התאגיד שמאמין שניו יורק היא העיר מושלמת לחדשנות טכנולוגית

בשבוע שעבר התקיים במועצת העיר ניו יורק שימוע בנוגע לעסקת אמזון, במסגרתה החברה צפויה לקבל תמריצים בגובה 3 מיליארד דולר מעיריית ניו יורק, כדי לפתוח מטה בעיר. המטה צפוי להיבנות בקווינס, לונג איילנד. העירייה והתאגיד לפיתוח כלכלי של ניו יורק (NYCEDC), הגנו על החלטתם להעניק תמריצים גבוהים לחברה מול התנגדות קשה של מועצת העיר, שטענה שהעירייה לא מתחשבת בהשלכות עבור עסקים קטנים ועבור תושבי האזור, שייפגעו. בזמן שבתוך הבניין התקיים דיון סוער, מחוץ לו התקיימו שתי הפגנות מקבילות - של תומכי התוכנית ושל מתנגדיה.

חלק ניכר מההתנגדות לעסקה מבוססת על המצב בבוסטון, בה ממוקם המטה המרכזי של אמזון. בחמש השנים האחרונות חלה עליית מחירים של 57%, וכיום מחירי הדיור הגיעו לשיא כזה שרבים מעובדי אמזון, המרוויחים שכר מינימום של 15 דולר לשעה, צריכים לעבוד בשתי משרות מלאות כדי שיוכלו לשכור דירת חדר בעיר.כלי תקשורת מקומיים בניו יורק דיווחו שרק ההכרזה על כך שאמזון תפתח מטה בקווינס, כבר הובילה לעלייה במחירי הדיור באזור.

בבוקר הדיון, נציגי NYCEDC, מארק אנתוני תומאס, סגן נשיא שותפויות ב-NYCEDC ו-ווילסון לין, מנהל Cyber NYC מטעם התאגיד, הופיעו על במת סייברטק בתל אביב. הם דיברו על החזון של התאגיד העירוני לעתיד העיר, ועל חלקה של אמזון בחזון, כפי שהם רואים אותו. עיריית ניו יורק והתאגיד לפיתוח הכלכלי של העיר מקדמות שותפויות עם גופים טכנולוגיים על מנת להפוך את ניו יורק למרכז ההייטק והחדשנות של החוף המזרחי, תוך דגש על עידוד תאגידים להגיע לעיר, ועל עידוד פעילות הון סיכון ענפה. מטרתם היא לייצר עבודות איכותיות לתושבי ניו יורק, בעתיד בו הטכנולוגיה תשפיע על שוק העבודה כולו.

בשיחה עם "גלובס", שנערכה לפני הרצאתם של תומאס ולין בכנס, אמר תומאס: "ניו יורק היא המודל לשותפויות של המגזר הציבורי עם המגזר הפרטי. סנטרל פארק הוא שותפות ציבורית-פרטית, וכך כמה מהמוסדות הטובים ביותר שלנו. אנחנו תמיד חושבים איך למנף את השותפויות שאנו בוחנים, כך שגם עם המשאבים המצומצמים ביותר נוכל להשיג כמה שיותר עבור העיר". בתפקידו הקודם היה תומאס מנהל צוות פעילויות החדשנות של ראש עיריית לוס אנג'לס, שהיווה שותפות ציבורית-פרטית עם הקואליציה לכלכלה ועבודות של לוס אנג'לס.

"לפני כשנתיים פרסמה ניו יורק תכנית אסטרטגית, שנקראת 'Jobs plan', שמיפתה כיצד התערבות של העירייה ושל NYCEDC, יכולה להציל למעלה ממאה אלף מקומות עבודה בעתיד הטכנולוגי המשתנה. התפקיד שלנו הוא להסתכל קדימה לאיפה שאנחנו רואים עבודות ומובילות כלכלית לניו יורק, ולבצע את ההשקעות והשותפויות הנכונות כדי שזה יקרה", אומר תומאס.

הגיוון הכולל תורם לאקוסיסטם הטכנולוגי

במסגרת יצירת שותפויות כאלה בתחום הסייבר, באוקטובר 2018 פורסם כי שתי חברות ישראליות היו בין הזוכות במכרזים של עיריית ניו יורק להקמת מרכז הסייבר הבינלאומי של העיר: קרן ההשקעות JVP, שהקימה במסגרת המיזם מרכז יזמות והשקעות סייבר הממוקד בחברות בשלב הצמיחה, וחברת SOSA, שמנהלת מרכזת (Hub) בניו יורק שמופקדת על יצירת החיבורים העסקיים בין טכנולוגיות ויזמים לבין חברות ותאגידים בינלאומיים. גם Team8 פתחה מרכז בעיר במסגרת הפרויקט.

מלבד סייבר, על אילו תחומים אתם שמים דגש?

תומאס: "התחומים האחרים כוללים טכנולוגיה אורבנית, טכנולוגיות ייצור מתקדם, מדעי החיים ובריאות, ובלוקצ'יין, שעד 2017 לא התמקדנו בו, אבל מאז הפך לתחום עם פעילות הון סיכון גבוהה, ואנחנו מאמינים שהוא יהיה מוקד טוב להתנסות והשקעה בטכנולוגיות חדשות".

אתם חוששים שעם ההתקדמות הטכנולוגית המהירה שיש בחוף המערבי, יש סיכוי ממשי שניו יורק תישאר מאחור?

תומאס: "לא, כי זה לא רק אנחנו או נבחרי הציבור - יש גם את המגזר הפרטי, את מרכזי המחקר ואת קהילות האקטיביסטים. זה אקוסיסטם שלם שחושב על העתיד, וכל הזמן דוחף ויוצר רעיונות חדשים - וזה מספיק כדי שנרגיש טוב לגבי לאן כל זה הולך".

לין: "אסור לנו לשבת בשילוב ידיים אבל אנחנו לחלוטין לא מפחדים. הדבר החשוב הוא שנמשיך לחבר בין אנשים, ושנהיה חכמים לגבי הגופים איתם נשתף פעולה".

איך אתם רואים את עתידה של העיר?

לין: "כשמדברים על העתיד הטכנולוגי של ניו יורק, יש כמה דברים שחשוב לזכור: ניו יורק היא המקום הטוב ביותר למימוש של טכנולוגיות באופן מסחרי. הרבה חדשנות מתרחשת בישראל, בבוסטון, בסיליקון ואלי - אבל הביקוש הוא בניו יורק סיטי, כי כאן ממוקמים הקונים הגדולים. יש יותר חברות פורצ'ן 500 בניו יורק מאשר בכל עיר אחרת בארה"ב, ויש כאן ארגונים פיננסיים גדולים, חברות מדיה, טלקום ובריאות - אלו תעשיות העוגן שכל הזמן מחפשות דרכים לחדש. בעבר הן לא חידשו מהר כפי שהיו צריכות, וזו הסיבה שהיום הן פתוחות לחדשנות וזקוקות לשיתופי פעולה עם אנשים מסביב לעולם.

"מעבר לכך, אנחנו נהיה שונים מערים אחרות בכל הנוגע לאקוסיסטם הטכנולוגי, כי אנחנו מגוונים באופן טבעי מבחינה סוציו-אקונומית, מבחינה אתנית, מבחינה תרבותית וגם מבחינת תעשייתית. בניגוד למקום כמו בוסטון שהוא בעיקר אקדמי, או הסיליקון ואלי שממוקד טכנולוגיה, לניו יורק יש הכל וזה משתקף באופי של העיר. נוסף לכך, אנחנו יותר גלובליים, אז אנחנו רוצים להביא את הטכנולוגיה הכי טובה מכל העולם, כמו מישראל וממקומות אחרים".

בהתחשב במגוון, את מי מתושבי העיר התכנית אמורה לשרת, וכיצד?

לין: "אנחנו רוצים שהטכנולוגיה תהיה נתיב עבור כל תושבי ניו יורק למצוא עבודות טובות - לא רק לסטודנטים של אוניברסיטאות עילית, אלא לכל תושבי העיר. זו הסיבה שאנחנו עושים שיתופי פעולה עם כל המוסדות האקדמיים בניו יורק, כמו NYU וקולומביה, אבל גם עם CUNY (רשת מכללות ואוניברסיטאות ציבוריות של העיר ניו יורק).

"בתחום הסייבר למשל, אנחנו עובדים עם אוניברסיטאות פרטיות אבל גם עם האוניברסיטה העירונית של העיר, שנוגעת בחלק עצום מהאוכלוסיה. אנחנו עובדים איתם כדי לעזור לעצב את האופן שבו סייבר נלמד בכיתות, ובמקביל, אנחנו מייצרים אלטרנטיבות ללימודים גבוהים, ויצרנו שותפויות עם חברת בוטקאמפ (מחנות תכנות, תכניות קצרות ואינטנסיביות ללימוד תכנות - י"י), כך שגם אם אין למישהי אפשרות לעשות תואר של ארבע שנים, היא תוכל ללמוד ולהשתלב בתחום. אנחנו גם מספקים מלגות ושכר לימוד מופחת, כדי לספק דרך נגישה להשיג עבודה בתחום אבטחת הסייבר בניו יורק. כל היוזמה היא פרויקט של 100 מיליון דולר, והעיר התחייבה בינתיים לספק 30 מיליון דולר מתוכם".

תומאס: "אנחנו עובדים על הרבה דברים במקביל, ויש הזדמנויות אסטרטגיות כמו סייבר, אבל ההכרזות האחרונות על ההתרחבות של אמזון לניו יורק, וגוגל, באמת עוזרים למאמצים שלנו לוודא שקהילת הטכנולוגיה וקהילת החדשנות יקבלו עוגנים גדולים שיתמכו באקוסיסטם".

מה לגבי ההתנגדות הרבה לעסקת אמזון, ולטענות שמעלים המתנגדים?

תומאס: "הסקרים האחרונים הראו שהניו יורקרים תומכים בעסקה ורק שליש מתנגדים. ההתנגדות היא מצד אנשים שמודאגים מנושאים חשובים כמו תשתיות, דיור, וכדומה, אבל אנחנו מעורבים באופן שמאפשר לנו לוודא שמה שהם בונים ב-15 השנים הקרובות יהיה לטובת העיר: הם יעסיקו את תושבי העיר, ישקיעו בה ויהפכו לחברה של ניו יורק, שמתאימה לערכים שיקרים לעיר.

"אנשים שוכחים שניו יורק הייתה מרכז ייצור, והייתה עיר נמל, ועיר של נותני שירותים מקצועיים, והייתה תלויה בוול סטריט. עכשיו אנחנו מעצבים את העיר לכל מקום שהכלכלה דורשת, כך שתושביה יהיו בעלי כישורים כדי למלא את העבודות הללו. מה שמדהים לגבי טכנולוגיה ומגזר החדשנות, הוא שזה תחום בו לאנשים כמוני, בלי ההיסטוריה והרקע המתאים, יש את ההזדמנות לפתח את הכישורים כדי להשתלב בו. תושבי העיר הם אנשים גמישים, דינמיים ומגוונים, והמטרה שלנו היא להביא את החברות שיהיו מיושרות עם החזון הזה ושירצו להביא קדימה גם את האוכלוסיה". 

הרקע למחלוקת על עסקת אמזון בניו יורק: האם כולם ירוויחו ממנה

אמזון הסכימה לבנות מטה בקווינס, ולהעסיק 25 אלף איש במהלך העשור הקרוב, בשכר ממוצע של 150 אלף דולר בשנה. עיריית ניו יורק והמדינה כולה צפויות לקצור כ-27 מיליארד דולר בהכנסות ממסים, כך לפי ראש עיריית ניו יורק.

העסקה הוכרזה בנובמבר 2018, לאחר שאושרה בדלתיים סגורות בהליך שעקף את ההליך הרגיל הנהוג בעיר, הכולל שימועים פומביים שנועדו לאפשר לציבור להביע התנגדויות. לאור מחאות פומביות המגובות בתמיכתם של איגודי עובדים, התקיים שימוע בדיעבד. בשבוע שעבר התקיים שימוע שני מתוך שלושה, והאחרון צפוי להתקיים בפברואר.

המתנגדים טוענים כי אמזון תעסיק עובדים מאוכלוסייה חזקה, וזו תדחק לשוליים את האוכלוסיות החלשות יותר המתגוררות בקווינס. כיום הפערים בקווינס הם עצומים: ההכנסה הממוצעת של המתגוררים בקווינסברידג', בה שוכן פרויקט הדיור הציבורי הגדול ביותר בניו יורק, היא 15 אלף דולר בשנה, ואילו בשכונת המגורים הקרובה ההכנסה הממוצעת עומדת על 133 אלף דולר בשנה למשק בית. שתי השכונות נמצאות במרחק של חמישה בלוקים בלבד מהמיקום המתוכנן של מטה אמזון. עוד אומרים המתנגדים כי מחירי הנדל"ן יעלו, והפערים יאמירו אף יותר.

כדי להרגיע את החששות, אמזון הציעה להשקיע בתכניות ללימוד מיחשוב ענן באוניברסיטאות הציבוריות, ולפתוח מרכז שירות לקוחות בו יועסקו 30 תושבי פרויקט הדיור בקווינס, המונה כיום כ-7,000 תושבים, וצפוי לגדול עוד יותר בעשור הקרוב.