כריסטיאן קרן, שכיהן כקנצלר אוסטריה עד לדצמבר 2017, מבקר בימים אלו בקיבוץ מעלה גלבוע. קרן ביקר בעבר בישראל כאורח ראש הממשלה, אך ביקורו הנוכחי שונה מאוד: לפני כחודש הוא החל לכהן כיו"ר סטארט-אפ אוסטרי-ישראלי בשם "פורסייט אנרגיה" (FSIGHT). במסגרת תפקידו הוא צפוי לשהות בישראל במשך שבוע בכל חודש, כדי לעקוב מקרוב אחר הפיילוט שעורך הסטארט-אפ בקיבוץ הדתי, בהשתתפות חברות חשמל ואנרגיה גדולות מישראל ומאירופה.
הסטארט-אפ, המפתח פלטפורמת תוכנה לניהול חכם של אנרגיה במשק מבוזר, הוקם ב-2015 ומעסיק כיום 18 עובדים. מאז הקמתו גייס הסטארט-אפ כ-7 מיליון אירו, ובימים אלו הוא מגייס 2.5 מיליון אירו נוספים בהובלת קרן ההשקעות האירופאית SPB Beteiligungsverwaltung, הפועלת בתחום התשתיות.
פורסייט אנרגיה הוקמה על ידי עמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל (עד 2011), ואוולין שטיינברגר-קרן, אשתו של כריסטיאן קרן. לשטיינברג-קרן היה חזון, שבמידה רבה הוא גם חזונו של בעלה, לפתח מערכת כוללת מקצה לקצה, שתנהל באופן חכם את משק החשמל של העתיד. ישראל לא ידועה במשק אנרגיה מתקדם במיוחד, אך שטיינברג-קרן החליטה שהיא מעוניינת בטכנולוגיה הישראלית, שזכתה לשם עולמי, כדי להגשים את חזונה. כך קרה שהיא חברה אל לסקר לצורך הקמת החברה, ומתוך שיתוף הפעולה בין השניים נולד הרעיון להפעיל את הפיילוט בקיבוץ. מחזיקי הבעלות בפורסייט אנרגיה הן עמרב, חברת השקעות בתחום האנרגיה, שנמצאת בבעלותם של לסקר ורם בלינקוב; חברת האנרגיה הישראלית טריפל אם; וחברת האנרגיה האוסטרית The Blue Minds Company, בבעלות שטיינברג-קרן, המחזיקה את מרבית המניות בפורסייט.
קיבוץ מעלה הגלבוע/ צילום: filmmill
לאגור חשמל בבית ולמכור לשכנים
במסגרת הפיילוט נבדקת יכולתה של הפלטפורמה לנהל ביעילות, באמינות ובדיוק את צריכת ומכירת החשמל של משק המורכב ממפעלי תעשייה, בתי מגורים, וגופים חקלאיים, כפי שקיים בקיבוץ. בשיחה עם "גלובס" הסביר קרן: "שוק האנרגיה משתנה מהר, הוא ישתנה גם בישראל, אבל באירופה ובארה"ב השינוי מהיר יותר. בעתיד, הצרכן לא רק יקנה חשמל מהרשת המרכזית, אלא גם ימכור אליה. זו העצמה של צרכנים קטנים ואנשים פרטיים עם לוחות סולאריים על הגג".
הפיילוט צפוי להמשך שלוש שנים וכיום משתתפות בו חברות האנרגיה האוסטריות Verbund ו-Andritz, חברות האנרגיה הישראליות Dalia, R.D.Energy ו-Wien Energie, חברת האנרגיה הטורקית EnerjiSA, והחברה ההונגרית NKM. כל אחת מהן משלמת אלפי אירו בשנה עבור הזכות להשתתף בפיילוט ולשווק את הפלטפורמה לאחר סיימו.
משק החשמל כיום בנוי מלמעלה למטה, כאשר החשמל מיוצר בתחנות כח גדולות וזורם לצרכנים. אך בשנים האחרונות ישנה הבנה כי בעתיד משק האנרגיה יהיה מבוזר: לא יהיו עוד צרכנים התלויים ביצרנים גדולים, אלא כולנו נהיה "יצרכנים" (מונח המגיע מעולמות האינטרנט בו כולנו מייצרים וגם צורכים תוכן) - כל משק בית, מפעל או עסק ייצר חשמל באמצעות לוחות סולאריים, ובמקרה של עודפי חשמל יאגור אותו בבטריות לצורך שימוש עתידי או מכירה. כאשר יהיה לו מחסור הוא יקנה חשמל מהרשת המרכזית, או מ"יצרכן" אחר.
לפני שכיהן כראש ממשלת אוסטריה, קרן היה חבר הדירקטוריון של חברת החשמל הגדולה באוסטריה, Verbund AG, ומ-2010 כיהן כמנכ"ל חברת הרכבות הפדרלית של אוסטריה, ÖBB. בשני התפקידים עסק רבות במשק האנרגיה וגיבש חזון לגבי עתידו, אותו הוא חולק כיום עם רבים מהגורמים הבולטים בתחום האנרגיה והחשמל.
לדברי קרן, "זה מאוד הגיוני לנהל את צריכת החשמל כך שתמכור כשזה יקר ותקנה כשזה זול. בהקשר הזה, התחומים של אינטליגנציה מלאכותית ולמידה עמוקה יכולים להיות מיושמים באופן מעניין מאוד בתחום האנרגיה". הפלטפורמה של פורסייט היא דוגמה אחת ליישום של טכנולוגיות כאלה לצורך פלטפורמה חכמה לניהול רשת החשמל המבוזרת. "יש לנו צוות מבריק, הרבה מהם יוצאי בטר פלייס. הם השיגו הרבה בתחום של חיזוי מחירי חשמל, ובהתבסס על זה מנסים לבסס בפיילוט מערכת סחר Peer-to-Peer (עמית לעמית, י"י) באנרגיה".
מנכ"ל החברה, עמק שדות, גם הוא יוצא הסטארט-אפ בטר פלייס של שי אגסי. עד לסגירתה המפורסמת של החברה, הוא כיהן כמנהל בכיר של תחום הבטריות, מערכות טעינה לרכבים חשמליים ורשתות חשמל חכמות. לדבריו, אימוץ של משק אנרגיה מבוזר הוא רק עניין של זמן: "אני תמיד משווה את זה לאופניים חשמליים. ברגע שהמוצר עובד והציבור קונה אותו, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. במשק החשמל עומד לקרות אותו הדבר: ברגע שתהיה בטריה עם כדאיות כלכלית, אתקין אותה אצלי בבית - ואני לא אחכה לאישור של אף אחד.
עמק שדות/ צילום: filmill
"כל בית רוצה שני דברים: הוא צורך חשמל, והוא רוצה לחסוך כסף. לא משנה אם מדובר בגוף מסחרי, מפעל או בית פרטי. פורסייט עושה אופטימיזציה בתוך הבית, כך שהלקוח יוכל להשתמש בחשמל הזול ביותר. אם המחיר של החשמל עולה, אז המערכת תאגור את החשמל בבטריה שלך, ואם יש חשמל עודף - היא תמכור אותו לשכן שלך".
העתיד: ירידה של כ-20% במחיר החשמל
באוסטרליה, קליפורניה וגרמניה המודלים האלה כבר מיושמים ברמות שונות. בישראל, לקראת סוף 2017, הוסדרה מדיניות שמאפשרת למפעלים, שכונות מגורים, בסיסי צבא ועסקים קטנים לייצר חשמל באופן עצמאי באמצעות גז טבעי. עם זאת, היישום של ייצור החשמל המבוזר עוד לא מתקיים בפועל, בין היתר בשל קשיים טכנולוגיים המעכבים את האפשרות לייצר חשמל בקנה מידה קטן, לאגור אותו בבטריות, ולנהל את מכירתו וקניינו מאינספור מקורות שונים. למרות הקשיים הללו, משרד האנרגיה ובכירי חברת החשמל בישראל, כמו גם בעולם, מסכימים כולם על כך שייצור החשמל יהפוך למבוזר כבר בעתיד הנראה לעין. קיימות אי הסכמות שונות הנוגעות לאופן היישום של המשק המבוזר, כמו למשל האם תמחור החשמל במשק כזה יתבצע על ידי גוף מרכזי או על ידי כוחות השוק.
הפלטפורמה של פורסייט נועדה לשימוש במשק חשמל עתידי, שעדיין אינו קיים ויישומו במרבית מדינות העולם תלוי בהתפתחויות טכנולוגיות ורגולטוריות. קרן מודע לקיומם של המכשולים, אך הוא מאמין שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, והם ייפתרו בקרוב: "אני די אופטימי, כי לפני שנתיים מחיר הבטריה של קילו וואט אחד לשעה היה 2,000 אירו ועכשיו הוא כבר הגיע ל-250 אירו. יותר מכך, בסקטור הבטריות בגרמניה ובסין, נפח הבטריות הולך וגדל, ובמהלך עשר השנים הקרובות זה ישתפר אף יותר. היכולת לקנות ולמכור אנרגיה גם ללקוחות קצה, תוביל לירידה משמעותית במחירי החשמל. אם לוקחים בחשבון את מה שאנחנו עושים עבור הלקוחות האירופים שלנו, תהיה ירידה של כ-20% במחירים".
מוצרי החברה כבר נמכרים באוסטריה, באוסטרליה בטורקיה, בהונגריה, בצרפת ובישראל. המערכת משמשת אותם בעיקר לצורך אופטימיזציה של הצריכה. בנוסף, פלטפורמת הניהול מקצה-לקצה שלה מיושמת בפיילוט בקיבוץ מעלה גלבוע, ופיילוט נוסף בשיתוף עם חברת האנרגיה האמריקאית סולאריה, צפוי לצאת לדרך בימים אלה בקליפורניה, בחסות מענק מקרן בירד.
ניהול ואופטימיזציה של צריכת חשמל: כיצד זה עובד?
הפלטפורמה שפורסייט פיתחה נועדה לספק אופטימיזציה לצריכת החשמל במשק מבוזר לדברי עמק שדות, מנכ"ל החברה: "אם משקי הבית ידעו להתנהל ביעילות זה יועיל גם לכלכלה הלאומית, כי זה מוריד את העומס מהתשתית המרכזית". כדי להצליח לעשות זאת באופן אוטומטי, הוא מסביר, המערכת פועלת בשלוש רמות: "החלק הראשון הוא תחזיות: עבור כל משק בית אנחנו צופים מתי וכמה הוא עומד לצרוך חשמל, מתי וכמה הוא עומד לייצר חשמל, ומה מחירי החשמל במשק בכל רגע נתון" - זאת, באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית שמופעלים על המידע שקיים בכל המשק.
"החלק השני, המבוסס על הראשון, הוא שהמערכת מקבלת החלטה אוטומטית מה לעשות עם האנרגיה: היא דואגת שבכל רגע נתון נקבל חשמל במחיר הנמוך ביותר" - את זה עושה המערכת באמצעות בחירה שוטפת בין קניית אנרגיה לבין ייצור עצמי ואגירה של אנרגיה.
"בשכבה השלישית ישנה מערכת סחר, כאן נכנס גם עולם הבלוקצ'יין: עשינו POC (הוכחת היתכנות) עם שתי טכנולוגיות מבוססות את'ריום. אחת נקראת Tobalaba - זו מערכת שנבנית על ידי עמותה בשם Energy Web Foundation, ומיועדת במיוחד לניהול אנרגיה; השנייה נקראת Hyper-Ledger - היא לא מותאמת במיוחד לאנרגיה אבל היא שייכת ל-IBM, מה שהופך אותה לזמינה באופן רחב".
התבססות על בלוקצ'יין בקרב סטארט-אפים הפועלים בתחום משק האנרגיה המבוזר הוא די נפוץ. Power Ledger היא אחת החברות הבולטות בתחום, הפועלת באוסטרליה, בה משק החשמל המבוזר מיושם באופן המקדם ביותר. החברה מפתחת פלטפורמת מסחר באנרגיה המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין, ואף עשתה הנפקת מטבע (ICO) לשם גיוס הכספים לפיתוח הפלטפורמה.
בניגוד לחברת Power Ledger, פורסייט אנרגיה מפתחת פתרון מקצה לקצה והבלוקצ'יין נועד לשמש את החברה רק לצורך המסחר המבוזר. בנוסף, פורסייט אינה מתכוונת לבצע ICO. יחד עם זאת, הבחירה להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין עשויה להלהיב חלק מהאנשים, ולהרתיע אחרים שמאסו בטרנד. שדות מבקש להרגיע את החששות ואומר: "אנחנו מסתכלים על הבלוקצ'יין בתור טכנולוגיה שיכולה לשרת אותנו בסחר מבוזר מנקודות קצה רבות, ולא בתור מטרה". בפיילוט, מספר שדות, ייבחנו שתי טכנולוגיות הבלוקצ'יין לצורך ביסוס מערכת מסחר, לצד אפשרות שלישית שאינה מבוססת בלוקצ'יין, ובסוף הפיילוט החברה תבחר בטכנולוגיה שתוכיח את עצמה כעדיפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
