"פיראטיות יש בכל העולם, אבל פיראטיות חצופה יש רק בישראל"

מעטים שמעו על כך, אבל לאחרונה נסגר בישראל "גוף שידור" ששמו דווקא אינו ערוץ עשר, ואשר על-פי הערכות, מספר המנויים שלו אינו נופל בהרבה מהמספרים שעליהם מדווחות ספקיות טלוויזיה עתירות תקציבים כמו סלקום ופרטנר. גוף שידור שהוא בעצם "דירה באזור חדרה", כפי שמספר מוטי אמיתי, יו"ר ארגון זיר"ה, שפועל בתחום זכויות היוצרים באינטרנט מטעם גופי השידור המרכזיים בישראל. "דירה, שבדרכים כאלה ואחרות מילאו אותה ב-80-70 ממירים של הוט ושל יס. הם שמים כל ממיר על ערוץ מסוים, יש להם שרתים שיודעים להמיר את האות של הטלוויזיה לאות אינטרנטי, מעבירים לאיזה שרת בחו"ל, ואני כמנוי נכנס לאתר וצופה בזה".

בזמן הפגישה שלנו האתר עדיין באוויר, ואמיתי מתחבר אליו באמצעות VPN שמסווה את העובדה שאנחנו נמצאים בישראל, ומראה לי את ממשק המשתמש הנוח של האתר ואת הערוצים האטרקטיביים הרבים שמוצעים למנוייו - ישראלים שחיים בחו"ל. מלבד ערוצי הברודקאסט, מופיעים שם כל הערוצים המרכזיים ותוכני ה-VOD של יס ושל הוט, וגם ערוצי הספורט, שרק עלותם מגיעה ליותר מ-100 שקל בחודש עבור צופה מהשורה.

"אתה עושה מנוי ב-30-20 דולר לחודש ומקבל את כל הטוב הזה", אומר אמיתי בסרקזם. "ההערכה שלנו היא שלמפעילים של האתר הזה יש למעלה מ-100 אלף מנויים, אז תעשה את החשבון: לפחות 20 דולר במינימום מכל מנוי, ואנחנו מדברים על 2 מיליון דולר מחזור חודשי. ושתבין, האתר הזה עובד בצורה מדהימה: יש לו שירות לקוחות, ממש מספר טלפון שאתה יכול להתקשר אליו אם יש לך ניתוקים או נפילות. אפילו יש להם בעמוד הבית C כזה של 'כל הזכויות שמורות ואסור להעתיק'".

שיא האירוניה לדבריו הוא העובדה ש"היו בעבר ניסיונות להקים מיזמים חוקיים כאלה עבור ישראלים שחיים בחו"ל, אבל לא הצליחו כי לגופים הישראלים יש מגבלות של רגולציה. לא בטוח שמותר ליס והוט לפעול יחד מעבר לים, יש זכויות יוצרים שתופסות רק בישראל ולא בעולם. אבל לפיראטים אין רגולציה, זה לא מעניין אותם, הם משדרים מה שבא להם".

יכול להיות שהקורא הממוצע שלנו, ששומע על זה עכשיו, יושב בבית ומושך בכתפיו.

"זה לא רק עבירות על זכויות יוצרים, אלה עבירות של הלבנות הון בעשרות מיליוני שקלים בשנה. אנחנו מדברים על חקירה שנמשכה שנתיים ומעורבים בה היחידה למאבק בפשיעה כלכלית של להב 433 וגם רשות המסים. זה תיק גדול מאוד".

בהודעה לעיתונות שפרסמה המשטרה, זמן קצר לאחר הראיון עם אמיתי, דווח על מעצרם של שבעה חשודים ב"ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת זכויות יוצרים, עבירות לפי פקודת מס הכנסה וכן עבירות על-פי חוק איסור הלבנת הון", שבית המשפט האריך את מעצרם בשמונה ימים.

