תחום ייצור האנרגיה בישראל ממקורות קונבנציונליים וחלופיים הופך בשנים האחרונות לסקטור מהותי וצומח בבורסת תל-אביב, המגייס הון וחוב בהיקפים לא מבוטלים והוא עתיד להצמיח עוד ועוד חברות ומיזמים בשנים הקרובות.
רק בשבוע שעבר הודיעה חברת פז נפט על כוונתה להקים תחום פעילות חדש במסגרתו תיזום, תקים ותתפעל תחנות כוח קונבנציונליות. הנהלת החברה דיווחה על כוונתה ליזום תחנת כוח ענקית בשטחי בתי הזיקוק באשדוד, בדומה לתוכנית קיימת בחברת בתי הזיקוק של חיפה. ואולם, בשונה מהתוכנית של בזן בחיפה, בפז נפט החליטו ליטול חלק בשוק ייצור האנרגיה הארצי ולהשתתף באופן פעיל במכרזים על תחנות הכוח של חברת החשמל העומדות למכירה.
פז נפט היא אמנם החברה הציבורית האחרונה שסימנה את התחום כאטרקטיבי, אבל רשימת השחקנים הציבוריים צפויה להוסיף ולהתארך בקרוב.
בימים הקרובים צפויה קרן ההשקעה בתשתיות ג'נריישן לגייס הון בבורסת ת"א. אחד מצמד הנכסים המרכזיים של הקרן החדשה ערב ההנפקה הוא החזקתה בתחנות כוח חדשות העתידות להתחיל לפעול באופן מסחרי במהלך השנה הנוכחית. הסוכרייה של הקרן למשקיעים בהנפקה עשויה להיות רישום רווח הון מהותי ומהיר על השקעה בתחנות הכוח שבוצעה לאחרונה, כפועל יוצא ממעבר צפוי של התחנות הללו משלב הייזום לשלב התפעול השוטף. במקביל קרן ג'נריישן מתכוונת להקים פעילות בתחום האנרגיה הירוקה באמצעות השקעה בחברה בתחום.
פז נפט וג'נריישן עתידות להצטרף לחברות ציבוריות דוגמת אנרג'יקס, או.פי.סי אנרגיה, אנלייט ואלומיי, הפעילות בתחום ייצור האנרגיה.
פלטפורמה עסקית המציתה את דמיון המשקיעים
חלון ההזדמנויות בתחום ייצור החשמל המקומי הוא גדול וברור: בעוד שכיום כ-32% מהאנרגיה במשק מיוצרת על ידי יצרנים פרטיים, הרי שמתווה עקרונות שגובש בין המדינה לחברת החשמל קבע כי החברה תמכור חמש תחנות כוח בהספק כולל של כ-4,500 מגוואט וכי היא תקים ותפעיל את היחידות החליפיות לפחמיות בחדרה, אך מלבד אלה לא יאושר לה להקים או לשחלף תחנות קיימות שייגרטו בסוף חייהן ההנדסי. צורכי האנרגיה של המשק צפויים לצמוח באופן עקבי בעתיד הנראה לעין, ועימם יתרחב חלון ההזדמנויות העסקיות בתחום.
להזדמנות בתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי מצטרף היעד של הממשלה להגדיל את נתח החשמל הירוק במשק, וכך בלי שרבים מאיתנו שמו לב, נולדה פלטפורמה עסקית חדשה המציתה את דמיון המשקיעים. התחרות המתהווה במחירי הגז עקב הכניסה להפקה של תגליות גז נוספות בשנים הקרובות, תומכת ברעיון ההשקעה, מאחר שהיא תומכת בהוזלת עלויות הייצור העתידיות.
אם עד לא מזמן היה המימון של מיזמי אנרגיה בישראל מתבצע במסדרונות הבנקים או במסגרת מחלקות האשראי הלא-סחיר בגופים המוסדיים, באחרונה אנו רואים עוד ועוד אלטרנטיבות השקעה בתחום בזירה הסחירה בבורסה בתל-אביב.
