יש לי אמירה לבנימין נתניהו ומשרתיו: לא מדיחים יועץ משפטי מכהן. אם הוא לא מכהן - לא נורא. האמירה הזאת חשובה הרבה יותר מזו המתייחסת לראש הממשלה. הסיבה היא חדה וחלקה: ראש ממשלה נמצא בסכנת הדחה משום שהוא חשוד במעשים פליליים, שעליהם הוא יועמד כנראה למשפט. את היועמ"ש אביחי מנדלבליט חלקים מהימין שואפים להדיח משום שהוא מתעקש לעשות את עבודתו נאמנה. אני לא יודע אם הם מבינים את ההבדל - אבל כדאי שישננו אותו גם אם אינם מבינים.
גם בשמאל, אבל אחרת
אנשי משפט בכירים כבר התריעו על הנזק שדורשי ראשו של מנדלבליט גורמים למערכת המשפט. נכון שאנשי הימין הללו אינם היחידים, גם בשמאל יש חוסר נחת ממנדלבליט. אבל שוב - יש הבדל תהומי. חוסר הנחת של השמאל נובע מהמחשבה שהיועץ לא עושה עבודתו נאמנה כל עוד אינו מגיש את כתב האישום, ומכל מקום לא עושה זאת מהר מספיק. בימין רוצים שמנדלבליט לא יעשה דבר, יטמין את כתב האישום בכספת של ההיסטוריה מבלי לעשות בו שימוש.
יותר חשוב מהעניין הפלסטיני
האלמנטים הללו חשובים הרבה יותר ממדיניות כזאת או אחרת כלפי הפלסטינים וארץ ישראל השלמה. השמירה על המערכת המשפטית היא השמירה על קיומה של המדינה כמתקדמת ומסודרת, כלומר מדינה ששווה לחיות בה ולהגן עליה. עניין הפלסטינים הוא עניין ללא סוף, ועד שיסתדר, אם יסתדר, חשוב לשמור על השפיות ועל מסגרת החוק. יש אנשי ימין שבשבילם בלי נתניהו אין מדינה. גם אם בן-גוריון, מייסד המדינה, היה מתמודד היום בבחירות, לא היה לו צ'אנס נגד נתניהו, כי יש לו, לראש הממשלה, גייסות שעומדים לצידו.
שיטרחו לחשוב מעט
"אין אף אחד חוץ מביבי", שומעים מהשפוטים. מי אומר דברים כאלה? רק מי שטורח לחשוב מעט, מבין שנתניהו הוא בן-תמותה. מי שאומר כי בלעדיו אין מדינה, אומר שמותו יביא את המדינה לקיצה?! קשקושים כאלה ואומריהם מביאים לשלטון את נתניהו, ולא משנה מה הוא עושה - בין שהוא מחסל את החמאס, ובין שבתקופתו החמאס משגשג מבחינת כוחו הצבאי ומביס אותנו בחוכמתו.
אם מנדלבליט ייעלם
אף אחד לא מנסה לומר שאם מנדלבליט יודח או ייעלם זה יהיה סוף המדינה. אבל אם הוא יודח או יסולק משום שהוא מבצע את עבודתו, זה כן יכול להיות סופה של המערכת המשפטית, ואיתה הדמוקרטיה. לא שאפשרות כזאת מדירה בהכרח שינה מעיני נתניהו ושפוטיו.
כתבות
ני"ע
