לפני קצת יותר מעשרים שנה, כשהכדורגל התחיל להיות עסק מסחרי עם מספרים גדולים מאחוריו, החליטו בפירמת דלויט לבחון כמה מגלגלים המועדונים הבכירים ביבשת. הנתונים היו אדירים - 20 הקבוצות המכניסות באירופה העמידו אז מחזור שנתי מצטבר של 1.2 מיליארד אירו. ריאל מדריד שכבר אז הייתה קבוצה עשירה וגדולה הצליחה לייצר מחזור של קצת יותר מ-50 מיליון אירו.
ליגת
עשרים שנים קדימה. בסוף השבוע פרסמה דלויט את דוח "ליגת הכסף" השנתי שלה שמתייחסת לעונת 2017/18 - 20 המועדונים המכניסים בעולם כבר מגלגלים 8.3 מיליארד אירו. ריאל מדריד נותרה קבוצה עשירה, כמו לפני שני עשורים, רק שהיא מעמידה מחזור של 750.9 מיליון אירו. הנה כמה דברים שאפשר ללמוד מדוח "ליגת הכסף" החדש:
1. צמיחה בלתי פוסקת.
שמונה מועדוני כדורגל העמידו בעונת 2017/18 מחזור שנתי של מעל חצי מיליארד אירו. לפני שש שנים לא היה אפילו מועדון אחד שהגיע לרף הזה. קצב הצמיחה של הכדורגל הוא חסר תקדים ועמיד בפני כל משבר, מקומי או גלובלי: בעונה האחרונה רשמו 20 המועדונים המכניסים ביבשת צמיחה של 6%, והצמיחה השנתית הממוצעת בשלוש העונות האחרונות עומדת על 8%. חלק מהמועדונים שנראה כי מיצו כל חלקה אפשרית באיתור מקורות הכנסה ממשיכים להראות כי למשחק הזה יש דרישה - פעם זה ההתנפלות על השוק הסיני, אחר כך היה זה הבערת פחד אצל נותני חסות שיישארו בחוץ אם לא יגדילו הסכומים שהם משלמים, ולאחרונה הפלטפורמות הטלוויזיוניות החדשות שנכנסו למשחק (אמזון, פייסבוק) שמתחו את שוק הטלוויזיה עוד כלפי מעלה. אל אלו אפשר להוסיף את הלחץ התמידי של אופ"א להגדיל את הכסף למועדונים במפעלים האירופיים, בגלל איומים של מועדונים לפרוש לליגות מתחרות.
ומהפחד-תחרות הזה כולם צומחים. ריאל מדריד שעומדת בראש הרשימה של דלויט עם מחזור של 750.9 מיליון אירו, צמחה בשנה האחרונה ב-11%, למרות שלא הייתה קרובה לזכייה באליפות; ברצלונה מדורגת שנייה בטבלת "ליגת הכסף" עם הכנסה של 690 מיליון אירו, ולמרות הדחה מוקדמת יחסית מליגת האלופות (רבע גמר), הצליחה לצמוח ב-6%; שלישית מדורגת מנצ'סטר יונייטד עם 666 מיליון אירו. את החמישייה הראשונה משלימות באיירן מינכן עם 629 מיליון אירו, ומנצ'סטר סיטי עם 568 מיליון אירו. 17 מתוך 20 הקבוצות ברשימה רשמו השנה צמיחה, חלקן צמיחה פנומנלית - ליברפול למשל, עם זינוק של 21% להכנסת שיא של 514 מיליון אירו.
2. הקצפת של הקצפת.
קשה לדבר היום על תופעות כמו פורטו-מונאקו בגמר ליגת האלופות (2004). בעיקר כי הפערים של הקבוצות העשירות משאר היבשת הם עצומים. הקבוצות מרשימת ה-20 מובילות את הליגות שלהן, הן יזכו באליפות, הן אלו שמגיעות לשלבים המאוחרים של ליגת האלופות, הן אלו שיכולות לרכוש את השחקנים היקרים והאיכותיים.
