בג"ץ לא קיבל את עמדת המדינה: הורה לחשוף מסמכים על המאגר הביומטרי

שופטי בג"ץ דנו היום (ד') בעתירה המתנגדת למאגר הביומטרי וקבעו כי על המדינה להעביר לעותרים חומרים שטענה כי חסויים. בג"ץ קיבל את טענת העותרת, התנועה לזכויות דיגיטליות, והורה לממשלה להעביר לידי מתנגדי המאגר הביומטרי את מרבית החומרים בתוך חודש וחצי.

העתירה הוגשה לפני כשנה ונוגעת לעצם נחיצות המאגר הביומטרי. בעתירה נטען כי בפיילוט שנערך, המדינה לא נקטה צעדים מספקים כדי לוודא את נחיצותו.

הממשלה הגישה תגובתה לעתירה, אך ביקשה מבית המשפט העליון להציג במעמד צד אחד את החומרים הקשורים להליכי קבלת ההחלטות מאחורי המאגר הביומטרי, בטענה כי הם חסויים.

הדיון התקיים בפני שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, יצחק עמית ויוסף אלרון. בנוסף נחשפו אי-הסכמות חמורות בין גורמים שונים בממשלה בשאלה האם יש צורך ממשי לאסוף במאגר טביעות אצבע או שדי בתמונות פנים בלבד. לאחר שהמדינה הציגה תקציר של חומרים אלה לתנועה לזכויות דיגיטליות, הגיבה התנועה בטענה כי חומרים אלה אינם חסויים, ולמעשה חובה לפרסם חלק מהם על-פי חוק. בדיון שהתקיים היום, בית המשפט העליון קיבל את טענת התנועה.

"העתירה שהגשנו לפני מעט יותר משנה, עוסקת בשאלת הנחיצות של המאגר. אחרי שאלת הנחיצות אפשר לשאול האם התכלית היא ראויה, ורק אחר-כך איך ראוי ליישם. הטענה המרכזית שלנו היא שהמאגר לא נחוץ, ולראיה - לא בדקו בפיילוט כל מיני דברים שהכרחיים כדי לוודא את נחיצות המאגר", אמר ל"גלובס" אחד העותרים, דורון אופק, מנהל אבטחת מידע ומנהל SUSE ישראל.

לאחר דיון במעמד צד אחד, אמר השופט הנדל לעותרים: "בית המשפט קיים דיון ארוך במעמד צד אחד עם המשיבים ונציגיהם, אמרנו את דעתנו שחלק מהחומר אין שום סיבה שיהיה חסוי. היו מספר נקודות יותר רגישות שאנו חושבים שיש לכם זכות לדעת מידע מסוים מתוכן, ולשם כך המדינה תגיש הודעה בתוך חודש וחצי, ואתם תקבלו הזדמנות להתייחס לחומר החדש שקיבלתם".

"המאגר הביומטרי נועד כדי ששוטרים ופקידי ממשלה יוכלו להשוות טביעות-אצבע של אדם לטביעות במאגר, כדי לוודא את זהותו של אותו האדם. בפיילוט לא הייתה בכלל תוכנת השוואה שמאפשרת לעשות זאת", הוסיף אופק.

דוגמה נוספת שהציגו העותרים מתייחסת לאחת מטענות הממשלה בדבר נחיצות המאגר, שגורסת כי ישנן אלפי ניסיונות לגניבת זהות ולהתחזות, אשר המאגר יכול לעזור לסכל. במהלך הדיון התברר כי לאורך הפיילוט התרחשו 3 מקרים של התחזות לכל היותר. לדברי העותרים, המסקנה המתבקשת היא שעצם הסכנה הנשקפת מזיוף המוני של זהויות אזרחים, אינה קיימת.

