לקחת את התפקיד או לא?

כל שבוע אני מקבלת 3-4 מיילים מאנשים שמבקשים להתייעץ האם כדאי להם לקחת את התפקיד שהוצע להם. חלק כותבים שורה וחצי (אני חשבת בת 38, עובדת בחברת X, קבלתי הצעה להיות סמנכ"לית כספים בחברה Y), אחרים מפרטים טיפה יותר (מציינים 2-3 תפקידים/מעסיקים אחרונים ומספרים בשתי מילים על החברה שהציעה את התפקיד), אבל אף אחד מהם לא מתייחס לדבר החשוב ביותר - לאן הוא רוצה להגיע.

כדאי לי לפנות ימינה?

ורק כדי להמחיש את גודל האבסורד, דמיינו נהג שנכנס למכונית ומתחיל לנסוע מבלי לדעת לאן הוא אמור להגיע, אבל אחרי כמה קילומטר עוצר ושואל עובר אורח - "סליחה, כדאי לי לפנות ימינה או שעדיף להמשיך ישר?". זה בדיוק מה שעושה מי שמבקש המלצה האם לקבל את התפקיד או לא, רק בהבדל אחד. נהג שהחליט רק באמצע הנסיעה לאן הוא רוצה לנסוע עוד יכול לשנות כיוון, אבל בקריירה קשה מאד, עד בלתי ניתן, לעשות פניית פרסה וזאת משני טעמים. א. התפקיד האחרון הוא זה שמגדיר את עיקר ערך השוק ואת פוטנציאל הקידום, לטוב ולרע. ב. "זמן קריירה" הוא מוגבל (כ-20 שנה , תלוי במקצוע ובמגזר התעסוקתי), לכן שנים שהושקעו במניה לא מוצלחת הולכות לאיבוד, מה גם שהשוק לא סובל חריגות קשות בהתאמה בין גיל לדרג ניהולי.

כדי להדגים את החשיבות של הגדרת היעד כבר בתחילת הקריירה ניקח שני צעירים מבריקים (31, 33) שלגביהם אין כל ספק באשר ל"כשירות הרכב". הם אוחזים באותה השכלה - תואר משולב בחשבונאות ובמשפטים מאוניברסיטת תל-אביב - ומאחוריהם התמחות במשרדים המובילים, וכעת הם העומדים בפני החלטה לגבי הצעד הבא. על פניו נראה שלשניהם נכון להתפתח בתחום בו לרואי חשבון שהם גם עורכי דין יש יתרון יחסי מובהק - תחום המיסוי, ואכן שניהם קיבלו הצעות רלוונטיות, האחד ממשרד בוטיק נחשב, והשני ממשרד עורכי דין גדול. האם כדאי להם לקבל את ההצעה? תלוי במטרות.

כמה שיותר מוקדם

אחרי חפירה קצרה התברר שלאחד אכן מתאימה קריירה מקצועית (ולא ניהולית) בתחום המיסוי, אם כי עדיף שיכוון את דרכו לעבר המגזר הציבורי, ואילו השני יעשה טעות אסטרטגית אם יקבל את ההצעה. מדוע? כי הוא לא בנוי להיות לא רואה-חשבון ולא עורך-דין, וגם לא להתפתח במסלול ניהול כספים או ייעוץ משפטי בארגונים. טוב יעשה אם כבר עכשיו יפנה למסלול עסקי - למשל לתפקיד אנליסט עסקי בחברות ייעוץ אסטרטגי (מקינזי וכדומה), או תפקידי כניסה רלוונטיים בארגונים גדולים. משם הוא יוכל להתפתח לתפקידי ניהול בתחומי סחר, מכירות, פיתוח עסקי וכדומה בשווקים שמעניינים אותו (נדל"ן, תשתיות, קמעונאות וכו'), ואולי אף להגיע לראש ארגון. זאת במקום לבזבז עוד "זמן קריירה" בעולמות המיסוי, שהרי גם כך הוא כבר די מבוגר לתפקיד כניסה, זאת עקב השנים שהושקעו בהתמחות הכפולה ומבחני ההסמכה.

הדוגמה הקטנה הזו ממחישה את החשיבות העצומה של הגדרת יעדים ברורים או לפחות כיוון כללי כמה שיותר מוקדם בקריירה, מה שהיה חוסך לו את השנים והכסף שהשקיע בתואר הכפול, ובוודאי בהסמכה הכפולה, שהרי התועלת השולית שלהם למסלול הקריירה העסקי היא זניחה עד לא קיימת.

אבל גם בשלבים יותר מתקדמים בקריירה יש חשיבות דרמטית לקביעת מטרות כמה שיותר ברורות, במיוחד שמדובר במי שכוונתו להתקדם לתפקידי ניהול בכירים. זאת מכיוון שהתפקידים שיבחר לאורך המסלול יכתיבו את פוטנציאל התזוזה שלו בין המגזרים/הארגונים השונים (היי-טק, תעשיות מסורתיות, מגזר ציבורי/שלישי, חברות מקומיות/גלובליות וכו'), וכנגזרת מכך את ערך השוק שלו.

מהשיא אחורה

איך עושים את זה? מגדירים את יעד שיא הקריירה (למשל ניהול יחידה עסקית בגודל X בחברות B2B, ניהול מחלקת שיווק בחברה גלובלית בגודל Y וכו') וממנו גוזרים תפקידים לאחור, תוך הבנה שהשוק עובד על-פי מספרים ועל-פי פירמידות מיצוב, כפי שהסברתי בהרחבה בטור הפירמידה התעסוקתית.

כלומר אם אתה מתכנן לנהל כספים בחברת הייטק שהמחזור שלה 150-200 מיליון דולר ומעלה (וברור שיש לך את הכישורים לכך), כנראה תתקשה להגיע ליעד דרך תפקידי סמנכ"לות כספים בסטארט-אפים קטנים, בוודאי בחברות מחוץ להייטק. מה שמחזיר אותנו לתחילת הטור, אל החשבת שמתלבטת האם לקחת את תפקיד סמנכ"לות הכספים שהוצע לה. אי אפשר לענות ברצינות לשאלה הזו בלי לדעת לאן היא רוצה להגיע, והאם הרכב כשיר לכך. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com