הנתונים של קבוצות ליגת הכסף הם קיצוניים: 20 המועדונים המכניסים ביבשת "לוקחים" כשליש מכלל הכסף של תעשיית הכדורגל האירופית על מאות הקבוצות שלה. ואם מבודדים רק את חמש הליגות הבכירות ביבשת (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת), הרי ש-20 הקבוצות העשירות נוגסות ב-55% מהכסף שמתגלגל בליגות הללו. ככה אי אפשר לייצר תחרות.
3. הכסף האנגלי.
המועדון של הכסף הגדול ממשיך להיות מועדון סגור - רק קבוצות מחמש הליגות הגדולות נכללות ברשימת ה-20. הבלחות פה ושם יש יותר למטה: במקום ה-25 מדורגת זניט סנט פטרסבורג הרוסית עם הכנסה של 168 מיליון אירו, בשיקטש הטורקית מדורגת במקום ה-26 (166 מיליון אירו) ובנפיקה ליסבון במקום ה-30 (151 מיליון אירו). כסף שבעבר הספיק כדי להיות חלק מהצמרת לא מצליח כבר להביא הצלחה בזירה הבינלאומית - למשל, סלטיק הסקוטית שהגיעה ב-2017/18 לעונת שיא פיננסית עם 115 מיליון אירו. מחזור כזה היה מכניס אותה לפני עשור וחצי לצמרת הגבוהה של המועדונים המכניסים בעולם, אבל היום אין בזה אפילו אלא כדי להידחק לאזור העשירייה החמישית. עם תקציב של 15 ואפילו 25 מיליון אירו אפשר להבין מדוע הנגיעה של קבוצות ישראליות בליגת האלופות (ואפילו בליגת האירופית) נהייתה סיפור נדיר.
הליגה האנגלית היא סיפור בפני עצמו. קבוצות הפרמיירליג האנגלית נהנות מכספים עצומים שמקורם בהסכמי הטלוויזיה, וכך הן הולכות ומתרחקות מבחינה כלכלית מכלל היבשת. שישה מועדונים אנגלים נמצאים בין 10 הקבוצות המכניסות ביבשת, ובסך הכל תשעה מועדונים ברשימת ה-20. ואם רוצים להרחיב עוד - אז 13 אנגליות מתוך 30 הקבוצות המכניסות באירופה.
בהקשר הזה רק אפשר לתהות מדוע הכסף האנגלי לא מביא הצלחות אירופיות בליגת האלופות - בעשר העונות האחרונות זכתה רק פעם אחת בלבד קבוצה אנגלית בליגת האלופות (צ'לסי ב-2012). מה שמעלה את החשד שהכסף האנגלי העצום משמש להעברות שחקנים בסכומים גבוהים בהרבה ממחירי השוק ולתשלום משכורות מנופחות לשחקנים בינוניים.
איטליה שבעבר החזיקה לא מעט מועדונים בצמרת הרשימה נותרה היום אפילו ללא מועדון אחד בטופ-10 - יובנטוס הגדולה צנחה למקום ה-11 בגלל עונה גרועה בליגת האלופות שמנעה ממנה הכנסות משמעותיות. אגב, איטליה - מילאן מספרת את הסיפור הכלכלי של הכדורגל האיטלקי בעשור האחרון: מועדון הפאר מדורג במקום ה-18 בליגת הכסף עם הכנסה של 207 מיליון אירו, סכום פחות או יותר אותו הכניס לפני 15 שנה (200 מיליון אירו בעונת 2002/03). עם הכנסה כזאת היא הפכה להיות בליגה של קבוצות כמו ניוקאסל (201 מיליון אירו) או אברטון (212 מיליון) במקרה הטוב.
4. הטלוויזיה מלכת המשחק.