המשקיעים מגלים עניין גובר בהשקעות בתחום האנרגיה הקונבנציונלית והחלופית, בשל החוזים הארוכים והביקוש הקשיח המבטיחים תזרים מזומנים ברמת ודאות גבוהה יחסית. בעולם ההשקעות המקומי - שבו תשואות נכסים חסרי סיכון הן אפסיות, והשקעות בנדל"ן על נגזרותיו המגוונות גודשות את תיקי ההשקעות מעבר לפרופורציה הרצויה - נכס תשתיתי חיוני ותזרימי הפועל בישראל נתפס במידה רבה של צדק כאטרקטיבי. ואולם אין מדובר בנכס ברמת סיכון נמוכה: שינוי בסביבת הריבית במשק, לדוגמה, עשוי לחולל שינויים בהערכות השווי של נכסי האנרגיה המקומיים, בדומה לסיטואציה הקיימת בתמחור נדל"ן מניב.
למרות הסביבה הרגולטורית התומכת והאינטרס של המדינה בפיתוח משק החשמל המקומי, והעברת השרביט של ייצור החשמל מחברת החשמל לחברות פרטיות, יש לזכור כי מצב הרוח הרגולטורי בישראל הוא הפכפך. שינוי בהלך הרוח הרגולטורי בתחום עשוי לפגוע במודל העסקי של תחנות הכוח המוקמות, למשל, באמצעות הפחתה חדה בתעריף ייצור החשמל הנקבע על ידי הרגולטור. אשתקד עלה תעריף הייצור בשיעור חד של 6.7%, בעוד שהתקורות לא עלו בהתאמה, ולפיכך רווחי התחנות הקונבנציונליות זינקו ותרמו למגמה החיובית בתחום.
מודל מבטיח שיכול להפוך לנשק להשמדה המונית
המבנה המימוני הממונף של תחנות הכוח, שבמסגרתו הון עצמי של 15%-20% המשועבד בשעבוד ראשון לבנקים המממנים כ-80% מהתחנה הוא הבסיס לתשואות האטרקטיביות על ההון המושקע, עשוי להוות נשק להשמדה המונית עבור מחזיקי אג"ח המשקיעים בחוב נחות, או עבור בעלי המניות בתרחיש של שיבוש מהותי בתוכנית העסקית. המודל העסקי של היוון הפרויקטים במקדמי היוון דו-ספרתיים נמוכים בשלב הייזום, שמופחתים בהדרגה עד שלב ההפעלה המסחרית למקדמי היוון חד-ספרתיים, ורישום רווחי הון עצומים כפועל יוצא מכך, הוא מודל מבטיח במידה שהוא מופקד בידיים הנכונות ומתנהל בסביבה הרגולטורית התומכת.
במציאות שכזו, חובה על המשקיעים להשקיע בחברות שלהן ניסיון מוכח בהקמה, ייזום ותפעול של מיזמי אנרגיה, ולא להשקיע ב"מיזמי אקסל" שאליהם לוהקו הנהלות אינסטנט הרוכבות על הטרנד האמיתי. מיזמים שכאלה עלולים להשתבש ולגרום למשקיעים הרואים בכך נכסים סולידיים מפח נפש קשה.
הניסיון בישראל בתחום פרויקטי תשתית גדולים בכלל, ובתוך זה פרויקטי אנרגיה, מלמד כי לצד הצלחות רבות והצפת ערך נאה התרחשו תקלות גדולות שהתבטאו בקשיים תפעוליים, אי עמידה בלוחות זמנים, תביעות משפטיות, החמרה רגולטורית ועוד. בנסיבות שכאלה, ובמיוחד לאור העובדה שמדובר בפרויקטים לטווחי זמן ארוכים, חשוב למשקיעים מהציבור לברור את המוץ מן התבן בתחום ולא לקפוץ על כל עגלה עם סחורה אנרגטית חמה.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.