האם מותר לקבלן לסרב למכור דירה לאדם רק בשל מוצאו?

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש אתמול (א') לעיון בית המשפט העליון את עמדתו בשאלה: האם במקרה שבו חברת בנייה פרטית המציעה למכור דירות לציבור הרחב ומסרבת למכור דירה לבני זוג שפונים אליה רק בשל השתייכותם למגזר הערבי, חייבת בתשלום פיצויים לבני הזוג שפנו אליה.

מנדלבליט השיב על שאלה זו בחיוב וכתב בתגובתו כי הוא סבור שקבלן הפונה לציבור הרחב לצורך שיווק דירות שנבנות על אדמות המדינה מחויב לנהוג בשוויון, והוא אינו יכול לסרב למכור דירה לבני זוג רק בשל מוצאם.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הוגשה לבית המשפט העליון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה חברת הבנייה "מי-טל הנדסה ושירותים" על החלטות בתי משפט השלום והמחוזי בירושלים, שחיובו אותה לפצות בני זוג מהמגזר הערבי בשל אפלייתם, לאחר שסירבה למכור להם דירה בפסגת זאב שבירושלים.

החברה הקבלנית "מי-טל הנדסה ושירותים" בונה ומשווקת דירות ברחבי הארץ, ובכלל זה דירות במסגרת פרויקט "טל פלטיניום" בשכונת פסגת זאב בירושלים. התובעים הם בני זוג תושבי הצפון במקור, אשר מתגוררים בשנים האחרונות בירושלים וביקשו לרכוש דירה בעיר המותאמת ונגישה לבנם הנכה, אך לטענתם, חברת הבנייה "מי טל" סירבה למכור להם את הדירה, וזאת רק בשל מוצאם. 

בית משפט השלום פסק כי על החברה לפצות את בני הזוג ב-20 אלף שקל

המקרה, שתלוי ועומד כיום בפני בית המשפט העליון, התחיל עם פסק דין של בית משפט השלום, אשר קיבל את טענתם של בני הזוג, לפיה חברת "מי-טל" סירבה למכור להם דירת מגורים אך בשל מוצאם, ופסק לטובתם פיצוי בלא הוכחת נזק.

בית משפט השלום קבע כי הפיצוי יעמוד על סך של 20,000 שקל, לאחר שקבע כי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים חל גם על מכירת מקרקעין. בית משפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של החברה על פסק הדין, והחברה הגישה בקשת רשות ערעור כאמור לבית המשפט העליון, שביקש את עמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה.

השאלה העיקרית שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון היא: האם חברת בנייה פרטית המציעה למכור דירות לציבור הרחב ומסרבת למכור דירה לבני זוג שפונים אליה רק בשל השתייכותם למגזר הערבי, חייבת בתשלום פיצויים לבני הזוג שפנו אליה. 

בתשובתו לבג"ץ הזכיר היועמ"ש את בג"ץ קעדאן, במסגרתו נבחנה חובתה של המדינה לנהוג בשוויון גם כאשר היא מקצה קרקע לסוכנות היהודית ,וזו מצידה נוקטת מדיניות מפלה. באותו עניין, ציין היועמ"ש, לא נבחנה השאלה האם עצם קבלת זכות במקרקעי המדינה מטילה על הצד השלישי, שנדרש לבנות ולשווק את הדירות שיבנה לציבור הרחב, גם את החובה שלא להפלות; ושאלה זו הושארה בצריך עיון.

כאמור, לפי היועמ"ש מנדלבליט, יש להשיב על שאלה זו בחיוב. חובה זו - בין אם היא מקבלת ביטוי מפורש בנוסח החוזה ובין אם איננה מקבלת ביטוי כזה - היא חלק בלתי נפרד מטיבם של מקרקעי המדינה ומהחובות הנלוות אליהם, סבור היועמ"ש. כפי שהמדינה איננה רשאית להפלות בהקצאת מקרקעין - כך גם צד שלישי שזכה במקרקעי הציבור על-מנת שיוכל לבנות ולשווק את הדירות לציבור הרחב, איננו רשאי להפלות במכירת הדירות שבנה, כתב מנדלבליט במסגרת עמדתו.

בעמדתו טוען היועמ"ש כי מבלי להכריע אם חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים חל גם על מקרקעין, את החובה המוטלת על חברת הבנייה לנהוג בשוויון בשיווק הדירות לציבור ניתן לקרוא, בזהירות הראויה והמתבקשת, הן מכוח המכרז והחוזים שכרתה עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, הן לנוכח טיבה של הקרקע ששווקה לחברת הבנייה לצורך מכירתה לציבור הרחב והן מכוח חובת תום-הלב במשא-ומתן.

לגישת היועמ"ש, חברת הבנייה חבה בחובת שוויון כמי שעוסקת במכירה ובשיווק של קרקעות מדינה, וניתן לגזור את חובותיה מההקשר החוזי של פעולתה ללא צורך לדון בחובות אלה בהקשר הנזיקי.

נוכח עמדת היועמ"ש, שהוגשה על-ידי עו"ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, סבור היועמ"ש כי יש לקבוע כי התנהלות חברת הבנייה "מי טל" היא התנהלות מפלה שאין להתירה, וזאת כאמור בין אם חוק איסור אפליה חל על תחום המקרקעין ובין אם לאו.

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "האגודה לזכויות האזרח מברכת על עמדת היועמ"ש, לפיה אסור לחברת בנייה שבונה על אדמות מדינה להפלות במכירת דירות". אולם לדברי עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות ולשוויון באגודה, עמדת היועץ לא מספיקה כדי להבטיח שאכן מקרים דומים לא יתרחשו בהמשך.

לדבריו, "על בית לקבוע בצורה נחרצת כי ניתן לתבוע חברות בנייה שהפלו באמצעות חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, וכי החוק חל על מכירת דירות גם על אדמות שאינן קרקע מדינה. חוק זה הוא דרך המלך לתביעת כל גורם מפלה, הוא מקל על תובעים בנטל ההוכחה, מאפשר ייצוג משפטי חינם בידי הסיוע המשפטי ומעניק זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק - כל אלה יתרונות שלא קיימים בתביעות נזיקיות רגילות.

"אין כל טעם למנוע ממי שמופלה על-ידי חברת בנייה את האפשרות לתבוע מכוח החוק, גם אם יש לו אפיק חלופי בדיני הנזיקין הרגילים או דיני החוזים. הגזענות בתחום הדיור היא רעה חולה, ויש לעשות הכול למגר את התפשטות הפרקטיקות המפלות בשוק הנדל"ן. בשבוע הבא יתקיים דיון בערעור בנושא. האגודה ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט".