המירוץ נגד סין: דונלד טראמפ השתכנע כי צריך להתמקד בבינה מלאכותית

ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית הכניסה לחיינו את הסייעניות הקוליות, מנועי ההמלצות וזיהוי הפנים, ובעתיד היא צפויה לשנות כל תחום - מתחבורה דרך בריאות ועד הצבא. ארה"ב נחשבת לכוח גלובלי מוביל במהפכה הטכנולוגית, בין היתר בזכות ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות שמשקיעות תקציבי ענק בפיתוחים בתחום ואוניברסיטאות מובילות שחוקרות אותו. אך בניגוד למדינות אחרות כמו קנדה, צרפת ודרום קוריאה, עד היום לא הייתה בארה"ב אסטרטגיה ממשלתית ברורה המתייחסת לתחום, שהשלכותיו מרחיקות לכת.

ההבדל בלט בעיקר מול סין, כוח גלובלי מוביל נוסף בתחום הבינה המלאכותית, כאשר כבר ביולי 2017 ממשלת סין הכריזה על תוכניתה להפוך למובילה העולמית בתחום וליצור תעשייה בשווי 150 מיליארד דולר עד 2030. לצורך המטרה השאפתנית הממשל הסיני משקיע תקציבי ענק ומשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות. מומחים שונים חששו שחוסר המדיניות של ארה"ב תוביל לאיבוד היתרון העולמי שלה, ובקיץ ה"ניו-יורק טיימס" דיווחו כי מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר, ג'ים מטיס, שלח מזכר לטראמפ בו הפציר בו לפתח אסטרטגיה לאומית בנושא, בטענה שהממשל הפדרלי לא עומד בקצב של התוכניות השאפתניות של סין ומדינות אחרות. כעת, נראה שממשל טראמפ מעוניין להיענות לקריאות ולשנות את המצב.

בעוד חצי שנה צפויה להיכנס לתוקף תוכנית חדשה בארה"ב בשם "יוזמת הבינה המלאכותית האמריקאית" (American AI Initiative) - בעקבות צו נשיאותי עליו יחתום היום נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בשלב זה רק פרטים מעטים ידועים על התוכנית, שהוצגה אמש בשיחה עם עיתונאים, אך ידוע שהיא לא תכלול מימון חדש. לתוכנית מספר מטרות כשהמשותף לכולן הוא מדיניות של תעדוף כלפי טכנולוגיות בינה מלאכותית.

מידע ממשלתי לאימון הבינה המלאכותית 

במסגרת התוכנית החדשה, הבית הלבן יורה לרשויות הפדרליות לכוון את התקציבים והמימון הקיימים עבור תוכניות מחקר ופיתוח, כדי לתעדף ולתמוך במחקר ומסחור של בינה מלאכותית. נקודה משמעותית נוספת בתוכנית נוגעת לדאטה - מערכות בינה מלאכותית זקוקות לדאטה רב כדי לאמן את האלגוריתמים "ללמוד" את הפעולה שעליהן לבצע (כך למשל, למערכת שתדע להבחין בין כלב לחתול יש להזין תמונות רבות של כלבים וחתולים), ובמסגרת התוכנית חלק ממאגרי הדאטה הממשלתיים יפתחו בפני חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. כך למשל, הבית הלבן יבקש מרשויות בתחומי הבריאות והתחבורה לשחרר דאטה כדי לקדם מחקרים, תוך שימוש במנגנונים שיגנו על פרטיות האינדיבידואלים מהם הדאטה נאסף. בנוסף לדאטה, התוכנית גם תעודד הפיכה של משאבי מחשוב מתקדמים שונים לזמינים עבור חוקרים, וכן תמיכה בתוכניות הכשרה לחוקרי בינה מלאכותית.

פן נוסף של התוכנית נוגע לא לטכנולוגיה עצמה אלא להשפעותיה: השפעה אחת של התפתחות הבינה המלאכותית היא השינויים בשוק העבודה, כך שהיוזמה האמריקאית מעודדת רשויות פדרליות לסייע לעובדיהן להסתגל לשינויים שמביאה עימה הטכנולוגיה בצורת העבודה. באופן דומה, השינויים הטכנולוגיים מצריכים שינויי רגולציה, והבית הלבן יעבוד עם רגולטורים שונים כדי להבין מהם השינויים הנדרשים.

