העלימו רכוש – שילמו בדירה

אין זה מחזה נדיר שאישה או בעל מגיעים להליך משפטי כשבידם מידע חלקי בלבד על הרכוש המשותף שנצבר במהלך חייהם המשותפים, מאחר שבן הזוג האחר היה הדומיננטי יותר בהתנהלות הכלכלית של המשפחה. כאשר מוגשת תביעה לאיזון המשאבים או חלוקת הרכוש, הנתבע, שהוא בן הזוג אשר על-שמו נצבר החלק הארי של הזכויות, נדרש להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה של רכושו באמצעות תצהיר וראיות.

עבור אנשים שהיושר אינו נר לרגליהם, עלול להיווצר פיתוי עצום להעלים מידע אודות רכוש המצוי בבעלותם ואינו ידוע לבן הזוג השני, מתוך מחשבה שבמקרה הגרוע, אם "ייתפסו" וייחשפו פרטי רכוש שלא הצהירו עליהם, הם יחלקו אותם עם בן הזוג; ובמקרה שהרכוש הנעלם לא יתגלה - הרווח כולו שלהם.

שני פסקי דין שפורסמו לאחרונה - האחד בבית המשפט האזרחי והשני בבית הדין הרבני - מבקשים להבהיר למעלימי הרכוש שהפשע אינו משתלם, ואם יתברר במהלך ההליך המשפטי כי הונו את בן הזוג ואת בית המשפט, הם עלולים לשלם על כך מחיר גבוה.

התיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה עסק בעורך דין/טוען רבני, אשר נדרש להצהיר על כל רכושו והכנסותיו במהלך גירושיו מאשתו. האישה טענה כי הבעל לא "גילה את כל הקלפים" בקשר לרכושו וזכויותיו, ובית המשפט אכן התרשם כי הבעל נהג באופן מתחמק ונמנע מלהציג את גובה הכנסותיו ואת הדוחות שהגיש לרשויות המסים. כמו כן, הבעל התנגד באופן חשוד לפתיחת הכספות שהאישה נטלה מהבית עם הפירוד הפיזי, ולאחר שנפתחו בהוראת בית המשפט, התגלו בהן כספים בסך מעל 100,000 שקל וכן כמות מכובדת של המחאות ריקות וחתומות על-ידי צדדי ג'. מאוחר יותר התגלה גם חשבון בנק ובו יתרה של מעל מיליון שקל, וכן דירה בירושלים הרשומה על-שם הבעל - שניהם הוסתרו על-ידי הבעל מפני האישה.

כמובן שהאישה זכתה לקבל את מחצית יתרת חשבון הבנק והדירה שהוסתרו ממנה, אך בית המשפט לא הסתפק בכך: מאחר שבית המשפט השתכנע שהבעל פעל במהלך שנות הנישואים באופן מכוון להעלים רכוש מהאישה, נוצר חשש מבוסס כי קיימים כספים נוספים שהוסתרו מהאישה ומבית המשפט וטרם התגלו. מכיוון שאין דרך מדויקת להעריך את גובה הכספים הנעלמים, בית המשפט לקח לעצמו את החירות לבצע אומדן גס ולזכות את האישה בשווי של 10% נוספים מתמורת הדירה המשותפת של בני הזוג על חשבון הבעל, במקום חלוקה שוויונית.

הבעל הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, בו טען כי לא קיבל הזדמנות הוגנת בבית המשפט להסביר ולהוכיח כי הדירה וחשבון הבנק עליהם לא דיווח אינם שייכים לו אלא לאמו, אך ערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי אישר את גישתו של בית המשפט לענייני משפחה, לפיה מי שפעל בחוסר תום-לב ולא גילה רכוש שהוסתר על-ידו ונתפס בקלקלתו לאחר שניתנו צווי בית משפט - שבעזרתם (ובעזרת המזל) הצליחה האישה לגלות רכוש זה - לא יכול לטעון לקיפוח, חוסר צדק ושלא ניתן לו יומו בבית המשפט.

באופן דומה פסק גם בית הדין הרבני במקרה אחר, כאשר קיבל את הטענה שבעל העלים מהאישה כספים שאותם צבר במהלך החיים המשותפים, משההסברים שנתן לסכומי כסף מזומנים בהיקף גדול שנמצאו בבית לא נמצאו משכנעים. גם במקרה זה קבע בית הדין כי מאחר שלא ניתן לקבוע את הגובה המדויק של הסכומים שהעלים הבעל, האישה תקבל את מלוא הדירה המשותפת לבעלותה, לאחר שתשלם לבעל סכום של 50,000 שקל בלבד.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il