להחזיר כספים למחזר?

בחור ישראלי ובחורה תושבת זרה התאהבו והפכו לבני זוג, אך ראשית תקופת חייהם המשותפים לוותה במכשולים לא פשוטים, לא רק בשל הצורך להסדיר את מעמדה של הבחורה, אלא גם משום שהיא חלתה בסרטן ונזקקה לטיפולים רפואיים. על אף שבתחילה נדמה היה כי הסיפור הרומנטי עומד להסתיים ב"הפי אנד", כאשר בני הזוג צלחו את הקשיים ונישאו, 10 שנים מאוחר יותר הם נפרדו והתגרשו תוך חלוקת הרכוש המשותף שנצבר במהלך נישואיהם על-פי חוק.

שנתיים לאחר הגירושים הבעל לשעבר הגיש תביעה כספית נגד האישה, בדרישה כי תשיב לו כספים ששילם עבורה לטענתו בתקופת החיזור הרומנטית טרם הנישואים, בכלל זה סך של כ-65,000 שקל ששילם עבור הוצאותיה הרפואיות וכן כ-30,000 שקל עבור הפסד של כ-50 ימי עבודה כאשר ליווה אותה לטיפולים בתקופת מחלתה.

הבעל לשעבר השעין את תביעתו על חוק "עשיית עושר ולא במשפט", הקובע כי מי שעשה בתום-לב ובסבירות פעולה לשמירה על חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם אחר, מבלי שהיה חייב לעשות כן - מחויב האדם שקיבל את הסיוע לפצות את המסייע על הוצאות כספיות או נזקים כספיים שנגרמו לו עקב הסיוע שנתן.

לטענת הבעל לשעבר, הוא לא היה חייב לעזור כלכלית לבחורה שהוא רק יצא איתה באותה תקופה, בוודאי שלא בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים, והוא עשה כן מתוך ציפייה שבבוא היום היא תשיב לו כגמולו.

השאלה המשפטית המתעוררת בתביעות מסוג זה היא מה הייתה כוונת הצדדים בעת שניתן את הסיוע - האם נותן הסיוע התכוון לתת עזרה ללא תמורה, ואם לא, האם הצד המקבל הבין שמצופה ממנו תמורה ונתן את הסכמתו לסיוע (למעט אם מדובר במקרה חירום כמובן).

בית המשפט דחה את התביעה בהתבסס על קביעתו כי בעת מתן הסיוע הכלכלי הן הבעל לשעבר והן האישה לא ראו בסיוע הכלכלי לצורכי רפואתה הלוואה אלא מתנה, משום שאהב אותה ואף רצה להקים עמה משפחה, ולראיה - הבעל לא דרש את הכספים בחזרה, לא לפני הנישואים ולא מהלכם, אלא רק 10 שנים מאוחר יותר, במסגרת סכסוך הגירושים.

עיקרון זה נכון גם להוצאות אחרות שמוציאים בני זוג האחד עבור השני במסגרת הקשר ביניהם, לרבות בתקופת החיזור. לדברי בית המשפט בפסק דינו, היקף השקעתו של כל צד בבן זוגו תלויה בטיב הקשר, ברצון לשאת חן בעיני הצד השני, ברצון לבסס את הזוגיות, ביכולות הכלכליות ועוד. ישנם בני זוג אשר בתחילתו של קשר או של תקופת "חיזור" מזמינים את בן או בת הזוג לנסיעת נופש יוקרתית בחו"ל, למסעדות, לטיפולי ספא, להצגות וכיו"ב; וישנם כאלה המעניקים לבן או לבת הזוג מתנות כאלה ואחרות, לרבות תכשיטים יקרי-ערך.

לא ייתכן שכל קשר שיסתיים בפירוד יאפשר לבני הזוג לפתוח התחשבנות ופנקסנות רטרואקטיבית אודות כל הוצאה וסיוע כלכלי שהעניקו זה לזו שנים קודם לכן. מי שמצפה לקבל החזר עבור הוצאות, רכוש או סיוע שהעניק לבן זוגו או בן משפחתו, צריך להבהיר זאת באופן ברור בסמוך למועד ההענקה, ורצוי בכתב.

במקרה זה בית המשפט ראה בעצם הגשת התביעה חוסר תום-לב קיצוני, שכן לקביעתו, "מדובר בניסיון לשכתב את המציאות בדיעבד בניגוד להתנהלות הצדדים בזמן אמת", ולכן לא זאת בלבד שדחה את התביעה - אלא שאף חייב את הבעל לשעבר לשלם לאישה הוצאות משפט בסך של 50,000 שקל.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il