כל כך הרבה שינויים כלכליים עבר הכדורגל, הסכמי החסות שחתמו קבוצות הגיעו לסכומים דמיוניים, אצטדיונים הורחבו כדי לאפשר להגדיל את הכסף שנכנס ממכירת כרטיסים ומנויים - אבל דבר אחד לא משתנה: הכסף שנכנס מטלוויזיה וזכויות שידור ממשיך להיות המנוע של התעשייה. זכויות שידור הם המרכיב המרכזי בהכנסה של הקבוצות העשירות של היבשת, ובסך הכל עומד הנתח מזכויות שידור על 43% מסך הכנסות של המועדונים. הסכמי חסות והסכמים מסחריים אחראים ל-40% מהסך הכל, בעוד שמכירת כרטיסים והכנסות מימי משחקי אחראים לנתח של 17% בלבד מהסך הכל.
מכירת כרטיסים מהווה יחסית מרכיב נמוך בהכנסה הכוללת מאחר שקבוצות נזהרות שלא למתוח יותר מדי את החבל עם האוהדים. גם ככה מחירי הכרטיסים לא זולים, ועדיף להימנע מחרמות של אוהדים ותסיסה ביציעים. את הפער הזה מעדיפות קבוצות לסגור עם הסכמי חסות, חלקם הגיעו לממדים חסרי תקדים. רק לאחרונה חתמה ריאל מדריד על הארכת ההסכם עם אדידס ל-1.1 מיליארד אירו לעשר עונות.
אצל חלק מהקבוצות קיים חוסר איזון בולט במקורות ההכנסה - למשל, בקבוצות הקטנות באנגליה כמעט כל הכסף מגיע מזכויות שידור: ניוקאסל שמדורגת במקום 19 ב"ליגת הכסף" של דלויט עם הכנסה של 201 מיליון אירו - 70% ממנה מגיעה מטלוויזיה. אצל אברטון (מקום 17 ב"ליגת הכסף") 75% מההכנסה מקורם בכספי טלוויזיה, בעוד הקהל הוא מרכיב שולי ואחראי ל-8% בלבד. ריאל מדריד היא הקבוצה הכי ממוסחרת בעולם, ובסך הכל מכניסה מחסויות והסכמים מסחריים 356 מיליון אירו - 47% מהסך הכל.
5. ברקזיט והענק שבדרך.
שווה לעקוב אחרי ההתפתחות הככלית של טוטנהאם. קבוצה שהופכת לאימפריה כלכלית לא בגלל בעלים ששפכו הון (כמו פריז סן ז'רמן או מנצ'סטר סיטי). טוטנהאם עושה את זה בזכות ההשתייכות לפרמיירליג האנגלית, במקביל לביצועים טובים על המגרש והצלחה עקבית לסיים עונה אחר עונה בטופ-4 שמעניק כרטיס כניסה לליגת האלופות. היא מדורגת במקום העשירי בדוח של דלויט עם הכנסה של 428 מיליון אירו, אחרי שהגדילה בתוך שנתיים את ההכנסות שלה ב-52%. והיא חודשיים לפני כניסה לאצטדיון חדש ועצום ממדים בלונדון, שירחיב עבורה את ההכנסות עוד.
מה יכול לעצור את טוטנהאם? כמו יתר האנגליות העשירות, אלו בעיקר סימני השאלה סביב המשמעות של הברקזיט. הכדורגל הוכיח אמנם שהוא חסין מכל אירוע כלכלי גלובלי או מקומי, אבל עם התחרות העזה והכסף שנשפך בפריז ומתגלגל במינכן, ברצלונה ומדריד - האטה ולו קלה ביותר בכלכלה של הכדורגל האנגלי בגלל הברקזיט יכולה להפוך את גמר 2008 של ליגת האלופות (מנצ'סטר יוניטד-צ'לסי) לאירוע של פעם בחיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
