מחקר חדש שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, היום (א') מצא פערים מגדריים ברמת השכר ובקצב התפתחות השכר בהייטק. הפערים המגדריים בתחום עומדים על 16% והפערים בין בוגרי מקצועות ההייטק עומדים על 26%. עוד מצא המחקר כי נשים מהוות 60% מחמישון השכר הנמוך ביותר בהייטק, לעומת 51% מחמישון זה בשאר ענפי המשק. לעומת זאת, הן מהוות 13% בלבד מהחמישון העליון של השכר בענף ההייטק, לעומת 21% בשאר ענפי המשק.
מועסקים ומועסקות (ילידי 1985-1975) בענפי ההייטק, שנת 2015 / מקור: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
הניתוח בחן את פערי ההשתלבות והשרידות בתעשייה, ומצא כי רוב בוגרי מקצועות ההייטק (כ-70%) - גברים ונשים כאחד - לא עוזבים את התעשייה מרגע שנכנסו אליה, ונשארים לעבוד בה גם שנים לאחר סיום התואר.
שיעור העוזבות את התעשייה גבוה רק במעט משיעור העוזבים, כאשר מקרב בוגרי ובוגרות מקצועות ההייטק ב-2006, 71% מהנשים ו-76% מהגברים עדיין עבדו בתחום בשנת 2015.
תעסוקה בענפי ההייטק של כלל בוגרי מקצועות ההייטק משנת 2006 / מקור: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
מאידך, המחקר מצא פער מגדרי ברמה ובקצב התפתחות השכר של העובדים והעובדות בתעשייה. פער זה אינו מבוטל כבר בשנים הראשונות להשתלבות בשוק העבודה לפי הסקירה, והוא הולך וגדל עם העלייה בוותק העובדים. כך, כבר שנתיים אחרי התואר נמצא פער של כ-2,500 שקלים ברמת השכר הממוצע של גברים ונשים העובדים בתעשייה. לפי עורכי המחקר, הפער עשוי לנבוע מהבדלים ברמות הוותק, משום שבממוצע הבוגרים מעט מבוגרים מהבוגרות, או מיכולות המיקוח של אינדיבידואלים. עוד נמצא כי פער זה הולך וגדל עם הזמן, עד שמגיע לשיא של כמעט 5,000 שקלים בשנת 2015 -פער של 16% ברמת השכר בין המגדרים.
גם הנתונים המתייחסים למי שהיו "הייטקיסטים" בשנת 2008, והמשיכו לעבוד בתעשיית ההייטק גם בשנים 2015-2009, מגלים ממצאים דומים: 79% מהגברים ו-75% מהנשים שעבדו בהייטק ב-2008, המשיכו לעבוד בענף עד 2015. בנוסף, בדומה לממצאים בנוגע לבוגרי מקצועות הההייטק ב-2006, לאורך זמן הפער המגדרי בשכר המועסקים בענף גדל. ב-2008, הפער עמד על כ-2,500 שקלים, וב-2015 הוא הגיע ל-5,800 שקלים בממוצע.
שיעור תעסוקת בוגרים בהייטק ב2005 שנולד להם ילד ראשון ב2011 / מקור: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
הסבר עיקרי שנמצא לפער בקצב התפתחות השכר הוא ההשפעה השונה שיש להורות על עובדים ועובדות. בעוד שתוואי עליית השכר של נשים יורד כתוצאה מהולדת הילדים, קצב עליית השכר של גברים אינו מושפע מהותית מהמעבר להורות. מחברי הדוח מכנים זאת "קנס האימהות" ומציינים כי ההשפעה הנאמדת של הילדים על שכר האימהות בהשוואה לנשים ללא ילדים, עומד בהייטק על 9% לאישה עם ילד אחד ו- 15% לאישה עם שני ילדים.
שכר חודשי אצל בוגרי תואר ראשון בהייטק שנולד להם ילד ראשון ב2011 / מקור: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
הנתונים התפרסמו בסקירה הכלכלית השבועית של הכלכלן הראשי, העוסקת השבוע בפערים המגדריים בתעשיית ההייטק. עם זאת, מציינים מחברי הדוח כי הפערים המגדריים בענפי ההייטק אינם ייחודיים - הן פערי השכר המגדריים והן "קנס האימהות" הם באותו סדר גודל גם לבוגרי משפטים, שנבחרו לצורך השוואה.
המחקר בדק את פערי ההשתלבות והשרידות בתעשייה של מי שכבר רכש את ההכשרה הרלוונטית או עבד בתעשייה בעבר. זאת באמצעות מעקב אחר דפוסי התעסוקה והשכר עד לשנת 2015 של בוגרי ובוגרות תואר ב"מקצועות ההייטק" בשנת 2006; ואחר דפוסי התעסוקה של עובדים ועובדות שכבר נקלטו בתעשייה, ובשכר גבוה יחסית, בשנת 2008. בוגרי מקצועות ההייטק, ילידי 1985-1975, בשנת 2006, הם 1,939 איש, מהם 1,536 גברים (79%) ו- 403 נשים (21%). מי שנמצאו כ"הייטקיסטים ב- 2008", היו 40,603 איש במדגם.
הניתוח התבסס על קובץ נתונים עבור ילידי השנים 1985-1975, אשר נבנה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הקובץ כלל נתונים על בחינות הבגרות, הציונים במבחן הפסיכומטרי לניגשים, השתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה כולל תחום לימוד ומוסד בכל שנת לימוד, תארים אקדמיים, נתוני שכר וענף כלכלי לעובדים בשנים 2015-2008, ונתונים דמוגרפיים כמו מספר ילדים ממרשם האוכלוסין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
