התעופה הישראלית מתקדמת לאחור

הסובארו של משפחת ישראלי התניעה בפעם השנייה. השעה הייתה שלוש לפנות בוקר ברחוב התמר בעכו. חיסכון של שנה מתחיל בנסיעה למקדש האוניברסליות במטרופולין הפקקים, נמל התעופה בן-גוריון.  לאחר שעתיים ורבע בכבישים וחניה יקרה עם חשבון ענק, הם עלו לאולם הנוסעים כדי לפגוש בחור שיתשאל אותם ויביט בסעיף הלאום בתעודת-הזהות. צלחו את התורים לבידוק הביטחוני ועברו לעמדת הדרכונים. הם פסחו על קפה במחיר מופקע, הגיעו ל"שרוול" ועלו למטוס לטיסה של שעה ו-10 דקות.

בישראל של 2019 רבבות נוסעים ייאלצו לעבור את מסעה הארוך של משפחת ישראלי. במדינה מתקדמת, שלמשל ממציאת פתרונות טכנולוגיים לעולם, הייתה משפחת ישראלי עולה על רכבת קלה, מגיעה תוך זמן קצר לשדה התעופה הבינלאומי ופוצחת במסע מקוצר לעבר השרוול.

האזרח בעולם המודרני הוא "אזרח העולם", טס מנקודה אחת לאחרת, נופש במדינה שלישית ומקנח בפגישת עבודה. כל לחיצת אישור באתר קניות מטיסה חבילה מיעד מסוים לפתח ביתנו. התעופה היא כלי התחבורה המרכזי בעולם, וזה הולך להתגבר באגרסיביות.

שדות התעופה בעולם הם מנוע צמיחה כלכלי משמעותי בעשורים האחרונים. מבתי עסק, ספקי שירותים, תחבורה, הזנה, תיירות, רפואה ועוד. שדות התעופה עירוניים עומדים בפני צומת-דרכים חשוב בעולם התעופה המודרני. רובם נשארים במקומם ומתפתחים. כך בברצלונה, שבה השדה קרוב לעיר, בברלין שבה ניתן להשתמש ברכבת - 7 דקות עד לטרמינל, ובלונדון, שמתחזקת את LONDON CITY AIRPORT, שמשרת עשרות אלפי נוסעים ביום בלב-ליבה של העיר. שדה שפועל במגבלות רעש עירוניות מחמירות עד שעות החשיכה, ומהווה את אחד ממנועי הצמיחה ונמלי התחבורה המרכזיים בעיר ובאירופה.

בישראל קיימם שני שדות תעופה קטנים לתעופה פנים-ארצית וצבאית שפועלים עשרות שנים ומזינים אלפי בתי עסק ומחברים בין המרכז לפריפריה - חיפה ושדה דב בתל-אביב.

בחיפה הסיפור קל יותר - מימוש מהיר של תוכנית המתאר להארכת מסלול הטיסה בכ-300 מטר, כדי שנוכל לטוס מחיפה לאירופה. מהלך שגם יכניס לעיר תעסוקה.

השדה בתל-אביב משלב ביעילות תעופה צבאית-מבצעית ומסחרית-אזרחית. הוא הוקם על רצועת חוף יקרה ועומד בפני צומת דרכים חשוב - להיות או לחדול. הסיפור אינו תעופה אלא כלכלה. שדה דב נוגע כלכלית ב-8,000 בתי עסק בגוש דן ובאילת. כעת, במקום להפוך אותו ל-TEL AVIV CITY AIRPORT, מאיימים להפוך אותו למגדלים לאלפיון העליון. את מה שהבינו בהרצליה ביחס לשדה התעופה הקטן בעיר, טרם הפנימו בשדה דב.

בישראל 2019 המונחים הכלכליים עוברים ביוקר מחיה, מקומות עבודה ויחסי מרכז-פריפריה. כולם מגולמים בשדות תעופה עירוניים קטנים, יעילים ובינלאומיים. "תוכנית חולדאי" לצמצום שטח שדה דב לנמל תעופה יעיל, לצד מגדלי יוקרה, עונה לצורך הזה באיזון עדין עם שאר הצרכים. "תוכנית קליש" בחיפה, שטרם פורסמה, עשויה להניב אותם דברים.

שני שדות תעופה עירוניים, בינלאומיים וקטנים, כמוהם כ"מחולל טורבו" במנוע הצמיחה העירוני. כך, צליינים ינחתו בחיפה בלי לחוות את פקקי האיילון. אורחי האירוויזיון ינחתו בשדה התעופה העירוני בתל-אביב וייסעו בתחבורה ציבורית למלונות ולבתי העסק בעיר.

השאלה היא האם מדינה שהמציאה קפיץ לעורקי הלב, יכולה לחבר בין המרכז לפריפריה ב-30 דקות של טיסה פנים-ארצית ותיירות קרובה.

התחבורה בישראל עברה בשנים האחרונות מהפכה. כבישים ומחלפים, מסילות וגשרים שמים את ישראל במקום מוביל באזור. אולם כדי להתגבר על העומס בתשתיות, בפקקים ועוד, עלינו לפתח תשתיות אוויריות, שיאפשרו להגיע מהר ובבטחה לכל מקום.

ריכוז התעופה בתשתיות קיימות בלי פיתוח מואץ, תוך סגירה וניוון תשתיות קיימות, יהווה בכייה לדורות, כפי שקבעה "ועדת בודינגר", כי סגירת תשתיות תעופתיות ללא חלופה מיידית, שגויה מיסודה, והתיקון יהיה ארוך ומסובך.

איגוד הטייסים הישראלי, המאגד כ-1,000 טייסי חברות מסחריות, מתנגד לסגירת שדה דב ולאי-הארכת המסלול בחיפה. האיגוד תומך ומקדם בברכה כל תשתית תעופתית וכל מטר נוסף למסלולים. התעופה היא כלכלה, תעסוקה, גשר לחיבור בין-יבשתי, תרבותי ואפילו דתי. ובפעם הבאה נדבר גם על שדה התעופה עטרות על גבול רמאללה-ירושלים - "שדה תעופה לשלום".

הכותב יו"ר אגוד הטייסים בישראל