תעלומת העושר של הישראלים: אמידים יחסית אך מוחים נגד יוקר המחיה

העושר של הישראלים בנכסים פיננסיים גבוה יותר מזה של תושבי מדינות הנחשבות לעשירות יותר כמו גרמניה - כך עולה מנתוני מדדי איכות החיים הקיימות והחוסן הלאומי שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על-פי נתוני הלמ"ס, לכל נפש בישראל יש נכסים פיננסיים בשווי של כ-60 אלף דולר בממוצע, לעומת 58 אלף בגרמניה ופחות מ-30 אלף בספרד.

כיצד מתיישבים הנתונים המפתיעים על העושר היחסי של הישראלים עם מחאות המילקי והתחושה שבמקומות כמו ברלין איכות החיים גבוהה יותר?

ההסבר לכך פשוט: הנתון לגבי העושר הפיננסי מחושב לפי היקף ההחזקות של ישראלים במזומן ובניירות ערך (מניות ואגרות חוב) פחות החובות של משקי-הבית. שיעור המבוטחים בפנסיה בישראל הוא מהגבוהים ביותר בעולם, במיוחד לאחר חקיקת חוק פנסיה חובה. קרנות הפנסיה משקיעות את הכספים שמפרישים החוסכים בניירות ערך. בנוסף יש לישראלים רבים קרנות השתלמות וקופות גמל, מכשירי חיסכון-ארוך טווח שייחודם בכך שהמעביד מפריש את מרבים הכסף שנצבר בהם.

 בברלין יותר טוב

מצד שני, החובות של משקי-הבית בישראל נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות בעולם, משום שהישראלים ממעטים לקחת הלוואות. תוסיפו לכך את חוזקו היחסי של השקל בשנים האחרונות (האירו והליש"ט איבדו בעשור האחרון כ-25% עד 40% מערכם מול השקל) ואת העובדה שמרבית הנכסים הפיננסיים של החוסכים בישראל הם בשקלים - ותקבלו את הסיבה לכך שהשווי הפיננסי הנקי של הישראלים גבוה בהשוואה למדינות עשירות באירופה.

אגב, אפשר להניח שהפער גדל אף יותר כשמצרפים לאומדן העושר גם נכסים לא-פיננסיים כמו נדל"ן, לאור העובדה שמחירי הדירות בישראל גבוהים משמעותית ממחירי הדירות במרבית מדינות אירופה.

אלא שהשווי הפיננסי המבוסס על החיסכון ארוך-הטווח אינו מעיד על רמת החיים של הישראלים - זו נקבעת בהתאם לגובה לכוח הקנייה היחסי, נתון שמבוסס על ההכנסה השוטפת ויוקר המחיה - בפרמטרים האלה ישראל נמצאת הרחק מאחורי מדינות כמו גרמניה.