כמה עולה ק"ג קרינה?

אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע - האם ניתן לדעת מה השווי הכספי שלו? כלכלני סביבה טוענים שהתשובה לכך חיובית, וכי אפשר לתת ערך מוניטרי למשאבי טבע ולנזקים הנגרמים להם.

כלכלת סביבה היא תחום שמתמקד בפעילות כלכלית בהקשרים של מוצרים ציבוריים, כאלה שאין להם שוק ולא ניתן למנוע מאדם מסוים את ההנאה מהם גם אם הוא לא משלם תמורתם - מוצרים כגון ביטחון צבאי, הגנה משטרתית, תאורת רחוב ועוד, וגם סביבת חיים נקייה מזיהומים, אשר מזיקים לבריאות האדם. כלכלת סביבה מציעה שיטות לתמחור זיהומים סביבתיים והערכת התועלות הגלומות במשאבי טבע.

ייתכן שצפיתם בסדרה התיעודית "כסף מלוכלך" של נטפליקס, שהפרק הראשון שלה עוסק בהונאת פליטות רכבי הדיזל המזהמים של חברת פולקסוואגן - פרשה שנחשפה בספטמבר 2015 וזכתה לשם "דיזלגייט".

החברה הודתה ברמאות שהובילה לפליטה עודפת ומסוכנת של מזהמים בזמן נסיעה וכצפוי, הליכים משפטיים נפתחו כנגד החברה ברחבי העולם, כולל בישראל. מבלי להתייחס לפרטי התביעות, עולה השאלה כיצד ניתן לתמחר את הנזק שיצרו הפליטות העודפות של תחמוצות החנקן? הרי אין זה מוצר שמחירו נקבע בשוק, במפגש שבין ביקוש להיצע. כיצד ניתן לתת תג מחיר לכל קילוגרם עודף שנפלט לאוויר? או למוצר אחר שלא נסחר בשום שוק - כמו אוויר נקי?

כאן נכנסים לתמונה כלכלני סביבה, שאומדים עלויות סביבתיות כתוצאה מפעילויות כלכליות שונות במשק. אלו הן "עלויות חיצוניות", מפני שהן חיצוניות לשוק ואינן נלקחות בחשבון על-ידי היצרנים בחישובי עלויות ייצור של מוצרים ושירותים.

אחת הדרכים המקובלות בעולם להציג עלויות חיצוניות סביבתיות היא במונחי מטבע מקומי לטון או לק"ג פליטה של חומר מזהם. הערכים הכספיים מבטאים נזקי בריאות לאדם כתוצאה מפליטות מזהמים, וכך ניתן לייצר רשימות של "מחירים סביבתיים".

רשימת מחירים סביבתיים עדכנית פורסמה באחרונה על ידי חברת המחקר CE DELFT, ביוזמת ממשלת הולנד ונציבות האיחוד האירופי. הרשימה כוללת ערכים כספיים במונחי אירו לק"ג לפליטה של עשרות מזהמי אוויר, מים וקרקע. בנוסף, היא מציגה ערכים כספיים לרעש, קרינה מייננת ושימושי קרקע.

פרסומים מסוג זה משמשים ממשלות, חברות מסחריות וארגוני חברה אזרחית על-מנת לקבל תמונה רחבה ככל הניתן לגבי כלל העלויות הכרוכות בפעילות כלכלית בשווקים השונים בעולם, בדגש על עלויות הנובעות מזיהומי סביבה. הדבר בא לידי ביטוי גם בתביעת נזקים: כך, חוות דעת כלכלית שהוביל המשרד להגנת הסביבה מעריכה ב-281 מיליון שקל את הנזק שנגרם לשמורת עברונה על-ידי חברת קצא"א כתוצאה מאירוע הזיהום, ואת הנזק שנגרם לנחל אשלים על-ידי חברת רותם אמפרט ב-397 מיליון שקל. למספרים הללו תהיה משמעות בהליכים משפטיים, גם בשם האינטרס הציבורי.

בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, המשרד להגנת הסביבה מפרסם עלויות סביבתיות שנובעות מפליטות לאוויר של מזהמים שונים. המשרד גם משתמש בשיטות עבודה כלכליות לבחינת מדיניות. כך, במלאת עשור לחוק אוויר נקי ביצע המשרד עבודה כלכלית ממנה עלה כי כל שקל שמשקיעים המפעלים מניב תועלת של 3 שקלים לציבור ולכלכלה, כתוצאה מהפחתת מזהמים.

התועלת הכוללת מיישום מדיניות ההיתרים בכל 175 מפעלי התעשייה והאנרגיה שהחוק חל עליהם היא 115 מיליארד שקל במצטבר. מהבדיקה שנערכה נמצא, כי רוב המפעלים בכל ענפי התעשייה וייצור האנרגיה חוצים את מבחן הכדאיות הכלכלית ומניבים תשואה חיובית למשק.

ככל שמחקרי כלכלת סביבה משתכללים, השאיפה היא להמשיך ולהרחיב את המידע המפורסם לציבור כך שיכלול עלויות סביבתיות של מזהמים נוספים ובהתייחס לכלל רכיבי הסביבה.

הכותבת היא מנהלת תחום כלכלה באשכול תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה