לאחר "דצמבר המר" בשוקי העולם הגיע "אפקט ינואר", והביא עמו עליות חדות למדי במדדי המניות בארץ ובעולם, וגם במרבית מדדי איגרות חוב הממשלתיות והקונצרניות, שתיקנו במהלך החודש החולף חלק ניכר מהנפילות של הרבעון האחרון של 2018. עם זאת, גם היום מזהירים מנהלי השקעות ואנליסטים רבים כי בשנת 2019 התנודתיות בשווקים תהיה גבוהה, ובהחלט ייתכן שגל נוסף של ירידות יגיע בחודשים הקרובים. אז לאן השווקים הולכים מכאן?
"בחודש דצמבר הייתה בשווקים מה שאפשר לכנות 'סערה מושלמת', שכללה העלאת ריבית מפתיעה בישראל וכן אובדן אמון בחברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו בארץ, שבעקבותיו 'נדבקו' גם הרבה סדרות אג"ח אחרות עקב גל פדיונות בקרנות הנאמנות", אומר אורן מונטל, סמנכ"ל השקעות בפסגות קרנות נאמנות, בשיחה עם "גלובס".
אורן מונטל / צילום: רמי זרנגר
"כמובן שהירידות החדות בוול סטריט והבריחה מנכסי סיכון בכל העולם תרמו לסערה המושלמת. התוצאה הייתה פתיחה של המרווחים מול האג"ח הממשלתיות, אירוע שקורה פעם ב-3-5 שנים. אגב, זה קרה גם בחברות הטובות, לא רק בפחות טובות", הוא מוסיף.
אז נוצרו הזדמנויות בינואר?
מונטל: "בהחלט. נוצרו הזדמנויות גדולות בעיקר בחברות שנקלעו לעין הסערה שלא באשמתן. כלומר, חברות ישראליות עם אג"ח מדורג. בעיקר בדירוגים הגבוהים יותר".
ומה לגבי אג"ח לא מדורגות, בעיקר של חברות אמריקאיות שנסחרות בתשואה גבוהה מ-10%? מונטל מעריך כי הן "לא יוכלו למחזר אג"ח והן תלויות במימושי נכסים או למחזר את החוב במקום אחר כמו הלוואות בנקאיות. כך שההסתברות לעלייה בחדלות הפירעון עלתה בצורה דרמטית, אבל זה רק עבור פלח מאוד מסוים של השוק. אם אתה מסתכל קצת יותר מלמעלה על כל המגזר הזה של חברות אמריקאיות, רואים שההנפקה בתל-אביב הייתה חלק ממהלך עסקים מאוד לא רגיל ולא ברור שלהן ולכן המצב היום מהווה סיבה מאוד גדולה לדאגה. האתגר שלהן זה להצליח לגייס כספים ממקורות מימון חדשים, כי בארץ הן לא יצליחו לגייס כסף בעתיד הנראה לעין. חלקן, אגב, הן חברות אמיתיות ולא כאלה שנוצרו רק לצורך הנפקה בתל-אביב".
מדד S&P 500 חזר לרמתו מסוף אוקטובר
"הפד הפך להיות קשוב יותר"
מתחילת ינואר אנחנו רואים שינוי מגמה ועליות במניות וגם בחלק ממדדי האג"ח הקונצרניים - מדדי התל בונד 20, 40, 60 רשמו עליות של 3%-4% בחודש וחצי האחרונים, ולמעשה חזרו לרמתם מחודש נובמבר.
מהם להערכתך הגורמים שיתמכו בהמשך עליות במחירים ובירידת תשואות?
"יש תהליך של חזרה לנכסי סיכון בארץ ובעולם, בהובלת ארה"ב. אם זה יימשך, אז יש סיכוי טוב שגם התשואות ימשיכו לרדת. חלק מהחברות יצטרכו גם לעשות צעדים בוני אמון כדי שהפעילים בשוק ההון יחזרו להשקיע בניירות שלהן כי כרגע יש משבר אמון מאוד חמור מול חברות מסוימות, ורואים את זה כמובן בתשואות המאוד גבוהות של האג"חים שלהן. עם זאת, מדובר בתהליך לטווח ארוך ואם הוא לא יקרה, אז הגופים המוסדיים לא יחזרו להשקיע בחברות האלה".
מה לגבי מניות בעולם?
"כאן הסיפור קצת יותר מורכב. בשבועות האחרונים רואים שכל מיני סוגיות שהפריעו לשוק מתחילים להסתדר, כמו מדיניות הפד שהפך להיות קשוב יותר לנעשה בשווקים. רואים גם שארה"ב וסין מבינות שמלחמת הסחר גורמת נזקים לשני הצדדים והן שואפות להגיע לעסקה".
מה אתם חושבים על אירופה? נראה שהמניות שם מאוד זולות.
