הסיפור שלא ייאמן על השוויצרי שביקש להקים אנדרטת שלום בהרי ירושלים ונגרר למשפט בקריביים

אל תיתנו למראה הפסטורלי בכניסה למושב אורה שבהרי ירושלים להטעות אתכם. מאחורי הקלעים התנהל בשנים האחרונות קרב משפטי חוצה יבשות, על השליטה ב-15 דונם במקום. בפסק דין שהתקבל לאחרונה באיים הקריביים, נחשף כי איש עסקים שווייצרי שרכש את הקרקע לפני 20 שנה, במטרה להקים עליה מרכז לשלום, נפל קורבן למעשה עוקץ, כאשר הקרקע הועברה במרמה לבעלות אחרת. בשבועות האחרונים נפסק שהשטח יחזור לבעלותו, והוא בוחן את האפשרות לחדש את הפרויקט.

בשנת 2000 רכש אברהם בלוך, איש עסקים אזרח משווייץ, 15 דונם סמוך לבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, בכניסה למושב אורה. הקרקע נרשמה על-שם חברה זרה בשליטתו בשם "גלובל סקיינט" הרשומה באיים הקריביים. לדבריו הוא רכש את הקרקע במטרה להקים עליה אנדרטה שתשמש מרכז לשלום עבור שלוש הדתות - יהדות נצרות ואיסלם. בשנים שלאחר מכן פעל בלוך לרתום שורה של אישיים פוליטיים ודתיים לתמיכה בפרויקט. בין היתר הוא נפש בענין עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני, יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, נשיא מדינת ישראל לשעבר עזר ויצמן ואחרים. יעוד הקרקע הוא יער ושימושי נופש נלווים, אך לדברי גורמים בסביבתו, בלוך היה קרוב לקבל היתר חריג מהרשויות בישראל להקמת האנדרטה.

הקריביים: לא רק מקלט מס

על-פי התוכנית שקידם בלוך, על הקרקע היתה אמורה לקום אנדרטה בצורת מגדל עשוי אבן פלדה וזכוכית בגובה 100 מטר, אשר תוכנן על-ידי האדריכל ז'אן נובל (Jean Nouvel), אשר תכנן בין היתר את בניין בורג' בקטאר. אלא שעם פריצת המשבר העולמי בשנת 2008, נקלע גם בלוך לקשיים כלכליים וקידום הפרויקט הוקפא. שנתיים לאחר מכן, וכשברקע סכסוך עם שותף עסקי, הוא גילה לטענתו שגורמים רוסיים זייפו מסמכים והעבירו את מניות החברה שמחזיקה בקרקע לאדם בשם אולג קרבצ'וק.

 הכניסה למושב אורה. ברקע, בית חולים הדסה / צילום: יוסי זמיר

בלוך פנה באמצעת משרד עו"ד איתן ארז לבית המשפט בישראל בבקשה להוציא צו מניעה שימנע מקרבצ'וק אפשרות למכירת הקרקע לצד שלישי ובינואר 2012 נרשם הצו בטאבו בישראל בהוראת בית המשפט המחוזי בירושלים. במקביל פנה בלוך לבית המשפט במדינת אנגווילה שבאיים הקריביים לשינוי הרישום הכוזב במצבת החברה, מאחר והרישום הכוזב בוצע שם. מפסק הדין שהתקבל לאחרונה באיים הקריבייים ושקיבל את תביעת בלוך, צוין כי הקרקע נרכשה על-ידי בלוך באמצעות חברת "אוף שור" (offshore) אשר הייתה רשומה באי אנגווילה שבקריביים המזרחיים. מדובר באי שמהווה טריטוריה בריטית ובעיקר משמש כמקלט מס לחברות. מעבר ליתרונות המיסויים הגלומים במקום, האפשרות לרישום הבעלות על החברות באמצעות חברות פרטיות, מקשה לזהות את הבעלויות על חברות שכאלה. במהלך שנת 2010, נודע לבלוך כי גורמים רוסיים שינו בתרמית את הבעלות במרשם חברת "גלובל סקיינט" שבאנגווילה, כך שהחברה נרשמה על-שם אולג קרבצ'וק. משרד עו"ד איתן ארז בשיתוף עם משרד עו"ד מקומי הגיש תביעה בבית משפט באנגווילה ודרש את השבת בלוך לבעלות בחברת סקיינט. "תוך הצגת תעודת מניה מזויפת בחברה, אשר ככל הנראה הונפקה על-ידי אחת החברות הזכייניות האחריות לניהול מרשם החברות באנגוויליה, השתלט קרבצ'וב על החברה...עסקינן בגורמים רוסיים אשר עשו שימוש במסמכים מזויפים תוך הטעיית הרשויות השונות לצורך ביצוע מזימתם", נטען בתביעה אותה הגיש עו"ד יואב רז ממשרד עו"ד איתן ארז, אשר ניהל את התיק בישראל ובאנגווילה ומתמחה בחברות Off-Shore.

