פתרונות הדיור של בני גנץ: בין אריק שרון לאורלי לוי, העיקר לא משה כחלון

"בעניין משבר הדיור העמוק. לנגד עינינו אנחנו רואים מיליוני ישראלים, זוגות צעירים ומשפרי דיור הכורעים תחת נטל שכר הדירה המופקע או המשכנתא החונקת. לא אמתין לקבלנים, אלא אדאג לבנייתן של מאות אלפי דירות באמצעות תמריצים ליזמים - ואטיל סנקציות קשות על מי שיספסר במחירי קרקע ודיור. האדישות לא תהפוך למדיניות" - כך אמר אמש (ג') בני גנץ בהתייחס למצב שוק הדיור במדינה.

בדבריו הקצרים גנץ חתך שהוא לא אוהב את מדיניות הדיור של כחלון, ופגע בדיוק בבעיות שנובעות מראיית העולם של שר האוצר הנוכחי וממדיניות הדיור שלו. השבוע פרסם בנק ישראל נתונים על היקפיי לקיחת משכנתאות בשנה החולפת. הם קפצו ב-12%, שמיוחסים בעיקר לזוגות צעירים ולמחיר למשתכן. מחירי השכירות באזור המרכז עולים, כתוצאה מעליית הביקוש לשכירות, וירידה בהיצע הדירות להשכרה, משום שמשקיעים מוכרים דירות, עקב העלאות המסים על משקיעים ב-2015, ההצהרות החוזרות ונשנות נגדם, והנסיון לקדם את חוק מס הדירה השלישית. בשנים האחרונות הם בעיקר נוטשים את השוק, ומי שנותר - בעיקר באזור גוש דן - מעלה מחירים .

כשמישהו מדבר על מחיר מופקע בענף כלשהו - הוא מרמז על הצורך לפקח עליו. כך בדיוק הגדיר גנץ את שכר הדירה; כשהוא מכריז כי "לא אמתין לקבלנים, אלא אדאג לבנייתן של מאות אלפי דירות באמצעות תמריצים ליזמים - ואטיל סנקציות קשות על מי שיספסר במחירי קרקע ודיור", הוא מחזיר את הענף לתחילת שנות התשעים, ולעלייה הגדולה מארצות בריה"מ לשעבר. אז המדינה תימרצה כלכלית יזמים לבנות פרוייקטים חדשים במהירות, ואף ערבה להם לרכישת כל מלאי הדירות שלהם.

במקביל, הורעפו על זוגות צעירים שלל הלוואות מדינה משלימות למשכנתא, בתנאים נוחים ומענקים שסייעו להם לרכוש דירות. ייתכן שגנץ היה מעוניין להחזיר את שוק המשכנתאות לימים שבהם זוגות צעירים זכאי משרד השיכון קיבלו משכנתאות בריביות מופחתות. כשהריבית נמוכה כמו היום - אין לזה שום משמעות. כשהיא תעלה - לנושא הזה תהיה חשיבות.

כך או אחרת, מדובר בשינוי של כמעט 180 מעלות מההתייחסות, לפחות הוורבלית של כחלון ואנשיו, שלא מפסיקים להאשים את הקבלנים בעליות המחירים ורואים בהם את הבעיה. גנץ כנראה רואה בהם כלי בדרך לפתרון. ועם זאת, גם על שוק הדירות הוא רוצה להטיל פיקוח, שלא ברור כיצד הוא רוצה לאכוף.

ההצהרה הקצרה של גנץ מאתמול על מצב הנדל"ן לא הייתה מדיניות, אלא קריאת כיוון שהצהירה, שהוא אינו אוהב את מה שכחלון עושה. המודל שהוא כנראה רואה לנגד עיניו הוא שילוב של אריאל שרון משנות התשעים ואורלי לוי וסתיו שפיר מימינו.

האם מדובר בדמגוגיה, פופוליזם, או מילים ספורות שמאחריהן מדיניות מסודרת ואחראית? כרגע לא ניתן לדעת. דבר אחד בטוח: מצב הקופה הציבורית אחרי הקדנציה הנוכחית של כחלון לא יתיר מרחב גדול מידי לפזר כספים.