העידן של שלמה רודב: האם בזק טירפדה את המהלך להעלאת מחירי הסלולר?

סכסוך העבודה בסלקום בעקבות דרישת ההנהלה להכניס שינויים בהסכם הקיבוצי - סביר שיסתיים בפשרה. מאז שהתפוצץ הסכסוך ברעש גדול בשבוע שעבר אחרי שמנכ"ל סלקום, ניר שטרן, החליט לתת פומבי למשבר, נפגשו הצדדים בניסיון להגיע להבנות שמשמעותן: הוועד ייאלץ לוותר על חלק מההטבות שהוא מקבל, וההנהלה בתמורה תצמצם חלק מדרישותיה. האם זה מה שיפתור את המשבר בסלקום? ספק רב. המשבר בסלקום הוא סימפטום לבעיות המרכזיות אצל חברות הסלולר הגדולות בשוק הישראלי.

לזכותו של ניר שטרן אפשר לומר שהוא הראשון לשים את הדברים על השולחן ללא כחל ושרק. מנכ"ל סלקום הפגין מנהיגות ולקח אחריות, למרות שאפשר לבוא אליו בביקורת על כך שחתם על ההסכם הקיבוצי בשנה שעברה.

הוא גם היה הראשון שניסה להוביל מהלך חוצה שוק של העלאת מחירים בסלולר בחודש שעבר. אחריו באה פרטנר, גולן טלקום והוט מובייל שהייתה שם כבר קודם.

המהלך לא צלח - מכמה סיבות: הראשונה, סביר להניח שאם פלאפון הייתה מצטרפת ומעלה מחירים, המהלך היה מחזיק מים. אם שלוש החברות הגדולות מתוך הארבע (סלקום, פרטנר והוט מובייל) מעלות מחיר, ופלאפון נשארת מאחור, וביחד איתה החברות הקטנות והמפעילים הווירטואליים ממשיכים לשמור על מחיר נמוך - המהלך הגורף לא יכול להתרחש. גם אם פלאפון הייתה מעלה מחירים, הסיכוי למהלך היה נמוך, בגלל שהציבור אדיש לשאלת הבעלות על הרשת בעידן של רשתות משותפות.

  ובינתיים בסלקום:

1. 

השאלה המתבקשת היא כמובן מדוע פלאפון לא העלתה מחיר? זה לא שפלאפון נשארת במחיר נמוך וכותשת את השוק ומגייסת לקוחות בטירוף. פלאפון, בעידן של שלמה רודב כיו"ר הקבוצה והחברות-הבנות, עוברת תהליך של סוציאליזציה עם הקבוצה ועם החברות-הבנות. זאת בשונה מטרום עידן רודב, אז נוהלה פלאפון במנותק ממה שמתרחש בשוק התקשורת. 

ייתכן מאוד כי פלאפון לא העלתה מחיר כחלק מהשקפה אסטרטגית כוללת של הקבוצה. כלומר, פלאפון כבר לא מגיבה למלחמה הישירה שלה בשוק הסלולר, אלא היא חלק ממערך כולל של בזק בתחרות בשוק התקשורת בכלל. במלים אחרות, פלאפון "מוקרבת" לפי שעה על-מנת למנוע ממתחרותיה של בזק להתחזק.

פלאפון לעולם תוכל לטעון שהיא עושה את עבודתה נאמנה ועקבית באסטרטגיית נתח שוק, ושהיא דווקא מרוויחה ומגייסת יותר לקוחות, ועוד שאר צידוקים. היא כמובן תטען שהתחרות מצד השחקניות הקטנות היא שמכתיבה את רמת התחרות וכו'. אבל בשורה התחתונה: ההחלטה שלא להעלות מחיר כשמתחרותיה הגדולות העלו מחיר - מעלה תהיות. בחברה עצמאית שלא קשורה לבזק או לקבוצה אחרת, דירקטוריון החברה היה שואל מיידית את השאלה - מדוע לא מעלים מחירים כשכולם מעלים? יש סיכוי לשפר רווחיות, מי לא היה מנצל הזדמנות כזאת. הרי פלאפון במצב לא טוב כמו מתחרותיה מבחינת מדדי רווחיות.

2. 

