הזמר קובי פרץ, שריצה 9 חודשי מאסר בפועל בשל הרשעתו בעבירות מס, יידרש לשלם למדינה מס בהיקף כ-620 אלף שקל וכן קנס בסך כ-50 אלף שקל בגין השמטת הכנסות בהיקף של כ-5.2 מיליון שקל והשמטת מס עסקאות בסך כ-830 אלף שקל - כך נקבע היום (ג') בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שניתן במחלוקת המשפטית האזרחית שנתגלעה בין קובי פרץ לרשות המסים סביב תשלום המס שהוא יידרש לשלם.
נזכיר כי הזמר הורשע בחודש מארס 2017 בהשמטת הכנסות ובהשמטת מס עסקאות, לאחר ששופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, קבעה כי פרץ דיווח לרשויות על פחות מרבע מהכנסותיו - והכול בשל תאוות-בצע. פרץ וגם הפרקליטות ערערו על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בעוד הפרקליטות הגישה ערעור על קולת העונש, וביקשה מבית המשפט המחוזי להטיל על הזמר 4 שנות מאסר, הגיש פרץ ערעור על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, תוך שהוא טוען להגנה מן הצדק ובנוסף מעלה שורה של טענות נגד אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, ששימש כעד נגדו במשפט וכן על שיטות חישוב העלמות המס שלו.
ערעור המדינה נדחה, אך בעקבות ערעורו של פרץ הופחת עונשו לשנה וחצי, ובהמשך הוא אף זכה לשחרור מוקדם ושוחרר ממאסרו לאחר שריצה 9 חודשי מאסר בפועל.
ההחלטה שניתנה היום (ג') על-ידי השופטת ירדנה סרוסי עוסקת בהליך משפטי מקביל להליך הפלילי, אשר במסגרתו דרשה רשות המסים את המס שהועלם על-ידי פרץ. פרץ הגיש 4 ערעורים על שומות המס שהוציאה לו רשות המסים בעקבות הכרעת הדין נגדו.
בהחלטה הדוחה את כל הערעורים, ציינה השופטת סרוסי תחילה כי פרץ ביקש להביא ראיות לסתור את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהכרעת הדין המרשיעה החלוטה שניתנה נגדו, אך היא דחתה בקשה זו וקבעה כי הממצאים והמסקנות שנקבעו בהכרעת הדין יהיו קבילים כראיה בערעורים שהגיש פרץ.
המחלוקת שנדונה בפסק הדין סובהת רק סביב שומת המע"מ שהוציאה רשות המסים לקובי פרץ, ולא כוללת את שומת מס ההכנסה בעקבות השמטות ההכנסות בהן הורשע הזמר. שומת מס ההכנסה תהיה גבוהה בהרבה ואל סכומי המס תתווסף גם חבות דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בסכומים לא מבוטלים שנגרעו מקופת המדינה.
הערעורים סבבו סביב שומות שבמסגרתן נקבע כי על פרץ לשלם מס עסקאות בהיקף 591,800 שקל, מס תשומות בסך 25,645 שקל וקנס בגין אי-ניהול ספרים בהיקף 50,181 שקל. רשות המסים דרשה לדחות את כל ערעוריו של פרץ נוכח הכרעת הדין. בתגובה טען פרץ כי הכרעת הדין מתייחסת רק ל-5 דוחות תקופתיים שהגיש לרשויות מע"מ, מתוך 30 דוחות, ולכן לא ניתן להחיל את ממצאי הכרעת הדין על כל הדוחות, כפי שמבקשת רשות המסים.
עוד טען פרץ כי מערכת היחסים בינו לבין האמרגן הייתה של שני עוסקים מורשים באופן שלא ניתן לחייב את האחד מבלי לזכות את השני, דהיינו, בגין כל תשלום שקיבל מהאמרגן הוא היה זכאי לקיזוז מס תשומות. עוד הוא טען כי מאחר שהמע"מ הועבר לרשויות באופן מלא על-ידי האמרגן, לא ניתן לראות בחלוקת הרווחים לו משום אירוע מס המקים חבות נוספת במע"מ - אחרת עלול להיגרם כפל מס אסור.
סרוסי דחתה טענות אלה ובין היתר קבעה כי לפי הכרעת הדין המערער ביצע את העבירות המיוחסות לו בגין כל דוחות מע"מ, והרשעתו ב-5 עבירות בלבד נעוצה בהחלטת המדינה שלא לתקן את כתב האישום ולא להרשיעו בעבירות נוספות.
עוד קבעה השופטת כי יש גם לדחות את טענת פרץ בעניין זכאותו לקיזוז מס תשומות בגין כל תשלום שקיבל מהאמרגן, משום שהיא אינה מתיישבת עם העובדות.
"המערער דיווח למנהל מע"מ על תקבוליו (על חלקם) וכלל בדוחות התקופתיים את החשבוניות שהוציא. מנתוני הטבלה שבנספח ב' לכתב האישום, על בסיסם הורשע המערער בעבירות מע"מ והמהווים חלק מהכרעת הדין, עולה כי האמרגן העביר למערער את חלקו ברווחים (חצי) כולל מע"מ, כאשר המערער היה אמור להוציא כנגד תשלומים אלה חשבונית מס ולהעביר את המע"מ הכלול בהם לרשויות מע"מ. על רקע זה לא ברורה טענת המערער כי היה זכאי לקזז כמס תשומות את המס הכלול בחשבוניות שהוציא האמרגן", כתבה השופטת.
עוד נקבע כי אין לקבל את טענת פרץ כי חיובו במע"מ, לצד חיוב האמרגן במע"מ, עולה כדי כפל מס. לטענה זו אין כל בסיס. השופטת ציינה כי "הכרעת הדין התייחסה לטענת המערער כי חיובו במע"מ עולה כדי כפל מס, וקבעה כי "טענה זו חותרת תחת כל העקרונות של חיוב מע"מ, ואין בה ממש. אעיר כי אף הנאשם עצמו לא סבר כי אינו נדרש לדווח למע"מ על תקבוליו, ולכן הגיש את הדוחות התקופתיים, אלא שהשמיט מהם עסקאות ובהתאמה מס עסקאות".
פרץ חויב בתשלום הוצאות בסך 13,000 שקל לרשות המסים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
