בשלוש השנים האחרונות עלה לדיון הציבורי נושא לימודי המתמטיקה בבתי-הספר העל-יסודיים, ועל כך שצריך "לתת חמש". כלומר, לעודד ולתמרץ תלמידים להיבחן בבגרות ברמת חמש יחידות-לימוד במתמטיקה. בהתאם לכך, ולאור הגידול העצום במספר התלמידים שלומדים וניגשים לחמש יחידות, נוצר מחסור חמור במורים איכותיים שהוכשרו ללמד מתמטיקה בבתי-הספר העל-יסודיים בכלל וברמת חמש יחידות לימוד בפרט.
לפיכך, החל משרד החינוך לתמרץ מורים ללמוד חינוך מתמטי. בהתאם לכך, נפתחו בשנתיים האחרונות שתי תוכניות, מלוות במלגות, להסבת אקדמאים להוראת מתמטיקה בעל-יסודי. האחת, מקנה תעודת הוראה ללמד מתמטיקה בכיתות ז-י'; והשנייה מקנה תעודת הוראה ללמד בכיתות ז'-יב, כולל התמחות ב-5 יחידות-לימוד.
אולם המחסור במורים והלחצים האדירים המופעלים להגדיל במהירות את מספר התלמידים הניגשים לבחינות בגרות ברמת 5 יחידות-לימוד במתמטיקה, מביא בהכרח לשיבוץ המורים האיכותיים בכיתות של 5 יחידות. וזו טעות חמורה! תלמידים בשלוש יחידות-לימוד, צריכים לא פחות ואולי אף יותר את המורים הטובים ביותר.
החלשים יותר זקוקים למורים מומחים בעלי ידע מתמטי, פדגוגי ודידקטי מגוון, מורים שמכילים ומסייעים להתמודד עם קשיי הלימוד והבנת החומר, עם תחושות הכישלון והדימוי הנמוך. מורים שיודעים להטמיע האמונה של מסוגלות והצלחה. מורים שהתמחו בטיפול בשונות בכיתות, בקשיי לומדים, לקויות למידה, ונותנים מענה לבעיות ולחרדות מהמקצוע. מורים שיכולים למצוא את הנתיב ללמד - ולהביא להצלחות.
שיבוץ המורים הטובים בכיתות של 5 יחידות-לימוד בלבד, גורם גם לחלוקה למעמדות בקרב המורים, שכן היוקרה והתגמול הכספי למלמדי חמש יחידות גבוה יותר. וכך, יש מורים "שווים יותר" ומורים "שווים פחות". דבר מקומם. ממחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), עולים תחושות של תסכול וקיפוח של המורים שאינם מלמדים בחמש יחידות, שמרגישים "'מורים סוג ב''. לצד זאת, נחשפו במחקר תופעות לוואי שליליות, כמו לחץ גובר על הלומדים לחמש יחידות, גם במחיר ציפיות מוגזמות מתלמידים שאינם מתאימים לכך, ומחיר גבוה שמשלמים תלמידים רבים כמו חרדות מכישלון.
הדימוי הגבוה מדי שיש ללימודי המתמטיקה, מביא בהכרח לראייה מעוותת בקרב הורים ופוליטיקאים, שחושבים שלימודי חמש יחידות במתמטיקה הם המפתח כמעט היחיד להצלחה. המחיר שאותו משלמים "הנאבקים בשיניים" בכיתת החמש יחידות באים על-חשבון השקעה בלימודים ובהישגים במקצועות אחרים, חשובים לא פחות.
לכן, עדיף לתמוך בלומדים מתקשים, לדחות את הלימודים ברמת חמש יחידות, ולעשות זאת בשלב מאוחר יותר בחייהם, לאחר סיום הלימודים במסגרות בית-הספר התיכון (אפשר גם אחרי שירות צבאי/לאומי ואף אחרי הנסיעה ל"טיול הגדול"), ולפני בחירת המקצוע ללימודים אוניברסיטאיים. מתמטיקה היא מקצוע שקל יחסית ל"השלים". אין צורך במעבדות כמו בלימודי הכימיה או הביולוגיה, או בדיונים ובשיח כמו בשיעורי האזרחות, הפילוסופיה, התנ"ך או הספרות.
מניסיוני המקצועי, אוכל להעיד שאותם לומדים שהתגברו על החרדות והכישלונות, וזכו במורים מעולים שהעניקו להם אמפתיה, והפחיתו את תחושת הכישלון והחרדות של תלמידיהם מהתחום, השלימו את לימודיהם במתמטיקה מוגברת בשלב מאוחר יותר בחייהם.
לכן חשוב שמערכת החינוך תדאג להכשיר מורים איכותיים גם להוראת מתמטיקה בשלוש יחידות, שישכילו לעודד את התלמידים, ולטעת בהם את האמונה שכל אחד יכול, שגם הם יוכלו לתרום לחברה, יוכלו להיות אנשי רוח, אנשי ספר, כמו גם אנשי תעשייה ומדע בהמשך דרכם בחיים - כי גם להם מגיע!
הכותבת היא ראש התוכנית למוסמך בהוראת המתמטיקה לעל-יסודי במכללת סמינר הקיבוצים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
