עד לסוף הידוע: כך נוהל משפטו של בעלי "קליניקה און" בוריס וייסמן - למרות חוליו

בוריס וייסמן, לשעבר בעלי רשת המרפאות "קליניקה און", הלך לעולמו ביום שישי האחרון. וייסמן, בן 78 במותו, היה הנאשם המרכזי במשפט שניהלה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נגדו ונגד נאשמים נוספים, בהם גם בנו אבישר, בחשד לביצוע עבירות מס והלבנת הוןבסכום-עתק של למעלה מ-750 מיליון שקל.

בשנה האחרונה התנהל המשפט בפרשה שנחשבת לאחת החמורות ביותר בתחום עבירות המס, תחת הצל הכבד שהטיל מצבו הרפואי הקשה של וייסמן. וייסמן סבל בשנים האחרונות ממספר מחלות כרוניות וממחלות לב, התנייד בעיקר באמצעות כיסא גלגלים, נעזר במחולל חמצן ונזקק להשגחה סיעודית צמודה.

בשל מצבו הרפואי של וייסמן, דיוני ההוכחות שנערכו באולמו של שופט בית משפט המחוזי בתל-אביב, יוסי טופף, ארכו שעתיים בלבד, עם הפסקה באמצע של רבע שעה. במהלך הדיונים נצבה במרכז האולם ספת עור גדולה שיועדה לשימושו של וייסמן עקב מצבו הבריאותי, שעליה שכב בזמן העדויות שנשמעו במשפט.

מאז הוגש כתב האישום בפרשה התבטלו עשרות דיוני הוכחות, בעיקר בשל מצבו הבריאותי של וייסמן ובשל אשפוזיו התכופים. המדינה הייתה מוכנה להמשיך ולקיים את דיוני ההוכחות בתיק מבלי שוייסמן ינכח באולם, אולם ההגנה לא עשתה לה חיים קלים והתנגדה באופן עקבי לקיום הדיונים בהיעדרו.

בעקבות מותו של וייסמן, ביקשו סנגוריו ובנו לבטל את כל דיוני ההוכחות במשפט הקבועים לחודש הקרוב ולקבוע דיון תזכורת לתום תקופת האבל. המדינה הסכימה לבקשה, אך ביקשה בכל זאת להותיר על כנם שניים מאותם דיונים.

ביטולי דיונים

כבר בינואר 2018 הגיש וייסמן לבית המשפט הודעה, לפיה הוא סירב להתפנות לבית החולים על-ידי מד"א, מכיוון שהוא מעוניין למות בביתו. מאז, לאור בקשות שהגישו סנגוריו של וייסמן ונוכח מצבו הבריאותי הרעוע, בוטלו דיוני הוכחות רבים, כך שלא התקיימו דיונים בתיק במשך מספר חודשים.

כך, למשל, בתחילת אוקטובר 2018 הגיש וייסמן בקשה לבטל את אחד מהדיונים הקבועים בתיק, שבמסגרתה פורט באריכות מצבו הבריאותי הקשה. לטענת וייסמן, באמצעות עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, הוא "סובל מתחלואים רבים, הכוללים מחלות לב, סרטן ומחלות נוספות". לאותה בקשה אף צורף סיכום אשפוזו של וייסמן, שבו נכתב כי הוא "סיעודי, דמנטי, מתנייד עם כיסא גלגלים, נעזר במטפל 24 שעות" ועוד.

המדינה לא התנגדה לבקשה זו, אך טענה כי "סיכום האשפוז שצורף לבקשה (לביטול הדיון, מ' ב') איננו מהווה תעודה רפואית ערוכה כדין, ובכל מקרה אינו מלמד על עובדות רבות שנטענו בבקשה. במקרים אחדים סיכום האשפוז אף מגלה פרטים הפוכים בדיוק".

עוד טענה המדינה בתגובתה: "גם במקומות שבהם סיכום האשפוז עולה בקנה אחד עם הנטען בבקשה, לעתים קרובות מדובר בעובדות שנמסרו מפיו של הנאשם או בני-לווייתו לצוות המטפל". 