בנוסף, בדיון הוגשה חוות-דעת של ראש מערך הסייבר בנוגע למאגר הביומטרי. חוות-הדעת חושפת אי-הסכמות בנוגע למאגר הביומטרי בין הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה ובין הרשות הביומטרית במשרד הפנים. חוות-הדעת נוגעת לתכולת המאגר הביומטרי, כאשר השאלה העומדת לדיון היא האם יש צורך באיסוף טביעות-אצבע במאגר, או שהאמצעים הטכנולוגיים הקיימים מאפשרים זיהוי ביומטרי מספיק על בסיס תמונות פנים בלבד.

"לעמדת הממונה, קיימים היום אמצעים טכנולוגיים לזיהוי פנים המאפשרים התבססות של המאגר הביומטרי על ביומטריה זו בלבד, וכי ניתן יהיה לספק מענה נאות למטרה העיקרית של החוק - הנפקת מסמכי זיהוי", נכתב בחוות-הדעת שהוגשה.

עוד צוין כי עמדת הממונה מבוססת על שיח שניהל עם מספר מדינות המנהלות פרויקטים לאומיים להנפקת תיעוד הנשענים על מאגר ביומטרי מבוסס תמונות פנים. עם זאת, "לעמד, ראש הרשות, לא קיימים כיום אמצעים טכנולוגיים מספקים המאפשרים התבססות על זיהוי פנים בלבד, באופן העומד בשיעורי השגיאות שנקבעו בזמנו בצו אשר על-פיו נוהלה 'תקופת המבחן'".

חוות-הדעת של ראש מערך הסייבר היא כי "נוכח חילוקי הדעות המקצועיים בין ראש הרשות לממונה... יש לקיים לימוד הדדי של הדוחות; לבצע בדיקה משמעותית, בפועל, של אמצעים טכנולוגיים לזיהוי פנים, כדי להגיע להחלטה מושכלת; ולהגיע להסכמה על מדדים אמפיריים לבדיקה". היעד שנקבע לסיום הבדיקות הוא החציון הראשון של 2019 - קרוב לשנתיים לאחר החל לפעול המאגר באופן רשמי, ו-8 שנים לאחר סיום הפיילוט.

"זה לא נראה טוב. התמונה שמצטיירת היא שמשרד הפנים הקים מאגר, בלי שבדק את זה עד הסוף", אומר אופק. "בנוסף, עשו כל מיני טעויות כמו לשים את כל הגיבוי של המאגר בחברה חיצונית - הם לא אומרים את הדברים האלה, אבל לפני חודשיים יצא מכרז לשירותים עבור המאגר הביומטרי, שבו המדינה כתבה שהגיבוי של המאגר צריך לזוז מהחווה של בזק לחווה ממשלתית בבאר-שבע. פתאום אתה אומר 'אוקיי, הגיוני שזה יזוז לבאר-שבע, אבל מה זה עשה בבזק מלכתחילה?'".

מרשות האוכלוסין נמסר כי "בית המשפט עיין במסמך החסוי שהוגש מטעם המדינה והציע לחשוף חלק מינורי ממנו,. המדינה לא התנגדה, וכך ייעשה תוך 45 ימים, כפי שהציע בית המשפט. המסמך עוסק בנושאים רגישים שחשיפתם עשויה לפגוע בביטחון המידע, ועל כן ביקשה המדינה להציגו בדלתיים סגורות. יש הסכמה כי המאגר נחוץ, ויש חוות-דעת מקצועיות שונות לגבי היקף המידע שיש לשמור בו. על כל פנים, ראש מערך הסייבר הגיש לשר הפנים לאחרונה חוות-דעת כפי שנדרש בתיקון לחוק מפברואר 2017. בחוות-דעתו המליץ ראש מערך הסייבר לשר הפנים שלא לשנות בשלב זה מהמתכונת שנקבעה בחוק, וכמו כן המליץ לקיים בדיקות בעניין זה לצורך חוות-דעת נוספת שתוגש בהתאם לחוק בעוד כשנה וחצי".