הולך ומתחמם הקרב בין מחזיקי איגרות החוב של חברת אפריקה ישראל לבין המשקיע מוטי בן משה, על גורל הפיקדון בסך 100 מיליון שקל שהעמידו בן משה וחברות שבשליטתו להבטחת הסדר החוב של אפריקה ישראל. לקראת הדיון בנושא, שיתקיים ב-30 בינואר באולמו של נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, הגישו אתמול בן משה וחברת אקסטרה שבבעלותו את תגובתם לביהמ"ש לבקשת מחזיקי האג"ח לחילוט בפיקדון.
הסדר החוב השני של אפריקה ישראל, שבמסגרתו היה אמור בן משה לרכוש את הבעלות על החברה בהשקעה של כ-2.3 מיליארד שקל, בוטל בחודש שעבר, לאחר שהצדדים להסדר התקשו להסכים על התנאים להארכתו. כעת עוברים מחזיקי האג"ח להילחם על מה שעוד נותר ממנו, פיקדון של 100 מיליון שקל במזומן ובניירות ערך סחירים, שהעמידו חברות מקבוצת בן משה לטובת הבטחת קיומו של ההסדר.
השאלה המרכזית שתעמוד בפני בית המשפט היא האם בן משה הוא שאחראי לביטולו של ההסדר, כפי שטוענים מחזיקי האג"ח, או שמא האשם הוא דווקא בהתנהלות מחזיקי האג"ח עצמם ו/או בכוחות חיצוניים, שלבן משה אין שליטה עליהם. אם יקבל הנשיא אורנשטיין את טענות מחזיקי האג"ח, ייאלץ כנראה בן משה להיפרד מהפיקדון הגדול שהפקיד בנאמנות לטובת ההסדר. אולם אם יקבע הנשיא כי לא מצא פגם בהתנהלות של בן משה, עלולים מחזיקי האג"ח למצוא את עצמם חוזרים לנקודת ההתחלה, קרי ללא הסדר חוב לאחר יותר משנתיים וחצי מתחילת ההליכים, ללא משקיע ולא כספי הפיקדון.
עיקרי טענות הצדדים במאבק על הפיקדון בסך 100 מיליון שקל
"נסיגה בפעם השנייה מהסדר"
מוקדם יותר החודש פנו נאמני האג"ח בבקשה לביהמ"ש כי יורה על חילוט הפיקדון והעברתו לידיהם, עקב מה שהוגדר על-ידיהם כנסיבות חמורות של אי-קיום התחייבויות ונסיגה בפעם השנייה מהסדר נושים, שהוצע בידי בן משה עצמו ושאושר בידי ביהמ"ש. בבסיס, הטילו מחזיקי האג"ח ספק בטענת בן משה כי סיבות אובייקטיביות הן שגרמו לכך שטרם התקבלו האישורים הדרושים לעסקה מהרשויות להגבלים עסקיים של שלוש מדינות במזרח אירופה.
אלא שלטענת בן משה לא הוא גרם לביטול ההסדר, ולכן לטענתו יש לדחות את הבקשה. בתגובתו מאתמול נטען כי בקשת החילוט היא חסרת בסיס וכי היא נועדה להטעות ולבלבל, מאחר שהיא מצניעה או מסתירה עובדות מהותיות. לדבריו, ההסדר אינו בתוקף כבר מיום 13 בדצמבר, לאחר שמחזיקי האג"ח סירבו ודחו את הצעתו להאריך את תוקפו עד 31 בינואר, וזאת בטענה כי הוא אינו משתלם להם נוכח עליית ערך שנרשמה בנכסים הנמכרים.
"מחזיקי האג"ח הציבו לרוכשת (אקסטרה, ע' כ'), באמצעות אולטימטום, דרישות לשינוי ההסדר לטובתם, כתנאי להארכת תוקפו. את האולטימטום ליוו מחזיקי האג"ח במסע תקשורתי מכפיש, מביש ומזיק כלפי הרוכשת, כלפי מוטי בן משה וחברת רבוע כחול (גם היא בבעלות בן משה, ע' כ'), כמו גם בהפעלת לחצים נוספים בדמות איומים 'לסגור את שוק ההון' בפני בן משה והתאגידים בשליטתו.
"בד בבד, מחזיקי האג"ח פעלו לקבלת הצעות חלופיות להסדר מצדדים שלישיים, ולאחר שהאולטימטום מצדם סורב, פנו הנאמנים לחברה (אפריקה ישראל, ע' כ'), למנהליה ולדירקטורים שלה, ודרשו מהם להפסיק לשתף פעולה עם הרוכשת, ואף דרשו כי כל החומר שבידי הרוכשת על אודות החברה יושמד באופן מיידי", כותב בן משה בתגובה לביהמ"ש.
כך או כך, ברור לחלוטין שהתהליך הארוך והמורכב של הסדר חוב בחברה כמו אפריקה ישראל, שחייבת לנושיה כ-3 מיליארד שקל, דורש שיתוף פעולה וחתירה להגשמה מצד שני הצדדים. שיתוף פעולה כזה התקיים בתחילת התהליך, אולם בהמשך נרשמו לא מעט מאבקים בין הצדדים, שהובילו לחוסר אמון ביניהם ובסופו של דבר לפיצוץ ההסדר, לאחר אישורו ורגע ולפני השלמתו.
אפריקה מצטרפת לעמדת הנאמנים
בינתיים, הגישה גם חברת אפריקה ישראל עצמה את תגובתה לבקשת נאמני האג"ח, שתומכת באופן מלא בבקשתם לחילוט הפיקדון. בתגובתה לביהמ"ש כותבת אפריקה ישראל כי "בשים לב למכלול העניין, להתמשכות והתארכות התהליך, ולהוצאות כבדות המשקל שנגרמו לחברה בעטיה של התנהלות הרוכשת ולחוסר הוודאות שנוצר בקשר עם עתיד החברה בשל אי השלמת התהליך, מצטרפת החברה לעמדת הנאמנים כפי שקיבלה ביטוי בבקשה, וסבורה כי יש להורות על חילוט הפיקדונות".
בתגובת אפריקה ישראל נכתב עוד, כי "הדעת אינה סובלת תוצאה, שלפיה עם ביטול ההסדר בשל נושא שמצוי לחלוטין באחריות הרוכשת, תרד לטמיון השקעת משאבים כבירה לאורך תקופה של למעלה משנתיים וחצי ואובדן רוכשים פוטנציאליים, והרוכשת תצא פטורה בלא כלום (זולת הוצאותיה שלה)". עוד מציינים באפריקה ישראל, כי בן משה והחברות שבשליטתו הם שריכזו את הטיפול בהשגת אישורי הממונים העסקיים במדינות הרלוונטיות השונות, ולא אנשים מטעמה של אפריקה ישראל.
עוד עולה מהבקשה, כי אפריקה ישראל החליטה לשתף פעולה עם נאמני האג"ח, במהלך שעשוי להקשות על בן משה במאבקו להשבת כספי הפיקדון. בבקשה חושפת אפריקה ישראל כי הסכימה לדרישת הנאמנים לקבל את כל המסמכים הקשורים בתהליך קבלת אישורי רשויות ההגבלים העסקיים בכל אחת מהמדינות שבהן טרם התקבל אישור (צ'כיה, סרביה ופולין). לדברי אפריקה ישראל, הסעד המשפטי במקרה זה לא הופנה כלפיה, אולם למען הסדר הטוב העבירה לנאמנים את התכתובות והמסמכים שהועברו על-ידיה לבקשת הרוכשת, לצורך הליכי קבלת אישורי ההגבלים העסקיים במדינות הרלוונטיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