וכך, למשל, בשלהי אוקטובר 2018 הוגשה בקשה נוספת של וייסמן לבטל את אחד הדיונים שנקבעו, שבה נטען כי מצבו הוחמר מאוד לאחרונה, וכי הוא אושפז למשך 9 ימים. המדינה הסכימה גם לביטול מועד הדיון האמור, אך ביקשה לציין כי היא "מסתייגת ממרבית הפרטים הכתובים בבקשה".

בתגובתה לבקשתו התייחסה המדינה גם לכך שבית המשפט ניהל הליך מקדים בשאלת מצבו הבריאותי של וייסמן, וטענה כי הטענות שמועלות בבקשה לדחיית מועד דיון סותרות את ממצאיו של בית המשפט בנושא. "כפי שהתברר בהליך המקדים, לא פעם תלונות ומצגים שנמסרו על-ידי הנאשם או בני לווייתו לצוות שטיפל בו, לא תאמו את מצבו הבריאותי באמת", טענה המדינה.

משקצה בביטולי הדיונים התכופים, הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה להפרדת נאשמים, זאת על-מנת שהיעדרו של וייסמן לא יפגום בהמשך ניהול ההליך נגד בנו ויתר הנאשמים. ההגנה התנגדה לבקשה, שעד היום לא הוכרעה, שכן מאז הגשתה (בתחילת נובמבר 2018) פחת באופן דרמטי מספר הדיונים שבוטל בשל מצבו הרפואי של וייסמן.

"הבן היה רק שליח"

עם חידוש דיוני ההוכחות במשפט, היה ברור לחלוטין מהו קו ההגנה של סנגוריהם של בוריס וייסמן ושל בנו, אבישר. לשיטת ההגנה, וייסמן האב היה המוח מאחורי המעשים המפורטים בכתב האישום, ואילו לבנו לא הייתה כל נגיעה אליהם או יכולת לבצעם. כך, חקירתו הנגדית של עד המדינה בתיק, לשעבר חשב רשת "קליניקה און", נוצלה כולה על-ידי הסנגור עו"ד חדד לתכלית אחת בלבד - לצייר את אבישר וייסמן כחדל אישים, תוך "הקרבתו" של אביו, וייסמן האב, כדי להציל את עורו של בנו.

"כל מי שבא במגע עם אבישר ידע שהוא מעין נער שליחויות שקיבל את 'הטייטל' בחברה, רק כי הוא הבן של בוריס. בפועל לא הייתה לו מעורבות אמיתית בחברה, נכון?", שאל באחד הדיונים הסנגור, עו"ד עמית חדד, את עד המדינה בתיק; והחשב לשעבר השיב לו: "כן, זה נשמע הגיוני".

עוד באותה חקירה, עו"ד חדד ביקש להבהיר את הנרטיב שהוא מבקש ליצוק בעניינו של אבישר וייסמן. "מבחינתך ומבחינת כל יתר הגורמים שהכירו את אבישר וייסמן, בוריס וייסמן היה בעל הבית, ואבישר (היה) רק הבן, נכון?"; והחשב אישרר: "נכון".

עד המדינה גם אישר דברי עו"ד חדד, שלפיהם "אבישר וייסמן לא מנהל את החברה, לא מוביל את החברה, לא קובע את האסטרטגיה, לא מקבל שום החלטה משמעותית בחברה, לא שלט ברשת המרפאות, לא ניהל רשת מרפאות בישראל, לא קיבל החלטות מרכזיות לגבי הרשת בישראל, ולמעשה התואר הרשמי שלו בחברה הוא תואר ריק?"

סביר להניח כי תשובת עד המדינה תסייע לסנגוריו של וייסמן הבן לבסס את האסטרטגיה שבחרו לתיק. קו הגנה זה סביר שיתפוס תאוצה רבה יותר נוכח פטירתו של וייסמן.

