הזמנתם חבילה מספק ישראלי באינטרנט? היא הולכת גם לאחר וגם להתייקר

האם החל מהשבוע הבא נשלם יותר על הזמנות באונליין וגם נקבל אותן אחרי זמן ארוך יותר? תיקון חדש לחוק קיים עלול לגרום לכך באופן מיידי. תיקון לחוק הטכנאים שיזם חבר הכנסת איתן כבל - שאמור להיכנס לתוקף החל מיום ראשון הקרוב ונועד במקור לפתור את התופעה המקוממת במסגרתה צרכנים נדרשים לקחת יום חופש מהעבודה ולהמתין שעות ארוכות בבית לטכנאי שלא מגיע - עלול דווקא להזיק לצרכנים ולייקר ולהאריך עבורם את השירות שהם נהנים ממנו היום.

החוק המקורי דורש מנותן שירות כמו טכנאי של חברת תקשורת, סלולר, אשראי או גז, לתאם מראש את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן בטווח של שעתיים, כאשר איחור עלול לגרור דרישה לפיצוי הלקוח בסכום שנע בין 300 ל-600 שקל. מדובר בחוק ראוי שמאפשר לחסוך את ההמתנה המייגעת שגורמת לצרכנים להפסיד ימי עבודה, ונועד להתמודד עם הזלזול הנפוץ של נותני השירותים בלקוחות ובזמן שלהם.

ואולם בתיקון החדש כלולות גם הזמנות מאתרי אינטרנט, בין היתר גם מקמעונאיות אופנה מקומיות שעובדות באמצעות שירות משלוחים עד הבית. כלומר, במקום שחברות כמו עדיקה, טרמינל איקס, קסטרו, או רנואר ישלחו את המוצרים שלהן לצרכן הביתה במועד המוקדם ביותר שמתאפשר להן, לפעמים גם ביום המשלוח עצמו - הן נדרשות כעת לתכנן את המשלוח שלהן לפי לו"ז מוגבל. כך שכדי לעמוד בחוק ובדרישה להתריע מראש על מועד ההגעה, הן עלולות להעדיף לקחת מקדם ביטחון ולא להיות חשופות לפיצוי של עד 600 שקל למשלוח. 

■ מתי הפסדתם יום עבודה כדי לקבל משלוח של נעליים? | פרשנות

  מה אומר חוק הטכנאים?

"נגמר העידן שיכולנו לספק הזמנות באותו היום"

כיום, צריך לציין, חלק מחברות האופנה מספקות משלוח חינמי ואף מתחייבות להביא אותו לבית הצרכן בתוך 48 שעות, חלקן אפילו באותו היום, וזאת על-מנת להתחרות במחיר שנותנות מתחרות בינלאומיות כמו אסוס, נקסט או אמזון, וביכולת שלהן להביא משלוחים לישראל פטורים ממע"מ ברכישות של עד 75 דולר.

בנוסף, רבים מהשליחים מגיעים היום למקומות העבודה של הלקוחות, אפילו מניחים את המוצר מול הדלת של הלקוח עד שייאסף, או מביאים אותו לעסק סמוך שמאפשר לאסוף ממנו חבילות. על כן, לא ברור מדוע יש צורך בחוק שיחייב דווקא את החברות הללו - שבניגוד לטכנאים נמצאות בתחרות אדירה על ליבו וכיסו של הצרכן - לתת התראה של יום קודם על טווח של שעתיים על משלוח. 

גורם באחת החברות אמר היום (ג') ל"גלובס" כי "אנחנו הופכים את העולם כדי להגיע לצרכן באותו היום או יום למחרת ולהתחרות בחברות כמו אמזון ואסוס. עכשיו היועצים המשפטיים שלנו שבחנו את החוק אומרים שלא נוכל לעשות את זה יותר. החוק דורש מאיתנו להאריך את זמן המשלוח למספר כפול של ימים, ורק אז נוכל להתאים את עצמנו לחלון הזמנים הזה בלי להיות חשופים לקנסות. כולם ייקחו טווחי ביטחון, והצרכנים יידפקו ויצטרכו לחכות".