 עו"ד יואב רז / צילום: שלומי יוסף

"פרויקט זה זכה לברכת האפיפיור"

לאחרונה כאמר ניתן פסק הדין בתיק על-ידי בית המשפט העליון באנגווילה לעניינים אזרחיים, אשר קבע כי בלוך הוא הבעלים של החברה, כאשר בית המשפט באנגווילה מתח ביקורת על הקלות בהעברת המניות ללא בחינה וביקורת באם ישנה תמורה אמיתית בין נותן למקבל המניות. בין היתר כתב השופט דרשן רמדאני בפסק הדין כי: "רצון לפעול לקידום השלום בעולם באמצעות פרויקט שלום במזרח התיכון, התפתח לכדי סכסוך שסופו בתביעה זו שהיוותה את שיאה של התדיינות משפטית ארוכת שנים וחוצת גבולות בין התובעים לבין הנתבעים". לאחר ששמע את עדויות הצדדים, החליט השופט רמדאני לקבל את התביעה. "אין בלבי ספק כי מר בלוך דיבר אמת כאשר ציין כי היה זה רצונו לרכוש את המקרקעין בישראל. עדותו עמדה איתן בחקירה הנגדית אשר כלל לא ערערה אותה. התרשמתי ומצאתי כי רצונו לרכוש את המקרקעין היה למטרת הקמת אנדרטה לשלום עולמי, וכי פרויקט זה זכה לברכת האפיפיור". בית המשפט קבע כי הקצאת המניות מבלוך לקרבצ'וק היתה נגועה ב"מרמה" ונעשתה "שלא כדין ובחוסר תום לב" נכתב. בית המשפט הורה על ביטול העברת המניות, וקבע כי חברת סקיינט מצויה בבעלותו המלאה של בלוך ואף הורה לתקן זאת במרשם החברות. כעת, פועל בלוך לאכוף את פסק הדין בישראל לאחר שהחברה חזרה לידיו, ובוחן את האפשרות לחידוש הפרויקט.

עו"ד רז הסביר ל"גלובס" כי ברישום חברות במדינות הנחשבות כמקלט מס יש אמנם יתרון בהיבט המיסוי, אך באותה נשימה להוכיח מעשי תרמית המתבצעים באותן חברות הוא מאתגר יותר: "חברות Off-Shore נמצאות בשימוש בקרב גורמים שונים כבר שנים רבות, ואלה עושים בהם שימוש בעיקר למטרות של התחמקות מתשלום מסים, הסתרת נכסים מנושים ומבני משפחה ועוד. אנחנו מטפלים באיתור ופיצוח חברות כאלה ופועלים בשיתוף פעולה עם משרדי עו"ד מקומיים במקלטי המס. במקרה זה, פעלנו במספר רב של חזיתות - ברוסיה, בשווייץ באנגווילה ובישראל - ועשינו שימוש באמצעים רבים, גלויים וחסויים, לצורך פיצוח מעשיי המרמה, חשיפתם בפני הרשויות והכל לצורך החזרת הקרקע שנגזלה במרמה מהלקוח".