"אנחנו פחות אופטימיים בנוגע לאירופה. מלבד מלחמת הסחר יש שם הרבה בעיות גיאו-פוליטיות כמו למשל האירועים האחרונים באיטליה וצרפת, וכמובן הסיפור הבלתי נגמר של הברקזיט. עד סוף חודש אוקטובר ההנחה הייתה שאירופה וסין בהאטה כלכלית אבל ארה"ב לא נפגעת מזה, אבל מסוף אוקטובר ההנחה הזאת התערערה והחלו לצוץ סימני שאלה לגבי הצמיחה בארה"ב, בין השאר על רקע השתטחות עקום התשואות ונתוני מאקרו כמו מדד מנהלי הרכש. לאחרונה יש הורדת תחזיות צמיחה גורפת בכל אירופה וגם בסין. אפשר להוסיף לזה צמצום מהותי בנזילות, שעכשיו גם אירופה מצטרפת אליו. בדומה לאג"ח הקונצרניות, גם פה נוצרות הזדמנויות לרכוש מניות של חברות טובות שאין סיכון במצב העסקי שלהן, שלא נמצאות בעין הסערה".
איזה חברות למשל?
"העלאות הריבית פוגעות בחברות שתלויות במחזור הכלכלי, כמו חברות הרכב או נדל"ן למגורים. צריך לעבור להשקעות בחברות שפחות תלויות במחזורי הכלכלה".
מאיזה מגזרים? מזון ותרופות, תשתיות ומוצרי צריכה בסיסיים למשל?
"כן. חברות פחות סיקליקליות. השנה תהיה תנודתית ולכן חשוב להתמקד בחברות חזקות. אנחנו עדיין חושבים שהמחזור הכלכלי נמצא בשלבים האחרונים שלו. הצמיחה בארה"ב עדיין בריאה, אולם גם שם תחול האטה בחצי השני של 2019. הייתי נזהר גם מחברות פיננסים ובעיקר בנקים בארה"ב בגלל שהעקום השתטח. בישראל מנגד העקום מאוד תלוי כך שמניות הבנקים אצלנו עדיין מעניינות".
"השוק לא מגלם כישלון בשיחות ארה"ב-סין"
אחד הגורמים שתדלקו את העליות בשוקי המניות מתחילת 2019 הוא הערכה כי הפדרל ריזרב לא יעלה יותר את הריבית וכנראה גם יפסיק במהלך לצמצום המאזן שלו בקרוב. גם הבנק המרכזי של גוש האירו, ה-ECB, ייאלץ להמתין זמן רב לפני שהוא מתחיל בתהליך של העלאת ריבית, אם בכלל.
מה אתם חושבים על מדיניות הבנקים המרכזיים? יכול להיות שבהמשך השנה המהלכים של העלאות ריבית וצמצום נזילות ישנו כיוון?
"בהחלט. אם הנגידים והיו"רים בבנקים יראו שהמדיניות שלהם מביאה לפגיעה בפעילות הפיננסית ואף גולשת גם לכלכלה הריאלית, כמו למשל פתיחת המרווחים שפוגעת בחברות רבות מכיוון שהן נכנסות לקשיי מימון, הם עשויים לעשות התאמות. הפד למשל יכול לעצור את העלאות הריבית, או למתן מאוד את צמצום המאזן שלו, או לבצע את שני הצעדים במקביל. באירופה ה-ECB ימתין עם העלאות ריבית מכיוון שהכלכלה שם נחלשה משמעותית בחודשים האחרונים".
השוק העולמי מתקרב במהירות לשני אירועים גדולים, סבב נוסף של מכסים על סחורות סיניות המיובאות לארה"ב בתחילת חודש מרץ אם שני הצדדים לא יגיעו להבנות, וברקזיט ללא הסכם. השחקנים בשווקים, כך זה נראה, לא מתרגשים במיוחד מאפשרות של התממשות תסריטים שליליים גם בארה"ב ובסין וגם בגוש האירו ובבריטניה שעלולים להשפיע כמובן גם על כל העולם.
האם כל החדשות הרעות כבר מגולמות במחירי המניות, או שבחודש הבא שוב תהיה טלטלה בשווקים?
"לא. זה לא מגולם. השוק מניח שיהיה איזשהו הסכם ושסין תמצמץ בסוף ותתרכך. בנושא הברקזיט אני מניח שתהיה הארכה. האיתותים של ממשל טראמפ לשוק הם חיוביים בסך הכל, למרות חלק מההצהרות האחרונות של בכירים בארה"ב שהגעה להסכם עם סין עדיין רחוקה מאוד. יש אינטרס לשני הצדדים להגיע להסכם, זה ברור. אבל אם יהיה פיצוץ בשיחות בין ארה"ב לסין, אנחנו יכולים להיות שוב בתסריט של ירידות חדות בשווקים. השוק לא מגלם אפשרות כזו כיום. אגב, סין נפגעת הרבה יותר מארה"ב מהמצב הנוכחי, כך שיש לה אינטרס הרבה יותר גדול להגיע להסכם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.