לדברי גורם אחר בשוק, חלופה נוספת היא להגדיל פי שניים את צי הרכבים שמבצעים את השילוח ולייקר בהתאם את עלות המשלוחים. אלא שהחברות מתנגדות בתוקף למהלך כזה, מהסיבה שהן גם ככה סופגות כיום את עלויות השילוח ולעתים גם את המע"מ, במטרה להילחם בקמעונאיות המסחר המקוון הבינלאומיות.

גם חברות ההפצה והמשלוחים מוטרדות מאוד מתיקון החוק החדש, שכן הן אלה שיהיו אחראיות בפועל על התיאום הלוגיסטי, ובהתאם גם יהיו חשופות באופן ישיר לקנסות. "כדי שנוכל לעמוד בחוק, נצטרך לעכב את הסחורה ל-24-48 שעות. נגמר העידן שיכולנו לספק הזמנות באותו היום או יום למחרת. אלה חברות שחלקן שולחות עשרות אלפי פריטים ביום. אף אחת לא תיקח את הסיכון".

"החברות לא ייקחו סיכון, והצרכן ייפגע" 

אם כן, מדוע החוק החדש מתעלם מהמציאות הזאת ולא מחריג את חברות האופנה הישראליות ומוצרים קטנים שגם ככה מושארים בפתח של בית הלקוח או אפילו נשלחים למקום עבודתו - בעוד שחברות כמו אמזון ואסוס ייהנו מהעובדה שככל הנראה יהיה בלתי אפשרי לאכוף אותו לגביהן? פנינו לרשות להגנת הצרכן.

עו"ד חנה וינשטוק-טירי, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אמרה בשיחה עם "גלובס" כי "הנחת המוצא הייתה כשהצרכן נדרש להפסיד יום עבודה. אם נדרשת הנוכחות של הצרכן בבית, והוא יודע מראש שרק כך הוא אמור לקבל את המוצר - אזי החברות אמורות לעמוד בהוראות החוק".

עם זאת, לדבריה, "אם ניתן לשים את המשלוח בעסק קרוב, או ליד הדלת של הלקוח, או לשלוח אותו למקום העבודה - החברה לא חייבת לעמוד בהוראות החוק".

אלא שלפי שעה ההחרגות האלה אינן כלולות בנוסח תיקון החוק החדש, והן מהוות פרשנות של הייעוץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן, בהתבסס על הדיון שהתקיים על החוק בוועדת הכלכלה. כך שהמשמעות היא שאין בהן הבטחה ממשית לצרכנים או לחברות. "בסופו של דבר יגיע צרכן שירצה לנצל את הפיצוי הזה, ובית המשפט הוא זה שיחליט איך יראה החוק. החברות לא ייקחו את הסיכון הזה, והצרכן ייפגע", אומר גורם בחברת שילוח. 

גם יו"ר ועדת הכלכלה ויוזם החוק, ח"כ איתן כבל, מסר בתגובה לפניית "גלובס" פרשנות מרחיבה יותר מזו שקיימת היום בתיקון החוק. לדבריו, "לאורך כל שנותיי בכנסת פעלתי ואני פועל למען קידום חברות ישראליות ותוצרת כחול-לבן, ולכן ברור כי אין ולא הייתה כוונה להפלות בין חברות ישראליות לחברות בינלאומיות.

"לגופו של עניין, התיקון לחוק חל רק במקרה שבו נדרש ביקור במענו של הצרכן - כלומר, במקרה שהמוביל או הטכנאי נדרש להיכנס פיזית לתוך הבית כדי להשלים את השירות. במקרה שבו מדובר בטובין שניתן להשאיר מחוץ לדלת, בתיבת הדואר, בארון חשמל או בכל מקום אחר - התיקון לא חל. לפיכך, החברות שצוינו לא יהיו כפופות לתיקון ויוכלו להמשיך להציע מענה אטרקטיבי ותחרותי למול החברות הבינלאומיות".

בעקבות פניית "גלובס" הסבירו ברשות להגנת הצרכן כי "כוונת המחוקק כוללת גם את הפרוטוקולים של דיון הוועדה. זו לא כוונת המחוקק". לפיכך הוסיפו ברשות כי בעקבות פניית "גלובס" "מסתמן כי תצא הנחיה מפורשת חדשה, שתבהיר כי החוק לא חל על חברות האופנה במקרים כאלה, ותאפשר להמשיך לתת לצרכנים את השירות שהם מקבלים היום".