קשת ורשת: "להכיר בזכותנו לתשלום מכל ספקי התכנים"

קשת ורשת מנצלות את הודעת פרטנר על התחלה של שיווק פרסומות מותאמות אישית ופונות למשרד התקשורת והאוצר כדי לקדם שינויי חקיקה שיחייב את חברות הכבלים הלוויין ופלטפורמות ה-OTT לשלם להם עבור שידור התכנים שלהם.

באמצעות עו"ד נוגה רובינשטיין ממשרד קריספין-רובינשטיין-בלכר, קשת ורשת פנו למשרד התקשורת, לרשות השנייה ולמשרד האוצר בבקשה לפעול לשינוי החוק, בטענה כי שוק התקשורת משתנה והשתנה באופן דרמטי, ולכן יש להתאים את החקיקה לשינויים שהתרחשו.

הטריגר לפנייה הוא כאמור הכרזת פרטנר על התחלת שיווק של פרסומות מותאמות אישית באפליקציית הטלוויזיה שלה. אמנם מדובר בכמות מועטה יחסית של מינויים שאיננה משנה מהותית את המצב בשוק (לפרטנר יש 118 אלף ממירים שמשמעותם ברייטינג היא אפסית), אבל מבחינת הערוצים המסחריים היה זה כנראה הקש ששבר את גב הגמל והזדמנות לתקף את טענתם בנוגע לשינויים הנדרשים בהסתכלות על השוק באופן כולל.

נזכיר כי המודל הכלכלי שעומד בבסיס הערוצים המסחריים הוא שיווק זמן פרסום. קשת ורשת מתייחסות במכתבן למודל ולשינויים בו: זה תקופה ארוכה שהזכות לשדר פרסומות בשידורי טלוויזיה, שהייתה מקור ההכנסה המרכזי והעיקרי של הערוצים המסחריים, אינה עוד זכות המוקנית להם בבלעדיות. גופים רבים לוקחים חלק הולך וגדל בעוגת הפרסום. עד עתה היו אלה ערוצים ייעודיים שהפכו למסחריים וערוצים המשדרים חסויות, נותני חסות וגופים נוספים. בימים האחרונים נפרץ סכר נוסף.

עו"ד רובינשטיין מתייחסת לכוונתה של פרטנר לשדר פרסומות וכותבת: "להסדר זה אין כל הצדקה. לא ניתן להלום מצב בו ערוצים מסחריים יחויבו להעביר את שידוריהם לפלטפורמות המשדרות פרסומות ומתחרות בהם במישרין".

נזכיר כי קשת ורשת מחויבות להעביר את שידוריהן באמצעות הפלטפורמות בחינם, ובעבר הן התריעו על תרחיש שבו הפלטפורמות יתחרו בערוצים המסחריים על נתח בשוק הפרסום, אך במשרד התקשורת ובכנסת לא לקחו בחשבון את ההתפתחויות טכנולוגיות שיאפשרו פרסום ממוקד, ולא איזנו זאת באמצעות חקיקה.

"אין זו הדוגמה היחידה לצמצום עיקרון הבלעדיות של הערוצים המסחריים בשידור פרסומות הטלוויזיה", נכתב במכתב בהתייחסות לערוצים ייעודיים להם יותר לשדר פרסום או שידורי טלוויזיה, כמו אלה של תאגיד השידור הציבורי, שאמנם אינם מורשים לשדר פרסום, אך הם נוגסים נתח מעוגת הפרסום בטלוויזיה בגלל התשלומים של מפרסמים עבור חסויות, "שהן בגדר פרסומות לכל דבר ועניין, בהיקפים משמעותיים ללא כל הגבלה. גם התוכן הפרסומי הפך לנפוץ בערוצי ספקי התכנים, והם מושכים אליהם עוד ועוד תקציבי פרסום" - בכך רומזים הערוצים להיצף התוכן השיווקי שמאפיין פרסום בכל ערוצי המדיה.

במכתב מתייחסת עו"ד רובינשטיין גם להפקת רווחים באמצעות התוכן של הערוצים המסחריים המועבר לפלטפורמות: "לא זו בלבד שחברות הכבלים והלוויין מקבלות את השידור הלינארי של הערוצים המסחריים בחינם - הסדר המהווה לכשעצמו פגיעה חמורה ומתמשכת בזכויותיהם של הערוצים - הפגיעה בערוצים המסחריים מתעצמת בשל העובדה שהשידור הלינארי מופץ באמצעות ממירים ומקלטים המאפשרים צפייה נדחית תוך דילוג על הפרסומות".

קשת ורשת לא מוותרות גם על אזכור התחרות ההולכת וגוברת מול ספקי התוכן הבינלאומיים, והעובדה שעל ספקים אלה לא חלה רגולציה כלשהי: "חלקם", נכתב במכתב, "לוקחים חלק גדל והולך מתקציבי הפרסום (יוטיוב ופייסבוק לדוגמה), וחלקם מפיקים הכנסות מדמי מנוי ומתחרים עם הערוצים המסחריים על קהל הצופים, מבלי שתחול עליהם כל חובת השקעה בתוכן מקומי, ומבלי שיהיו כפופים למכלול הוראות הרגולציה המכבידה שחלה על הערוצים המסחריים (נטלפליקס ואמזון לדוגמה).

"יוצא אפוא שבמסגרת הרצון המבורך לעודד תחרות ולהגדיל את המגוון בשוק השידורים, התוכן של הערוצים המסחריים הוא התוכן היחיד שלא משולמת בגינו כל תמורה מצד פלטפורמות השידור. זאת בעוד שהערוצים הם הגופים היחידים הכפופים לרגולציה שמכבידה על יכולתם להתחרות בשוק מול גופי תוכן גדולים, והם היחידים שנושאים על כתפיהם את היצירה המקומית".

עוד נטען כי המודל הכלכלי עליו מתבססים הערוצים המסחריים על-פי חוק אינו רלוונטי עוד. "השקעתם של הערוצים המסחריים ביצירה ישראלית מקורית ובשידורי חדשות איכותיים, כמו גם עמידתם בחובות רגולטוריות ענפות המכבידות על פעילותם, נותרו על כנם. כל זאת על רקע רעידת האדמה שחוו הערוצים עם מעברם לשידור מכוח רישיון 7 ימים בשבוע והקיפאון המתמשך בשוק הפרסום בטלוויזיה, אשר אף הביאו למיזוג בין שניים משלושת בעלי הרישיון".

כאמור, הערוצים טוענים כי קריסתו של המודל הכלכלי של הערוצים מחייב להכיר בזכותם לקבל תשלום מכל ספקי התכנים המשדרים את שידוריהם.

"את העיוותים באסדרת שוק התקשורת - ביניהם ההסדרים הפוטרים את חברות הכבלים והלוויין ואת פלטפורמות ה-OTT מתשלום בגין העברת שידורי הערוצים המסחריים והיעדר חובת השקעה של ספקי תוכן זרים ביצירה מקומית - יש לתקן בדחיפות, בין אם יקודם תזכיר החוק לאחר הבחירות ובין אם לא. הימנעות מהתיקונים ההכרחיים בחקיקה צפויה להביא לפגיעה קשה ואף בלתי הפיכה בהשקעה ביצירה הישראלית", לשון המכתב של קשת ורשת.