כשרעש הבאזז מתפוגג, האם ההמלצה על המניה תואמת את המציאות?

"זו עומדת להיות המסיבה הכי טובה שהיית בה". כך נפתח מסע הפרסום של פסטיבל פייר. פסטיבל מוזיקה בהשתתפות אמנים ומפורסמים מרחבי העולם באחד מאיי בהאמה שהיה בעבר בבעלות פאבלו אסקובר.

הפסטיבל היה אמור לצאת לפועל במהלך אפריל 2017, המשתתפים נדרשו לשלם 4,000 דולר לכרטיס, והאירוח היה אמור להיות ברמת 5 כוכבים מבחינת הלינה, ההסעדה והשירותים, שאמורים היו להיות מסופקים במתחם הפסטיבל.

בפועל מדובר היה בהונאה מתוחכמת, שהונתה אלפי בליינים והסתיימה בתביעה ייצוגית בהיקף של 100 מיליון דולר. סיפור המעשה מאחורי המקרה יכול לשמש לקח גם לפועלים בשוק ההון.

השנה היא 2017, ובחודש ינואר החליט יזם צעיר בשם בילי להפיק פסטיבל מוזיקה באיי הבהאמס בחודש אפריל של אותה שנה. המטרה המוצהרת הייתה להקים פסטיבל מושקע ברמה שלא נראתה לפני כן, עם השתתפות של אמנים וידוענים.

האי שנבחר לפסטיבל הוא האי אקסומה, שבו היו תשתיות מים, ביוב וחשמל מוגבלות לתמיכה בפסטיבל מורכב שאמור לארח אלפי בליינים. על אף הקשיים, שעל פניו נראים כבלתי פתירים בתקופה של שלושה חודשים עד אפריל, החל השיווק של הפסטיבל.

 מניית טבע - שער המלצה מול השער במציאות

השמועה עשתה לה כנפיים - וכסף

דרך השיווק הייתה פשוטה, אך כזו שנושאת תוצאות - לאי אקסומה הוטסו דוגמניות אשר להן מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ואלו תייגו את עצמן כמשתתפות בפסטיבל העתידי. בעקבות הבאזז שנוצר, כל בעל בלוג בתחום חיי הלילה והבילויים שמכבד את עצמו החל לכתוב על האירוע הצפוי, וכל כותב ניסה להפריז בדימויים ביחס לכותבים אחרים.

החלה תחרות בין הכותבים השונים ברשתות החברתיות בתחום של קידום הפסטיבל והרעפת מחמאות על הרעיון, הצוות והארגון. מרגע שהסוגיה הפכה להיות מדוברת, גם ידוענים, דוגמנים ודוגמניות נוספים, ובהם בלה חדיד לדוגמה, החלו לפרסם על אודות הפסטיבל והכוונה ליטול בו חלק.

בשלב זה של השיווק, עשרות ידוענים ובעלי בלוגים עם מאות אלפי עוקבים, כותבים על פסטיבל מוזיקה באי שאף אחד לא מכיר, וששווק רק בתור "האי לשעבר של פאבלו אסקובר" - וזאת אף על פי שאף לא אחד מקרב הכותבים יודע מה באמת קורה מבחינת עבודות ההקמה של הפסטיבל או האמנים שצפויים להשתתף.

בחודש מארס (חודש לפני קיום הפסטיבל), התכונה ברשתות החברתיות בקשר לפסטיבל נמצאת בשיאה, בזמן שבאי עצמו יש מחסור באוהלים לשינה (בניגוד לווילות אירוח שהוצגו באתר), בחדרי שירותים, ביכולת לשמור על טריות וסטריליות של מזון ועוד.

למכור (ולקנות) חתול בשק

איך מתרחש מצב שבו אנשים כותבים בביטחון על אירוע מסוים ללא ידיעת מלוא הפרטים? כיצד מגזינים בתחום האופנה והבילוי כתבו על פסטיבל פייר בעקבות ציוצים של ידוענים בלא, שהכתבים בעיתון או הידוענים שצייצו ידעו על מה באמת מדובר?

התהליך הזה מתרחש משום שאף אחד לא רוצה להיות מחוץ ללופ, מחוץ לנושא החם שכולם מדברים עליו. במקרה של פסטיבל פייר זה עלה לבליינים רבים בהפסד של אלפי דולרים ואי-קבלת התמורה שעליה שילמו - אבל תופעה דומה מתרחשת גם בשווקים הפיננסיים.

כאבן בוחן אפשר להתייחס לחברת טבע, לא משום שמדובר במקרה חריג ביחס לכלל, אלא בעיקר משום שהיות החברה "ישראלית", גורם לכל מאן דהוא לחשוב שהוא מכיר אותה. בגרף המצורף ניתן לראות את צפי המחיר לפי האנליסטים שמסקרים את החברה, ואת המחיר בפועל של מניית טבע.

פחות מ-24 שעות לאחר שנודע על העסקה של חברת טבע לרכישת חטיבתה הגנרית של חברת אלרגן בעסקה בהיקף של 40 מיליארד דולר, הזדרזו אנליסטים רבים להעלות את מחיר היעד של מניית טבע, וממוצע האנליסטים עמד על מחיר יעד למניה של 80 דולר (כיום מחירה פחות מ-20 דולר).

איך אפשר להספיק לנתח עסקת מיזוג בהיקף 40 מיליארד דולר? זוהי סוגיה שנשגבת מבינתי, ובכל זאת איש לא הניד עפעף שכאנליסטים רבים מבנקים ומבתי השקעות דיברו כמקהלה אחידה על איכות העסקה ועל הערך המוסף הגלום בה.

עשרות אנליסטים מסקרים את חברת טבע, ולכולם היו מסקנה דומה ומחירי יעד גבוהים. מהיכרותי את שוק ההון זה למעלה מעשור, אני סמוך ובטוח שרבים מאלו שהמליצו על מניית טבע עשו כן משום שכל שאר האנליסטים המליצו על טבע, ואף אחד לא רצה להיתפס כ"לא מעודכן".

גוף מרכזי אחד המליץ, ורבים ציטטו אותו והמליצו גם הם. והמשקיעים - המשקיעים רואים שכולם ממליצים, הם רואים את מחיר המניה בפחות מ-70 דולר, וקוראים שכולם מדברים על כך שהמניה תחצה את רף ה-80 דולר, וחושבים על 15% רווח מהיר.

אתה מרמה רק פעמיים

בטור הפעם אין המלצה על השקעה ספציפית, ואין רעיון השקעה לשנים הקרובות. לכל מי ששואל את עצמו - ומה עם המלצה פרטנית במה להשקיע - ההמלצה הפרטנית הכי טובה היא אל תשקיעו בסיפורי בדים.

ומה לגבי יוצרי הפסטיבל? הם לא התייאשו מהיכולת להרוויח פעמיים מאותה תרמית. הם השתמשו ברשימת התפוצה של הפסטיבל, והצליחו למכור כרטיסים מזויפים לתצוגות אופנה של ויקטוריה סיקרטס, למופעים אקסקלוסיביים ולטקסי הגראמי והאוסקר במאות אלפי דולרים.

אני כותב הרבה על רעיונות השקעה והתנהלות בשוק ההון - אבל העצה הכי טובה שאפשר לתת - הן ביחס לפסטיבלים, והן ביחס לחברות נדל"ן זרות שמנפיקות בישראל, או בכלל ביחס לכל השקעה באשר היא: אם זה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, כנראה שזה לא אמיתי. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם