מדינת ישראל צריכה להתאים את המדיניות הקיימת בתחום רכישות הרכב והשימוש בו כדי להימנע ממצב של כשל תחבורתי גורף - כך ממליץ בנק ישראל במחקר חדש, שכתב ד"ר יואב פרידמן מחטיבת המחקר בבנק.
המחקר ממליץ למדינה לאמץ מדיניות שמשלבת בין תמריצים להאטת קצב הגידול של הנסיעה במכוניות הפרטיות, ובכללם הגדלת ההשקעה בשיפור התחבורה הציבורית והעלאת המיסוי על הנסיעה ברכב פרטי - כלומר "מס נסיעה" - ובין התאמת ההשקעה בכבישים לקצב הגידול בביקוש.
המחקר, שבדק את השימוש ברכב ואת העלויות בשני העשורים האחרונים, קובע כי "מחיר הנסיעה ברכב פרטי ירד בחדות בעשור האחרון כתוצאה מהפחתת מס הקנייה הריאלי (באמצעות המיסוי הירוק) וכתוצאה מהורדה במידה מתונה בלבד של ההוצאות המשתנות (בעיקר בלו דלק), פחות מהגידול בהכנסות ממשקי-הבית".
לדברי המחקר, "כניסת המכוניות ההיברידיות והחשמליות צפויה להביא לירידה נוספת בעלות של ק"מ נסיעה ולהמשך עידוד הנסיעה ברכב פרטי. כניסתם של רכבים אלו לשוק היא מהירה - במחצית הראשונה של 2018 חלקן של המכוניות ההיברידיות במכוניות הנוסעים החדשות עמד על יותר מ-15%, לעומת 4% בלבד ב-2016 - ולכן חיוני לשנות את המדיניות, כלומר לייקר את הנסיעה ברכב פרטי ולשפר את תשתית התחבורה הציבורית במטרה לעודד את צמצום השימוש ברכב פרטי".
המחקר קובע כי מעבר להשפעת מדיניות המיסוי וירידת מחירי הרכבים המיובאים, הצפיפות בכבישים עלתה בשני העשורים האחרונים גם בעקבות תהליכים כלכליים. עם תהליכים אלו נמנות העלייה ברמת החיים והתרחבות התעסוקה במקביל לפיזור האוכלוסייה. העלייה ברמת החיים תורמת לגידול בצפיפות הכבישים דרך העלייה ברמת המינוע (מספר כלי רכב פרטיים ל-1,000 נפש), וזאת בנוסף לעלייה בצפיפות שתורם הגידול המהיר של האוכלוסייה.
התפתחות העלות של רכב פרטי ואחזקתו על פי מדד המחירים לצרכן, 2005 עד 2018
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
