1. חבול, אבל בשליטה מלאה
אפשר להגיד הרבה דברים על מארק צוקרברג, אבל מנהל כושל הוא לא. רבים ממתינים לראות אותו נופל, אחרים דרשו ממנו להתפטר, אבל הוא, בעתיד הנראה לעין, לא זז לשום מקום.
הרשת החברתית התמודדה ב-2018 עם שטף ידיעות כל כך שליליות אודות הפעילות שלה, שאם זו היתה כל חברה אחרת, בכל מציאות אחרת, מזמן היו פועלים ברצינות להדיח את בעל השליטה. קיימברידג' אנליטיקה, השימועים בקונגרס, פריצת הענק שבה הודתה הרשת החברתית, ועוד שערוריות קטנות יותר - נדמה היה שלא עבר יום בלי שפייסבוק חטפה מכה מכיוון כלשהו. צוקרברג ספג, התמודד, והמשיך הלאה. שליט יחיד ללא עוררין.
הדומיננטיות הזאת הובילה לאתגר נוסף: מרי חסר תקדים מצד רביעיית מנהלים בכירים, שהגיעו לפייסבוק בעקבות שתי רכישותיה החשובות ביותר. בריאן אקטון ויאן קום, שהקימו את ווטסאפ, נפרדו מצוקרברג לשלום. כך גם קווין סיסטרום ומייק קריגר, שהקימו את אינסטגרם. הארבעה לא עזבו ברוח טובה, אלא בעקבות חילוקי דעות.
סיבה מרכזית לכך, שנחשפה רק לאחרונה, היא ההחלטה של צוקרברג לאחד את כל השירותים של פייסבוק (הרשת החברתית, ווטסאפ, מסנג'ר ואינסטגרם) תחת תשתית טכנולוגית אחת, מהלך שעלול לסכן עוד יותר את פרטיות המשתמשים. הדירקטוריון והמשקיעים, לעומת זאת, נלהבים: בשבוע מאז ההודעה, ועל רקע דוחות כספיים מוצלחים מאוד, זינקה מניית פייסבוק ב-15%.
2. הפיד המרכזי נחלש
למרות כל זאת, יש דבר אחד שעליו צוקרברג לא יכול לשלוט: התנהגות המשתמשים. כן, כבר גילינו שהתקשורת נוטה להעריך יתר על המידה את רמת אכפתיות הגולשים לפגיעה בפרטיותם, והדוחות הפיננסיים האחרונים הציגו נתוני צמיחה מעודדים. מתברר שרובנו (להוציא את בני המילניום הצעירים) פשוט שמחים שניתנים לנו הכלים להביע את עצמנו ולתקשר, אפילו במחיר מסירה שיטתית חופשית של מידע עלינו. ובכל זאת, משהו חורק.
אחת הסיבות שפייסבוק הצליחה כל כך בראשיתה היא משום שהיא נתנה למשתמשים לנווט את כיוונה. הם הקשיבו, בנו ותכננו פיצ'רים לפי רצונות הגולשים: ממשחקים, דרך גיפים, פילטרים ומערכת מסרים מידיים. אבל בשנתיים האחרונות אותם גולשים התחילו להתלונן על האלגוריתם שמסדר את הפיד, שהפסיק לקלוע לטעמם, והחלה ירידה דרמטית עקבית בתוכן האורגני שייצרו המשתמשים. השיתוף עבר אל קבוצות קטנות ומצומצמות, וחלק מהכוח נע מפייסבוק למסנג'ר, לווטסאפ, לאינסטגרם (כולן בבעלות הרשת החברתית) ולקומץ פלטפורמות מתחרות.
3. ירדו מדרך ההאקר
בשנותיה הראשונות טיפח צוקרברג בפייסבוק תרבות ארגונית המבוססת על אתוס "דרך ההאקר". חברה שמקדמת את הרעיון הטוב ביותר, בזריזות ותוך למידה ממטריצות קטנות, ולא הכל בבת אחת. בפייסבוק אפילו דאגו לשנות את שם הרחוב של מטה החברה ל"דרך ההאקר 1".
היום פייסבוק דומה יותר לחברה ציבורית מסורתית, שמגיבה לאט יותר ומשקיעה הון בלוביסטים וחברות יח"צ, מאשר לסטארט-אפ מהיר קליטה. היא הבינה באיחור את עומק המשבר שיצרה פרשת קיימברידג', הבינה באיחור שהפלטפורמות שלה מלאות בפרופילים מזויפים, והבינה באיחור מדי שלא כיף אצלה בפיד.
בפייסבוק מקפידים לא לשדר פאניקה, ומנסים ליהנות ממפת הכוח החדשה. בשיחת המשקיעים האחרונה, כשמעל ראשה של החברה שורת שערוריות, דיברו בכיריה שילוב רכישות דרך אינסטגרם, הכנסת מערכת תשלומים לווטסאפ ויצירת התשתית הטכנולוגית האחודה. הם כנראה מבינים יותר מכולם את איתנות המוצרים, עד כדי כך שקולות המחאה נזנחים והם מתפנים לצפות פני עתיד.
4. המשחק הארוך
ההתנצלויות העקביות של צוקרברג בנוגע לטעויות ולהחלטות איומות של החברה כבר זכו לכינויים "apolozuck" ו-"zucked". אחריהן לא מגיע יותר מדי תוכן, למעשה באופן עקבי נראה כאילו החברה "לא לומדת" וממשיכה לעשות את אותן טעויות. המציאות היא הרבה יותר פשוטה: לצוקרברג חשוב יותר ליישם את החזון הגדול שלו, לא משנה מה קורה בדרך. גם אם יש משבר פרטיות אמיתי, זה לא אומר שהחיים נעצרים. הוא ימשיך בשלו וישיק, לדוגמה, שירותי דייטינג ומצלמה חכמה ומלחיצה.
אם להסתמך על השנים האחרונות, עיני צוקרברג נעוצות במשחק הארוך. הוא בונה חזון עסקי שהופך עם השנים ליותר מורכב ותמנוני, שמניח (כרגע בצדק) שהגולשים והרגולטורים ימשיכו להיות סלחניים כלפיו. הוא פוזל למודלים כמו של WeChat הסיני, שהתחיל כאפליקציית מסרים מידיים והיום תומך מאפשר תשלומים, הזמנת הסעות, משלוחי אוכל, בניית אפליקציות לעסקים ועוד ועוד. צריך רק להקשיב למה שצוקרברג כל הזמן אומר: הוא רוצה לבנות קהילה דיגיטלית, על כל המשתמע מכך. קהילה כזו תוכל לקיים את עצמה בלי תלות בעולם החיצון. היא תאפשר מסחר סגור וייחודי, תקשורת מהירה חוצת פלטפורמות, ערוצים ומדיומים, ואפילו שירותי סטרימינג.
5. שאלת הרגולטור
כוחה העצום של WeChat נובע מהאינטרסים העמוקים של הממשל הסיני באפליקציה. היום החברה הסינית הענקית מספקת שטף נתונים לא מסונן לממשלה על התנהגות המשתמשים, מה שמאפשר לבנות מערכת מבהילה של "דירוג חברתי". פייסבוק לא תהנה ממטריית הגנה כזו בעודה פועלת בעולם המערבי, מה שמותיר אותה לכאורה פגיעה יותר לרגולטורים השונים.
עם זאת, ההיסטוריה (הקצרה יחסית) מלמדת כי הרגולטורים לא מבינים, מעוניינים או מספיק יעילים כדי לפתח כלי פיקוח על חברות האינטרנט, ובמיוחד הענקיות שבהן. מצב זה יאפשר לצוקרברג להמשיך ולחזק את המותג של פייסבוק כ-One Stop Shop. במצב העניינים הנוכחי, בעוד 15 שנה פייסבוק בהחלט עשויה להיות חזקה בהרבה, משפיעה בהרבה ומעורבת עוד יותר בחיינו מאשר כיום.
10 דברים על פייסבוק:
- אף שפייסבוק יצאה לדרך ב-2004, תחילה רק סטודנטים יכלו להירשם אליה. רק ב-2006 היא נפתחה לכולם.
- הלוגו הראשון של פייסבוק היה פניו של השחקן אל פצ'ינו.
- לפני ההחלטה על כפתור הלייק, פייסבוק שקלה לקרוא לו Awesome.
- ב-2006 הציעה יאהו לרכוש את פייסבוק תמורת מיליארד דולר. צוקרברג סירב.
- בכל שנייה נוצרים חמישה פרופילים חדשים בפייסבוק.
- לפי ההערכות, בפלטפורמה יש יותר מ-80 מיליון פרופילים מזויפים.
- רכשתם מניות פייסבוק ב-1,000 דולר כשהחברה הפכה לציבורית, במאי 2012? הן שוות היום מעל 4,000 דולר.
- מארק צוקרברג עדיין שולט בחברה ביד רמה, ומחזיק ב-60% מזכויות ההצבעה.
- במשך שנים פייסבוק היה האתר השני הכי נצפה ברשת, אחרי גוגל, אבל לאחרונה יוטיוב הצליחה לעקוף את הרשת החברתית.
- רק חצי מבני הנוער בארה"ב משתמשים בפייסבוק. אינסטגרם שבבעלותה פופולרית בקרבם הרבה יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.