מטרות נוספות של התוכנית הן ליצור סטנדרטים למערכות בינה מלאכותית שיוודאו, בין היתר, שהן מהימנות ומאובטחות, ואף לקדם שיתופי פעולה עם מדינות זרות בתחום הבינה המלאכותית, כדי להבטיח שהטכנולוגיה תפותח "בהתאם לערכים ולאינטרסים האמריקאים". בשלב זה, כאמור, לא ברור איך ארה"ב מתכננת לעשות זאת, או איך תעמוד בשאר היעדים.

על אף שניתן היה לצפות לכך, התוכנית החדשה דווקא איננה מתייחסת לסוגיית ההגירה ולכוח עבודה זר: ישנו מספר מועט של מומחים בתחום והדרישה להם גבוהה, כך שעל ארה"ב להאבק ולמשוך כישרון זר לגבולותיה על מנת שתוכל לשמר את חוזקתה בתחום. מומחים בתעשייה חוששים שמדיניות טראמפ פוגעת ברצון ובאפשרות של חוקרים זרים לפעול בארה"ב, ולפי הסוכנות הממשלתית "הקרן הלאומית למדע", מספר הסטודנטים הזרים לתואר שני בארה"ב ירד ב-5.5% בין 2016 ל-2017.

בינתיים, מאמצים שונים כבר יצאו לפועל בארה"ב כדי להתמודד עם התחרות העולמית בתחום, עוד בטרם נהגתה אסטרטגיה פדרלית כללית. לפני מספר חודשים, מחלקת ההגנה האמריקאית הודיעה כי תקים מרכז בינה מלאכותית, בו תשקיע לפי דיווחים 75 מיליון דולר מהתקציב השנתי שלה, ומתוך רצון לשתף פעולה גם עם חברות בעמק הסיליקון, שעובדיהן הביעו עד היום הסתייגות מפיתוח טכנולוגיות צבאיות. באוקטובר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הכריז על הקמת קולג' חדש, בהשקעה של מיליארד דולר, שיוקדש באופן ייעודי לתחום המחשוב ומדעי המחשב, כשאחד מהדגשים בקולג' החדש יהיה לימודי בינה מלאכותית ושילוב הטכנולוגיה בדיסציפלינות אקדמיות שונות תוך התייחסות גם לשאלות האתיות שעולות מהשימושים בטכנולוגיה.

בישראל: המלצות יוגשו בחודש הבא

גם בישראל ערים לתחום המתפתח במהירות ולצורך במדיניות ממשלתית - באוגוסט פרסמנו ב"גלובס" כי הפרופסור והאלוף במיל' יצחק בן-ישראל, שתרם להפיכת המדינה למעצמת סייבר, הרכיב מספר ועדות ממשלתיות שכוללות כ-250 מומחים, כדי להזניק את ישראל לצמרת העולמית בתחום. הדגש יהיה על תחומי הפינטק, הבריאות, התחבורה והתעשייה. בנוסף בן-ישראל שואף להקים מרכזי מחקר לבינה מלאכותית באוניברסיטאות בארץ.

עד כה מדינת ישראל לא השקיעה סכומי כסף גבוהים בתשתיות טכנולוגיות. בדצמבר אמר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בריאיון ל"גלובס" כי "אם רוצים להתחיל להתחרות בחלק מהנישות בעולמות הבינה המלאכותית והקוונטום, צריך לדבר במיליארדי שקלים. אם מסתכלים על הטכנולוגיות שיבואו בעתיד, הרבה מהאפליקציות יהיו מבוססות על בינה מלאכותית. אז סוגיה אחת היא השקעה בתשתית, וסוגיה שנייה היא ההשקעה באפליקציות שמבוססות על התשתית. מדינות העולם משקיעות סכומים דמיוניים בתשתית - עשרות מיליארדי דולרים. ומה אנחנו משקיעים? 30 מיליון שקל בסדנאות תכנות"..