"במערב התיכון היפהפה (של ארה"ב), הטמפרטורות בשילוב אפקט הרוח מגיעות למינוס 60 מעלות פרנהייט, הכי קר שנרשם אי פעם. בימים הקרובים, צפויה התקררות נוספת. אנשים לא ישרדו בחוץ אפילו למשך כמה דקות. מה קורה עם ההתחממות הגלובלית הזאת? בבקשה תחזרי מהר, אנחנו צריכים אותך!"
בציוץ הזה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהיה קוהרנטי מהרגיל, הוא לעג לקונצנזוס המדעי שטוען שכדור הארץ מתחמם, והאנושות אחראית לכך במידה רבה. טראמפ כבר טען בעבר שההתחממות הגלובלית אינה תופעה אמיתית וייתכן שהיא המצאה של הסינים שנועדה להפוך את הייצור בארה"ב ללא תחרותי.
בסופו של דבר, הטמפרטורות במערב התיכון השבוע לא שברו את שיאי הקור, אבל הן בהחלט התקרבו לכך ואף גבו מחיר בנפש - נכון לסוף השבוע, 26 בני אדם מתו כתוצאה מגל הקור. היה כל כך קר, עד שהאזרחים התבקשו לא לצאת מהבתים, אלא אם כן אין ברירה, ואם הם יוצאים, אז שינשמו כמה שפחות ויימנעו מדיבורים, מחשש שיקפאו מבפנים אם ינשמו את האוויר הקר.
האם התקררות כזאת סותרת את תיאוריות ההתחממות הגלובלית? להיפך. מי שעוקב אחרי המחקר בתחום הזה, יודע שתופעת ההתחממות אינה אחידה ויכולה להתבטא גם בשינויי טמפרטורה קיצוניים לשני הכיוונים, על רקע מגמה כללית של התחממות ממוצעת הדרגתית.
לתופעה המתרחשת היום בצפון מערב ארה"ב יש אף הסבר ספציפי שכנראה קשור בהתחממות הגלובלית. קוראים לו "Polar Vortex", המערבולת הקוטבית. המערבולת הזאת נוצרת בחורפים הקרים סביב הקוטב הצפוני ו"נועלת" את האוויר הקר מעל הקוטב ובתוך המערבולת, כך שאינו מדרים עד ארה"ב. כאשר המערבולת הקוטבית מתפרקת, הקור בורח ונישא דרומה על גבי זרם אוויר אחר, נמוך יותר. זה מה שקרה השנה בארה"ב. מחקרים מראים שההיפרדויות במערבולת הקוטבית יכולות להסביר בין 60% ל-80% מאירועי הקור המשמעותיים באירופה ובאסיה מאז 1990.
ייתכן, אם כי עדיין לא בטוח, שההיפרדות של המערבולת הקוטבית היא בעצמה תוצר של ההתחממות הגלובלית. בכל מקרה, בשלושת העשורים האחרונים רואים עלייה בשכיחות התופעה.
מחקרים גם מראים שגלי קור כאלה מרחשים בעונות שהן בממוצע חמות יותר ויבשות יותר מבעבר, גם אם ברגע מסוים הטמפרטורות שוברות שיאים כלפי מטה. כך, אין סתירה בין גלי קור לבין תופעת התחממות גלובלית.
צבי הים מתים, תינוקות נולדים עם מומים
בינתיים, נזקי ההתחממות כבר מורגשים היטב במקומות מסוימים בעולם. ראו לדוגמה את צבי הים באזור קייפ קוד בארה"ב. על פי מחקר שפורסם השבוע על ידי חוקרים מאוניברסיטת אמהרסט בארה"ב, יותר ויותר מהצבים הללו מתים מנזקי קור, אבל לא משום שישנה התקררות גלובלית. להיפך, נראה שהסיבות לתופעה קשורות בהתחממות דווקא: האחת היא שהמים מתקררים בשלב מאוחר יותר בעונת הסתיו, והצבים אינם מספיקים לברוח דרומה, והסיבה האחרת היא שבגלל התחממות המים הצבים מהגרים צפונה בעונת הקיץ, ואז לא מצליחים לברוח מספיק דרומה בעונת החורף, או שהם נתקעים באזור קייפ קוד, שהוא מפרץ, ולא מוצאים את דרכם דרומה.
כך או כך, בשנים שבהן המים חמים יותר בקיץ, מתרחשים מקרים רבים יותר של מוות מקור בחורף, ובשנים האחרונות המים מתחממים בהדרגה.
מחקר מדאיג עוד יותר, שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association על ידי חוקרים מאוניברסיטת אלבניה, טוען כי העלייה בטמפרטורות בקייצים בדרום ארה"ב, קליפורניה וניו יורק, עלולה לגרום ללידתם של יותר תינוקות עם פגמים מולדים בלב. מחקרים קודמים מצאו קשר בין חשיפה לחום בהיריון לבין הסיכון לפגיעת לב, אם כי המנגנון שבו מתרחש הנזק בגלל החום אינו ידוע. על פי המחקר, העלייה בטמפרטורות החזויות היום בעקבות שינויי האקלים מספיקה כדי לגרום נזק אמיתי. ניתן להילחם בתופעה אם נשים בשבועות ההיריון הראשונים יימנעו ככל האפשר מחשיפה לחום, אולם לא תמיד נשים יודעות על הריונן בשלבים האלה.
מחקרי הצבים והתינוקות בארה"ב הם שתי דוגמאות עדכניות בין מחקרים הרבים מאוד שמתפרסמים בשנים האחרונות ומראים שההשפעות של ההתחממות הגלובלית עשויות להיות משמעותיות בשנים הקרובות ואפילו כבר היום.
אף שיש הסכמה רחבה בקרב מדענים על כך שהעולם מתחמם, שהאדם אשם בכך ויש לו היכולת להילחם בכך ושההתחממות עלולה ליצור נזקים כבדים לחי ולצומח בכדור הארץ, יש חוקרים המתווכחים עם חלק מהתיאוריות הללו. לדוגמה, פרופ' ניר שביב מהאוניברסיטה העברית, שראיינו לפני כשנה, טוען שאמנם יש התחממות, אך היא צפויה להיות קטנה מכפי שחוזה הקונצנזוס המדעי והיא קשורה בשינויים מחזוריים בקרינת השמש, כלומר, לבני האדם יש השפעה מעטה על התופעה.
ביום חמישי ב"גלובס": ראיון עם פרופ' דוד זילברמן, זוכה פרס וולף ל-2019
"הבעיה העיקרית של ההתחממות לא תהיה מחסור במזון, אלא הגירה מאסיבית"
פרופ' דוד זילברמן מהחוג לכלכלת חקלאות ומשאבים באוניברסיטת ברקלי בארה"ב, זוכה פרס וולף ל-2019, חוקר את הקשר בין הכלכלה העולמית לקיימות ולחקלאות. לדבריו, אף שההתחממות הגלובלית הממוצעת על פני כלל כדור הארץ לא תהיה כל כך גדולה, באזורים מסוימים, בעיקר אלה שהם כבר היום חמים ויבשים, ההתחממות תהיה משמעותית מאוד, וכתוצאה מכך לא ניתן יהיה לגדל בהם מזון. לעומת זאת באזורים שהיום הם קרים, ניתן יהיה לגדל מזון רב יותר בעקבות השינוי.
"כולם מדברים על מחסור במזון בעקבות שינויי האקלים, אך אנחנו מעריכים שהבעיה העיקרית תהיה הגירה", אומר זילברמן. "את המזון שלא ניתן יהיה לגדל באזורים חמים יתר על המידה, ניתן יהיה לגדל במקום אחר, זה לא נורא. אך האם האנשים שמתגוררים במקומות שבהם החקלאות תהפוך בעייתית יוכלו לזוז כאוות נפשם למקום עם מזג אוויר מפנק יותר? האם הצפון-אמריקאים יפתחו את שעריהם ויקבלו את המקסיקאים? האם האירופאים יחבקו את האפריקאים? הרוסים את הסינים?"
פרופ' זילברמן אומר שהתשובה צריכה להיות לא רק בשינוי גישה להגירה או מאמצים למנוע את ההתחממות, אלא פיתוח טכנולוגיה שתאפשר לחקלאים במדינות היבשות והחמות להמשיך לגדל מספיק מזון, למרות השינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
