שת"פ ביטחוני בין ישראל לפלסטינים או צדק לקרבנות הטרור?

 היום נכנס לתוקף חוק אמריקאי חדש - החוק להבהרת הפעילות נגד הטרור, או ATCA - שמתנה כל סיוע לרשות הפלסטינית בנכונות של הרשות לכבד פסקי-דין של בתי-משפט בארה"ב לשיפוי קרבנות הטרור הפלסטיני.

החוק התקבל פה אחד בסנט ובבית-הנבחרים אשתקד, בלי שהוקדשה מחשבה מספקת להשלכות החוק על היחסים בין ישראל לרשות במישור המעשי. ההשלכה המשמעותית ביותר: החוק מסכן את המשך שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית.

חלק נכבד מהסיוע האמריקאי שעדיין ניתן לפלסטינים - פלחים ממנו כבר קוצצו בעבר - מוקדש למימון שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות, שת"פ ששני הצדדים מעוניינים בו ומקדמים אותו. אבל הרשות הודיעה לממשל טראמפ שהיא מוותרת על הסיוע ובלבד שלא תיאלץ לשלם פיצויים על פי גזרי-דין של בתי-משפט אמריקאים נגדה.

הסיבה לכך פשוטה: הסכום המצרפי של גזרי-הדין שניתנו עד עתה בארה"ב נגד הרשות גדול הרבה יותר מסכום הסיוע שהיא מקבלת מוושינגטון. אשתקד הסתכם הסיוע האמריקאי לתמיכה בכוחות הביטחון הפלסטיניים ב-61 מיליון דולר. (מאז 2007 הזרימה ארה"ב כ-850 מיליון דולר למטרה זו). הפיצויים שתצטרך הרשות לשלם לקרבנות הטרור - כאמור, התנאי לקבלת הסיוע - מסתכמים במאות מיליוני דולר. מבחינת הרשות, זה פשוט לא משתלם.

וכך, במכתב לשר-החוץ האמריקאי, מייק פומפיאו, מ-26 בדצמבר אשתקד, הודיע ראש ממשלת הרשות, ראמי חמדאללה, כי "ממשלת פלסטין, לרבות הרשות הלאומית הפלסטינית וסוכנויותיה", אינה מוכנה לקבל שום סיוע מארה"ב על פי התנאים שמכתיב החוק החדש.

החוק מציב אפוא דילמה גדולה לפני ישראל: כיצד להמשיך לקיים את שיתוף הפעולה עם הרשות, שת"פ שירושלים רואה בו תרומה משמעותית לביטחון המדינה, ובה בעת להבטיח שיישמרו זכויותיהם של קרבנות הטרור?

בשלב זה, לדברי סוכנות הידיעות "אסושייטד פרס", נחפזו גורמים ישראלים ופלסטיניים לאותת, ששיתוף הפעולה הביטחוני בין שני הצדדים יימשך כסדרו, למרות שהחוק נכנס לתוקף, וכעת נשלל ממנו מימון אמריקאי. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר אתמול (ה') לכתבים בירושלים: "שיתוף הפעולה הביטחוני חשוב לישראל וחשוב לפלסטינים".

ופקיד ישראלי, שביקש להישאר בעילום שם בגלל "רגישות הנושא", אמר ל"וושינגטון פוסט", כי ישראל תומכת במאמצים שעושים עתה משרד החוץ האמריקאי וגורמים אחרים בממשל טראמפ למציאת פרון ליגלי ש"יוסיף לקיים את שיתוף הפעולה הביטחוני מצד אחד ושיעשה צדק עם המשפחות של קרבנות הטרור מצד אחר".

דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, אמר לעיתון: המימון האמריקאי הוא "הדבק שמסייע להבטיח שהתיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים יימשך וזה כבר סייע לסיכול התקפות טרור". הוא הדגיש, כי השלכות החוק הזה הדאיגו את הישראלים עד כדי כך שהם פנו לממשל ולקונגרס לפני שבוע בבקשה למצוא פיתרון לבעיה".

לדבריו, ביטול הסיוע יהיה "איתות פוליטי שיראה לכוחות הביטחון הפלסטיניים ולעם הפלסטיני שארה"ב שוב אינה שותף".

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, שייצגה משפחות של קרבנות טרור בתביעות נגד הרשות הפלסטינית בארה"ב, אמרה ל"פוסט", כי מאמצי משרד-החוץ האמריקאי למצוא פיתרון לבעיה שיצר החוק החדש הם "שערורייתיים".

"הסטייט דיפרטמנט ניצב עתה נגד נגד הקרבנות", אמרה דרשן-לייטנר. היא טוענת, שהפסקת הסיוע לא תפגע בשת"פ הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית מפני שלרשות יש אינטרס למנוע מחמאס לפעול בגדה, ושיתוף הפעולה עם ישראל משרת אינטרס זה.

גם המחוקק שיזם את החוק, הסנטור הרפובליקאי צ'רלס גראסלי, הביע "פליאה" על מאמצי הסטייט דייפרטמנט לפתור את הבעיה. במכתב לטראמפ, שנמסר לנשיא בשבוע שעבר, כתב גראסלי: "אתה הצבת, כקדימות עליונה, הגנה על ארה"ב ועל אזרחיה מפני הטרור. אני מריע לך ותומך לחלוטין במאמץ זה. דווקא משום כך אני מופתע שגורמים בממשלך פועלים במכוון לחתור תחת ההגנות שמעוגנות בחוק שאתה עצמך חתמת עליו באחרונה".

למעשה, החוק הזה צמח ממאבק משפטי בן עשר שנים שדרשן-לייטנר ניהלה נגד הרשות הפלסטינית ונגד אש"ף בערכאות משפטיות בארה"ב במאמץ להשיג פיצויים למשפחות של קרבנות טרור. ב-2015, קבע בית-משפט אמריקאי שאש"ף חייב לשלם 655 מיליון דולר כפיצוי למשפחות הקרבנות, אך בית משפט לערעורים, ואחר-כך בית-המשפט העליון, ביטל את הפסיקה בטענה שלבתי-משפט אמריקאים אין סמכות לתת פסיקה כזו.

החוק החדש נותן לערכאות השיפוטיות בארה"ב סמכות לחלט נכסים מכל ישות שמקבלת סיוע מארה"ב.

ושיתוף הפעולה הביטחוני אינו הקרבן הפוטנציאלי היחידי של החוק החדש. הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) הודיעה על סגירת משרדיה בגדה ובעזה בגלל הפסקת מימון, כפי שנובע מהחוק. גם גופים לעידוד דו-קיום בין ישראל לפלסטינים, שקיבלו מימון מארה"ב, ייאלצו לתפקד בלעדיו.