תגובת הפרקליטות: "החשדות נגד המנוח עסקו בעבירות מס והלבנת הון חמורות. בית המשפט ניהל הליכים מקדמיים שנגעו בשאלת כשירותו ויכולתו לעמוד לדין, ושמע את עדויותיהם של מומחים רפואיים בעניין, ובהתאם להן קבע כי ההליכים בעניינו של המנוח יימשכו. זאת, תוך התחשבות במצבו הבריאותי ככל שנדרש. הפרקליטות משתתפת בצערה של המשפחה". 

האישום: העלמת הכנסות במאות מיליונים וחברות-קש עם חשבונות סודיים ב-UBS שווייץ

"פרשת UBS שווייץ", שהובילה למעצרים רבים ולחקירתם של עשרות ישראלים החשודים בהעלמת מס, באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי, התפוצצה ביוני 2014 עם מעברה של החקירה הסמויה לשלב הגלוי.

העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב, שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס לקוחות עבור הבנק השווייצרי בישראל, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו ברשותו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא היה אחראי ישירות על הטיפול בהם.

שניים מהחשודים בפרשה שנעצרו בבית המלון עם אליאס היו בוריס וייסמן ובנו אבישר, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ. הודות לרשימות שהשיגה רשות המסים, הוגש נגד השניים ביוני 2016 כתב אישום המייחס להם העלמת הכנסות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. זאת, בין היתר, באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומן ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.

בכתב האישום הואשמו גם מירון נאמן, משה רחמוט ואריק ישראלי. כל החמישה חשודים בביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה ועבירות הלבנת הון במאות מיליוני שקלים, במה שנחשבת לאחת מפרשות הונאות המס החמורות ביותר בתולדות המדינה. מהאישום עולה כי סכום ההכנסות שלא דווחו בניגוד לדין עומד על למעלה מ-763 מיליון שקל.

לפי כתב האישום, בשנות ה-90 הקים בוריס וייסמן את רשת מרפאות "קליניקה און" בישראל וניהל אותה, כאשר בהמשך הצטרף אליו לניהול הרשת בנו, אבישר. בתחילת שנות האלפיים פתחו השניים חברה באיים האנטיליים בהולנד והרחיבו את פעילות הרשת לארצות שונות במזרח אירופה. הרשת התרחבה במשך השנים עד כדי 60 מרפאות בחו"ל, כאשר ההחזקה במרפאות נעשתה באמצעות החברה תושבת האיים האנטיליים ההולנדיים.

המרפאות ברשת התאגדו באמצעות חברות מקומית במדינות הפעילות השונות, אשר על-פי האישום הוחזקו בעקיפין או במישרין על-ידי בוריס וייסמן. עוד לפי האישום, וייסמן האב פתח חברה גם בישראל, שממנה רוכזה פעילות המרפאות בחו"ל.

בהתאם לדיני המס, החל משנת 2003 היו בוריס ואבישר וייסמן מחויבים לדווח על הכנסתם בכל מקום בעולם. ואולם, לפי האישום, האב ובנו הסתירו את העובדה שהם שולטים בחברה תושבת חוץ, ובאמצעותה ברשת המרפאות, ומסרו דיווחים כוזבים לפקיד השומה בישראל.

בנוסף, לטענת הפרקליטות, בוריס ואבישר וייסמן הקימו מספר חברות-קש, תושבות איי הבתולה ופנמה, שהחזיקו בחשבונות בבנק UBS בשווייץ, והכנסות המרפאות הועברו לחשבונות אלה. עוד לפי כתב האישום, הוייסמנים קיבלו לידיהם חלק מרווחי המרפאות במזומן בישראל.

האישום מגולל את דרך הסתרת הכספים, העברתם לישראל בדרכים שונות והלבנתם. מהאישום עולה כי שנאמן, רחמוט וישראלי ניהלו את העברת הכספים לישראל עבור הוייסמנים, ובין היתר דאגו להעברתם במזומן, במטרה להתחמק ממס ותוך הימנעות מדיווח על הכספים בכניסה לישראל. 

*** חזקת החפות: אבישר וייסמן ויתר הנאשמים בפרשת "קליניקה און" לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. בשלב זה של ההליך נשמעים עדי התביעה, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים, ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.