"ממשיך לשטות בכולנו"

ההצלחה הזאת של זיר"ה הייתה יכולה להיות רק עוד נקודת ציון לא משמעותית במיוחד בקרב הסיזיפי שמנהל הארגון הזה מול מפעילי האתרים הפיראטיים, אלא שהראיון עם אמיתי נערך בנקודת זמן מעניינת. לפני כחודש עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק זכויות היוצרים; ואמיתי - שמציג לאורך כל הראיון קו מפוכח וריאליסיטי - משוכנע שהתיקון הזה מהווה נקודת ציון, שתשנה את מאזן הכוחות בקרב החתול והעכבר שהוא מנהל בשנים האחרונות מול הפיראטים.

"הפיראטיות קיימת בכל העולם והיא לא תיעלם, אנחנו לא משלים את עצמנו", הוא אומר. "מה שאנחנו רוצים להגיע אליו זה בדיוק כמו המצב שאליו הגיעו באירופה ובארה"ב, כך שבעלי הזכויות יוכלו להתמודד עם הפיראטיות הזאת. שאנשים שמשקיעים הון של כסף ומשאבי כוח אדם יוכלו להתפרנס מהיצירה הישראלית".

גולת הכותרת של החוק מבחינתו היא הקביעה שמי שמנהל פלטפורמה פיראטית בהיקפים מסחריים מסתכן בעבירה פלילית של עד שלוש שנות מאסר. "זה הדבר הכי חשוב עבורנו", כך אמיתי, "לומר למדינת ישראל, למשטרה, לרשויות האכיפה: דעו לכם, מהיום אתרים כמו 'סדרות' או 'גוזלן' - כל האתרים שאנחנו מכירים - הגיע הזמן שלא בעלי הזכויות עם האמצעים האזרחיים שלהם יאכפו את זה, אלא אתם כמדינה, כי מדובר בעבירה פלילית. עד שלוש שנות מאסר זו עבירה משמעותית".

אמרת שפיראטיות יש, וכנראה תמשיך להיות. מה מייחד את הפיראטיות הישראלית?

"אם שואלים אותי איך אני מגדיר את הפיראטיות הישראלית, אני עונה פיראטיות חצופה. כי פיראטיות באמת יש בכל מקום בעולם, אבל פיראטיות חצופה יש רק בישראל. אין כמעט בשום מקום בעולם אתר עם ממשק כזה כמו אתר סדרות, שהוא רושם למטה כמה פרקים יש לו, כמה מנויים יש לו, כמה סדרות יש לו, זה מטורף. אין כזה דבר".

 ו"האחיות המוצלחות שלי" / צילום: אוהד רומנו

סיפור המאבק של זיר"ה באתר "סדרות" נפרס בשנים האחרונות בכלי התקשורת. הארגון הוציא לאתר צווי חסימה, איתר את מפעילו, מיכאל בן עמי תושב דרום הארץ, פעל נגדו בדרכים כלכליות, ובכל זאת האתר ממשיך לפעול בצורה כזאת או אחרת גם כיום. "זאת דוגמה מצוינת לכך שמערכת האכיפה האזרחית נכשלה והיה צריך להעביר את התיקון של החוק הזה", מתייחס אמיתי, לפני שהוא סוקר בייאוש את תולדות המאבק. "מה לא עשינו נגד האתר הזה? אפילו הגענו לרמה שאיתרנו מי הבעלים, צווים הוצאו נגדו באופן אישי, נגד האתר, נגד הספקיות, נגד חשבונות הפייפאל שלו.

"אתה יודע שהוא פתח למעלה מ-130 חשבונות פייפאל? כל פעם אנחנו מעקלים חשבון אחד, והוא מעביר את זה לחשבון אחר. פתחנו נגדו תיקי הוצאה לפועל בלמעלה משני מיליון שקל, ועדיין הבחור חי פה בישראל, אתה יכול למצוא אותו איפשהו בדרום הארץ, והוא ממשיך לשטות בכולנו".

מול אתר אחר שנגדו פועל הארגון בשנים האחרונות, "גוזלן", המצב רע - או טוב, תלוי באיזה צד אתם - אפילו יותר. "זה אתר שעד היום - למרות שהיו כל מיני הערכות וידיעות מודיעיניות - לא יודעים במפורש מי עומד מאחוריו. איך זה? כנראה שהוא עושה עבודה באמת טובה, וכנראה שהוא לא משתף הרבה אנשים במי הוא ומה הוא".

מה אתם עושים כדי לאתר מפעילי אתרים?

"הרבה מאוד דברים, כולל הפעלה של מקורות מודיעין מתוך החבר'ה האלה באמצעות משרדי חקירות. אנחנו לא מתעסקים עם המורידים עצמם, ובטח לא עם ילדים, אבל יש אנשים שיודעים להפעיל מקורות בתחום הדיגיטל, מבלי שהצד השני מבין שבעצם מפעילים אותו. יש הרבה מאוד שיטות - לפעמים מצליחים יותר, לפעמים פחות". 

כעת, כאמור, אמיתי משוכנע שהדברים עומדים להשתנות. "מדובר בעבירה פלילית ובמאסר בפועל ואני רוצה לראות שימשיכו לעשות את זה".

אז בזכות תיקון החוק, אתרים כמו אלה שהזכרנו יפסיקו בקרוב לפעול באופן סופי?

"בזכות התיקון הזה הרבה מאוד אתרים, כמו אתר סדרות, חד משמעית יפסיקו את הפעילות שלהם".

תוך כמה זמן?

"כאן זאת שאלה שצריך להפנות לא רק אלינו, אלא למדינה ולרשויות האכיפה, ואנחנו כבר התחלנו לדבר עם רשויות האכיפה בעניין הזה. אני מאוד מקווה שזה יהיה ממש בקרוב. זה הכול עניין של סדרי עדיפויות של המשטרה".

ואתה לא חושש שבמקום האתרים האלה יוקמו עשרה אתרים דומים על־ידי אנשים אחרים?

"זאת שאלה מעניינת שמורכבת משתי נקודות. הראשונה היא אם אחרי שיהיו כתבות על אנשים כאלה שקיבלו שלוש שנות מאסר - אתה יודע מה, בשלב ראשון לא שלוש שנים בכלא, חצי שנה עבודות שירות - אם יהיה למישהו עוד אומץ לעשות את זה. לאנשים נורמטיביים עצם ההליך הפלילי זה לא פיקניק. ואפשרות אחרת היא שאנשים יצליחו כן להקים אתרים כאלה, בלי שיהיה אפשר להגיע אליהם. אני לא מאמין בדבר הזה, אני לא מאמין שבמדינת ישראל יש פלטפורמה אינטרנטית שלא ניתן להגיע למי שעומד מאחוריה. זה יכול לקחת זמן ארוך יותר או קצר יותר, אבל תחשוב למשל על המשמעויות של דבר כזה מבחינה ביטחונית. אם באמת יש דבר כזה, אז אפשר לסגור את המדינה".

 מלכות / צילום: אוהד רומנו

אכיפה, חקיקה, חינוך

אי אפשר לנהל דיון על נושא ההורדות הפיראטיות בישראל מבלי להתייחס לשינויים שחלו כאן בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית בשנים האחרונות. כניסתה של סלקום שהציעה לראשונה חבילת טלוויזיה בפחות מ-100 שקלים, ובהמשך של פרטנר, פגעה בצורה משמעותית ביס ובהוט ואלה נאלצו להציע חבילות זולות משלהן, שמועברות גם הן על תשתית האינטרנט (יס באמצעות "סטינג" והוט באמצעות "נקסט").

השינוי הזה אולי לא הפחית את חוסר האהדה של הישראלי הממוצע כלפי שתי חברות הדואופול ששלטו במשך עשורים ביד רמה בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית - וקבעו רף כניסה של למעלה מ-200 שקל בחודש למי שהיה מעוניין ליהנות משירותיהן - אבל הוא כן שומט במידה רבה את ההצדקה המוסרית שנתנו לעצמם רבים מהמורידים הפיראטיים, שנהגו להכריז שיהיו מוכנים לשלם עבור התוכן לו רק המחיר שנדרש מהם היה סביר.

"הוט ויס הן לא האישיו", אומר אמיתי כשהוא נשאל על התחושות הקשות שיש לרבים כלפי שני הגופים הללו, שנמנים עם החברות בארגון זיר"ה. "כיום יש חלופות לגאליות, אבל בשביל לעזור לחלופות האלה, אנחנו חייבים להתמודד עם תופעת הפיראטיות. אני מרגיש שהמאבק הזה - שאני אומנם הובלתי אותו בשם בעלי הזכויות - הוא גם בשם כל הפלטפורמות החדשות שנכנסות לשוק ושעוד ייכנסו לשוק, במיוחד החלשות והקטנות יותר, כי בלי המלחמה והמאבק בפיראטיות, אין להן הצדקה בכלל. אם הגופים הגדולים נפגעים, אז הפלטפורמות הקטנות עוד יותר נפגעות".

מתנגדיכם אומרים שאתם פשוט מנסים לשמר בכוח מודל עסקי כושל. למה שלא תלמדו מתעשיית המוזיקה שכבר לא מנסה יותר לכפות על אנשים לקנות דיסקים או אפילו מנטפליקס?

"תגיד לי, לנטפליקס יש חובת הפקת מקור? מי יפיק סדרות וסרטים ישראלים שישמרו על התרבות שלנו? וחוץ מזה, בלי הפעילות שלנו, גם לנטפליקס אין שום מקום בשוק הישראלי, כי אם אני בחור צעיר שיושב בבית, למה אני צריך אפילו את ה-10 דולר האלה בחודש לשלם? למה אם יש לי כזו פלטפורמה כמו שהראיתי לך עכשיו? אם יש לי חלופה באפס עלות, ואין אכיפה - אין לי שום סיבה לשלם. אנחנו כן מנסים להיות גם צודקים וגם חכמים, ועובדה שהשוק פה משתנה וגם החברות הגדולות מציעות פלטפורמות זולות".

יכול להיות שהמאבק שלכם צריך להיות בכיוון אחר? לדבר ללב של האנשים?

"אני חושב בהחלט שצריך להיות פה איזשהו משולש של אכיפה, חקיקה וחינוך. ולכן זה המיזם הנוסף (אחרי תיקון החקיקה) שאני הולך להוביל ב-2019 ביחד עם איגוד האינטרנט ויכול להיות שגם עם משרד החינוך: להסביר בבתי ספר מה זו היצירה הישראלית, מה עושים כדי ליצור אותה. חצי מהאנשים שמורידים לא יודעים מה הם עושים, ופה העניין של החינוך הוא מאוד משמעותי, בטח לצעירים שלא בטוח שמודעים לכל הנושא הזה".

 המנצח / צילום: אוהד רומנו

איך מתמודדים עם העניין הזה בעולם?

"באנגליה למשל יש עד עשר שנות מאסר על ביצוע של פעולות כמו אלה שעכשיו נכנסו לחוק בישראל. בארה"ב זאת עבירה פדרלית, בגרמניה זו עבירה פלילית. ברוב המדינות בעולם, הפנייה היא כלפי מי שמפעיל את האתר, מי שמרוויח על חשבון בעלי הזכויות, מי שמוכר מנויים".

ואם אני מאפשר לך עכשיו לחוקק איזה חוק שאתה רוצה, לא הכי יעיל מבחינתכם לשים על הכוונת את משתמש הקצה? מה יותר מפחיד מלהגיד לבן אדם, אם תוריד סדרה נתבע אותך?

אמיתי מהסס. "אני אגיד לך מה, לא בטוח שהייתי רוצה כבעל זכויות להתעסק עם זה עכשיו. אני מאוד הייתי רוצה לסיים ולהתעסק קודם כול עם מי שעושה את זה בהיקפים מסחריים ולצורכי מסחר. אחר כך, אלוהים גדול, נראה. אבל כרגע יש לנו עוד הרבה לעשות לפני שאנחנו מתעסקים עם משתמשי הקצה.

"בשום מקום בעולם אין חקיקה שעוסקת בדאונלודר, בצופה. נכון שהייתה תקופה, בזמן תוכנות שיתוף הקבצים, שאז כל 'מוריד' היה למעשה גם 'מעלה', ואז היו תביעות כאלה שהוגשו בארה"ב. כיום, אגב, בארה"ב, מי שמוריד תוכן פיראטי מקבל שלוש אזהרות ואחר כך יכולים לחסום לך את הגישה לספק אינטרנט שלך, אבל בלי להגיש נגדך תביעה. אז אני מניח שאנשים פשוט מחליפים ספק אינטרנט או משהו כזה".

"המורות הורידו פופקורן"

ארגון זיר"ה הוקם ב-2011 "כשגופי השידור ובעלי הזכויות בתחום האודיו-ויז'ואל החליטו שהגיע הזמן שגם הם יתאחדו לטובת העניין הזה של המלחמה בפיראטיות, ואך רק לטובת העניין הזה", מסביר אמיתי. הארגון, שקיבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, כולל את כל בעלי הזכויות הגדולים בישראל ובהם יס, הוט, קשת, רשת וערוץ 10 שהתאחדו לאחרונה, חברת הסרטים של משפחת אדרי - יונייטד, וגם גופים קטנים יותר כמו RGE, דורי מדיה ועוד. אמיתי מסרב לנקוב בתקציב שמעמידות החברות הללו לתפעולו השוטף של הארגון, אבל טוען ש"זה הרבה פחות ממה שנראה".

הוא עצמו מונה לעמוד בראש הארגון על רקע הניסיון שצבר כמנכ"ל "הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות" - תפקיד שהוא ממשיך למלא גם כיום, במקביל - הארגון שכפי שמרמז שמו, נלחם בפיראטיות עוד הרבה לפני שהאינטרנט נכנס לחיינו. "בפדרציה אנחנו עוסקים באכיפה של זכויות יוצרים עוד מהתקופה של הקלטות הפיראטיות בתחנה המרכזית, ובגלל שבסופו של דבר הא בהא תליה - לרוב אלה אותם אתרים שיש בהם גם מוזיקה וגם סרטים וסדרות - החלטתי שאני נרתם למאבק".

בלי קשר להצדקות הרציונליות לקיומו של הארגון ולתפקיד שלך, ברמה האישית, בסביבה החברתית שלך, אתה לא מרגיש קצת אויב העם?

"כל-כך כל-כך לא. אני כל-כך מאמין במה שאני עושה וכל-כך חושב שהדבר הזה, זה משהו שאנחנו כחברה חייבים לעשות אותו. אני אספר לך סיפור: הבת שלי עכשיו בתיכון, אבל כשהיא הייתה ביסודי, היא באה אליי יום אחד ואמרה לי: 'אתה יודע אבא, הייתה לנו בבית ספר שעה חופשית ונתנו לנו לראות סרט בחדר מחשבים'. ואני שואל אותה 'איך ראיתם את הסרט?', אז היא אומרת: 'המורות הורידו לנו 'פופקורן טיים', וראינו את כל האפשרויות שיש שם, הכיתה עשתה הצבעה, ובחרנו איזה סרט רואים'.

"זה בדיוק העניין של המודעות שדיברנו עליו. והיא כילדה שיודעת מה אבא שלה עושה, ניגשה למנהלת של בית הספר ואמרה לה: 'את יודעת שאבא שלי מטפל בכך וכך', וכנראה שהמנהלת נחרדה ומיד הפסיקה וסגרה את זה. אבל תראה את המצב המטורף הזה, שמוסד חינוך במדינת ישראל משתמש בפלטפורמה פיראטית כדי שיהיה לו איזה בייביסיטר לילדים לשעה החופשית, זה מטורף".

כלומר, לא רק שאתה מרגיש בנוח, גם הילדים שלך מזדהים עם המאבק.

"היא כל-כך מאמינה במה שאבא שלה עושה. בכל ההליך של החוק, למשל, הילדים שלי ליוו אותי. כשיצאתי מהכנסת הם התקשרו לשאול איך היה, איך עבר. אין להם שום בעיה עם זה, וגם לי אין בעיה להגיד את זה בחברה שאני מסתובב בה, בכל מקום, שזה מה שאני עושה".

