלאומיות. משחקים במספרים בבית ספר, אבל בחיים הכלכליים וכשאתה עומד להנפיק חוב או לגייס כספים - שם לא יושבים ילדים קטנים. כל המספרים מפוקחים על-ידי מודי'ס, קרן המטבע ו-S&P. בעיתונים שלנו אפשר להגיד 'שיחקו במספרים' - אבל לא שם".
לפי פסגות, ב-2019 נראה "ביקושים חזקים, לחצי שכר, פיחות של השקל ועליית מחירי תשתיות (מים, חשמל, ארנונה) - שהם סביבה תומכת אינפלציה". לגבי הגירעון, אומרים בפסגות כי המצב ב-2019 אינו מבשר טובות בכל הנוגע ליכולת של הממשלה להמשיך את תהליך הפחתות המיסים. "לנוכח התמונה התקציבית המצטיירת לשנה הקרובה (אנו מעריכים גירעון של 3.6% תוצר עם סיכונים כלפי מעלה), נראה כי לא יהיה מנוס מלבצע התאמות בצד ההכנסות וההוצאות לאחר הבחירות. ובמילים פשוטות, סבירות לא נמוכה שנראה עליית מע"מ במהלך המחצית השנייה של השנה, מה שאומר בפוטנציאל עוד כ-0.2-0.3 נקודות האחוז לתחזית האינפלציה השנתית שכרגע עדיין לא מובאת בחשבון בתחזיות של רוב החזאים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