השבוע פרסמה חברת הייעוץ והמחקר אנטרופי את המלצותיה לקראת האסיפה הכללית של בזק. האסיפה אמורה לאשר הארכת כהונת דירקטורים ואת הארכת ההתקשרות עם משרד רואי החשבון של בזק, KPMG סומך-חייקין. 

הנקודה המעניינת בחוות-הדעת של אנטרופי היא ההתייחסות לדורון תורג'מן, מנכ"ל אינטרנט זהב, ועמי ברלב, מנכ"ל ביקום. זו הפעם השנייה שאנטרופי ממליצה שלא לבחור בהם כדירקטורים בבזק, למרות שהם מבעלי השליטה בחברה. אנטרופי מסבירה את עמדתה על רקע היותם קשורים לבעל השליטה הקודם שאול אלוביץ. היא גם רומזת כי לשניהם אחריות לכך שהליך המכירה של ביקום, בעלת השליטה בבזק, לא צלח.

על הנקודה הזאת ראוי התעכב, כי נראה שאנטרופי מפספסת כאן משהו. ראשית, תורג'מן וברלב לא נחקרו בפרשת 4000 ולא התבקשו למסור עדות, והם לא קשורים לפרשה. העובדה שעבדו בקבוצה והיו קרובים לאלוביץ אינה מעידה על עבודתם ומקצועיותם, להפך.

האמת היא שלא היה הרבה סיכוי לאינטרנט זהב בהליך המכירה של גרעין השליטה של בזק, וזאת מהרבה סיבות. כמות האירועים שקרו בשנה האחרונה וכמות ההפרעות שבדרך היו כה גדולות, שהתוצאה הסופית - כניסתה של אינטרנט זהב להסדר חוב וכישלון בהליך מכירת השליטה בבזק - היו בלתי ניתנים לשליטה.

חקירת yes, תיק 4000 והתנהלות הרגולטור בשנה האחרונה שהרחיקה קונים פוטנציאליים, גרמו למצב שלמרות שהיה ברור כבר מעל שנה שבזק נמצאת על המדף, כמות הגופים שהתעניינו ברצינות בתהליך והיו מוכנים לרכוש את ענקית התקשורת הישראלית היא אפסית. כל זה היה ברור עוד טרם לסחרור הפיננסי בחודש האחרון של אינטרנט זהב ולדיווחים הרעים של בזק.

בנובמבר 2017, מספר חודשים לאחר שחקירת רשות ניירות ערך בפרשת בזק-yes הפכה לגלויה, הבנקים עצרו אשראי לקבוצת יורוקום ומינו משקיפים מיוחדים לפעילות הקבוצה. משפחת אלוביץ איבדה אז למעשה את השליטה דה-פקטו בבזק.

בפברואר 2018, תיק 4000 וגל המעצרים בעקבותיו חיזק את הסנטימנט השלילי לקבוצה. משקיעים זרים החלו למכור באגרסיביות את מניית בזק בגלל היבטי ממשל תאגידי, והירידות במחיר המנייה התעצמו. במקביל מפחיתה בזק את מדיניות הדיבידנד שלה לחלוקה, וצינור החמצן של ביקום ושל הקומה מעליה אינטרנט זהב נסדק. שלושת הבנקים (בינלאומי, פועלים ודיסקונט), שהם הנושים של אלוביץ, מנסים לקדם מכירה של מניות אינטרנט זהב ומנהלים משא-ומתן עם נתי סיידוף, לארי מייזל, כידן דהרי ומאיר שמיר, שחלקם אף מגישים לבנקים הצעות מחייבות, אך הבנקים משתהים ולא סוגרים עסקה. 

לאחר מכן התרחש ניסיון להפוך את בזק לחברה ללא גרעין שליטה, ובהמשך משרד התקשורת יוצא בשורת התבטאויות והחלטות שמרסקות את מניית בזק עוד יותר. ובחודש שעבר דירקטוריון בזק מחליט על הפרשות לטובת פרישת עובדים ועל הפחתות הצפויות ב-yes בשל מחיקות בגין ירידת הערך של החברה.

בתנאים האלה - כניסתה של אינטרנט זהב להסדר חוב וכישלון בהליך מכירת השליטה בבזק היה כמעט מתבקש ובלתי ניתן לשינוי.