אז לסיום, הבשורה שלך למשתמש הקצה בבית - בין שיש לו מודעות והוא עושה את זה בכל זאת, ובין שאין לו - היא ששנה מהיום, יהיה לו הרבה יותר קשה לצפות בתכנים פיראטיים?

"חד משמעית כן. אם אני מסתכל שנה קדימה, אולי שנה וחצי, אני צופה שינוי מאוד משמעותי בתחום הזה. אני צופה שהמדינה כמדינה תעסוק בו יותר, המשטרה אולי תקים גוף מיוחד שיעסוק בנושא הזה - אולי זה צריך להיות יחד עם משרד התקשורת.

"שוב, הפיראטיות לא תיעלם, לא נשלה את עצמנו, אבל אני לא צופה שאנחנו נראה אתרים כמו 'סדרות'. ומצד שני, בזכות הפעילות הזאת, לאותו משתמש תהיה הרבה יותר נגישות לתכנים מקוריים חוקיים ברשת. גם מה שיש כבר היום, וגם דברים שעוד יצמחו ויגדלו, כי תהיה לזה יותר היתכנות כלכלית". 

מה נשתנה? | מה עוד קובע התיקון לחוק

מלבד העניין הפלילי, החוק כולל עוד שלושה שינויים משמעותיים לעומת הנוסח הקודם מ-2007. הראשון הוא חשיפה של "פרטי המעוול", כלומר אותו גורם שמפיץ בצורה מסחרית תכנים פיראטיים. "אם לספקית האינטרנט, לג'ימייל, לפייפאל, לכל צד שלישי כלשהו, יש פרטים של אדם שאני הצגתי בבית המשפט ראיות לכאורה לכך שהוא מפר זכויות היוצרים, בית המשפט יוכל לחייב אותו למסור את המידע", אומר אמיתי.

השינוי השני נוגע ל"חסימת הגישה". במקרים שבהם בעלי הזכויות לא יצליחו לאתר את מי שעומד מאחורי אתר פיראטי, הם יוכלו לפנות לבית המשפט וזה יוכל להורות לכל ספקיות האינטרנט בישראל לחסום את הגישה אליו.

 איש חשוב מאוד / צילום: איל נבו

השינוי השלישי נוגע לכך שגם אתרים שרק מקשרים לתכנים פיראטיים ולא מאחסנים אצלם חומרים כלשהם ייחשבו לכאלה שמבצעים "הפרה עיקרית" ולא "הפרה תורמת", כך שניתן יהיה לנקוט מולם את אותם צעדים. עד כה הסוגיה הייתה מעורפלת יותר, ונדרש היה להוכיח שלמעלה מ-50% מהקישורים באתר מפנים לתכנים פיראטיים.

מנגד, כפי שניתן היה לראות במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה, לא כולם אוהבים את התיקונים שהתקבלו. עו"ד יהונתן קלינגר מ"התנועה לזכויות דיגיטליות" מטיל ספק גם ביעילות של הצעדים החדשים ככלי לפגיעה משמעותית בפיראטים, אבל עיקר הביקורת שלו היא ברמה העקרונית, כלפי המחוקקים שאישרו את המהלך.

"התיקון הזה הוא תיקון רע כי הוא נותן את הזכות לאכוף את החוק רק למוטי ולחברים שלו", אומר קלינגר. "אם היו באים עם הצעת חוק שמטפלת בכל הבעיות של פגיעה באנשים ברשת - פגיעה בפרטיות, לשון הרע וכו' - זה היה דבר אחר, אבל יצרו הסדר שהוא מיוחד רק לזכויות יוצרים. אם מישהו יגנוב תמונות עירום שלך ויפרסם ברשת, אתה לא תוכל לקבל את ה-IP שלו, אין לך זכויות, למרות שברור מה יותר חמור. הכוח ניתן רק כדי לפעול נגד מי שפוגע באינטרסים הכלכליים של הגופים שמייצג אמיתי".