"התרמית של עובד פסגות פגעה באמון הציבור המחזיק את כספו בבתי השקעות"

"הנזק שנגרם לבית השקעות כמו פסגות, שהוא הגדול במדינה, כשפרשה כזאת מתגלה - הוא הדבר העיקרי. הנזק העצום בתיק שלפניי הוא זה הנגרם כתוצאה מהפגיעה במידת האמון שלנו, הציבור, כמי שכספם מוחזק בבית ההשקעות. הנזק הישיר, הכספי, שנגרם לבית ההשקעות הוא כאין וכאפס לעומת הנזק העקיף" - כך אמר השבוע סגן נשיא בית המשפט בתל-אביב, השופט חאלד כבוב, ביחס לפרשת התרמית בניירות ערך שבצע עובד בית ההשקעות פסגות, מאור וקסלר, במסגרתה הפיק רווח אסור בסך של כ-700 אלף שקל.

השבוע התייצבו פרקליטות המדינה (מיסוי וכלכלה) וסנגוריתו של וקסלר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-מנת להציג בפני כבוב את עיקרי הסדר הטיעון בפרשה, במסגרתה הודה והורשע וקסלר בביצוע עבירות של תרמית בניירות ערך, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. 

לפי כתב האישום, וקסלר ביצע כ-600 עסקאות עצמיות בין חשבונות של פסגות לבין חשבונות שבשליטתו, ובכך הפיק כאמור רווח של כ-700 אלף שקל . לאחר שוקסלר הודה במיוחס לו והעיד כי הוא עומד מאחורי הסדר הטיעון, הצדדים ביקשו מכבוב כי יגזור על וקסלר עונש מאסר בפועל של שנתיים וחצי ובנוסף קנס כספי בגובה 200 אלף שקל.

 השופט חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

"אני לוקח אחריות מלאה על כל מעשיי, ואני מתנצל עליהם. על אף התמשכות המקרה, זה אירוע מבחינתי שהוא חד-פעמי. אני אדם נורמטיבי לחלוטין, אב לילדים ובן לשני הורים חולים. כל חיי עשיתי את כל מה שצריך בצורה הטובה ביותר, כולל שירות צבאי. אני מבקש לאשר את ההסדר כדי שאוכל לחזור לחיי כמה שיותר מהר ולשקם אותם", אמר וקסלר כשהוא פונה לשופט כבוב.

עו"ד ניצן וולקן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה אמרה כי "העבירות בוצעו תוך שוקסלר מנצל את מעמדו בחברה, לאחר תכנון ובאופן מתוחכם". עוד טענה הפרקליטה כי מעשיו של וקסלר בוצעו במסגרת עבודתו השוטפת בפסגות, "מתחת לרדאר של בית ההשקעות, ותוך ניצול הידע הייחודי של וקסלר ביחס למסחר בתעודות סל ובמסחר באופציות על הדולר". 

גם עו"ד וולקן התייחסה לנזק שנגרם לבית ההשקעות בעקבות מעשיו של וקסלר. "הנזק הישיר שנגרם לפסגות עומד על 700 אלף שקל, אך מעבר לזה יש גם נזק עקיף למוניטין, לתדמית ולאמון שרוחש הציבור ושחקנים אחרים בשוק לפסגות", ציינה.

לטענת הפרקליטות, מתחם הענישה בתיקים דומים עומד על בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל, בעוד שבתיק זה הסכימו הצדדים, כאמור, כי תקופת המאסר של וקסלר תעמוד על 30 חודשים. לדברי וולקן, "העונש נמצא בתוך מתחם הענישה. מספרן הגדול של העסקאות התרמיתיות והרווח שהופק מהן מצדיקים את ההחמרה המסוימת בתיק הנוכחי לעומת תיקים אחרים".

לטענת הפרקליטות, יש לזקוף לזכותו של וקסלר את כך שהוא נעדר כל עבר פלילי, וכן את העובדה שהוא הודה בביצוען של חלק מהעסקאות התרמיתיות כבר בחקירתו הראשונה ונטל אחריות על מעשיו באופן מיידי. 

סנגורתו של וקסלר, עו"ד דניאל עינב ממשרדו של עו"ד איתן מעוז, טענה בדיון כי יש להביא בחשבון את מצבו האישי והמשפחתי המיוחד של וקסלר, וכי הוא היה המפרנס היחיד בבית שסבל ממצב כלכלי דחוק, וכי משפחתו של וקסלר נאלצה להתנהל מהלוואות. "וקסלר מבין את הפסול במעשיו ולא מחפש הצדקה, אבל עדיין חשוב להדגיש שהעבירות לא בוצעו מתוך בצע-כסף, אלא נועדו לאזן את החשבון המשפחתי, בעיקר מתוך לחץ ומצוקה", טענה עינב.

בנוסף הדגישה עו"ד עינב, במה שיכול להוות גם מענה לחששות שהביעו כבוב והפרקליטות ביחס לאמון הציבור בבית ההשקעות בו בוצעה המעילה, כי הכספים שהוציא וקסלר לא נלקחו מחשבונות עמיתים אלא מחשבונות הנוסטרו של החברה.

עוד ציינה עינב כי וקסלר נעדר נכסים כלשהם, וכי כבר עתה רובצות עליו מחויבויות אישיות ומשפחתיות לתשלומים חודשיים בסך של כ-8,200 שקל.

גזר דינו של וקסלר צפוי להינתן בהמשך החודש. 

מעלליו של וקסלר

לפי כתב האישום בו הודה ובעקבותיו הורשע, מאור וקסלר בצע 579 עסקאות עצמיות בין חשבונות "עושה השוק" של בית ההשקעות פסגות לבין חשבון בשליטתו, באמצעותן גרף רווח אסור בהיקף של 700 אלף שקל. 

לפי כתב האישום, בין השנים 2013-2016 עבד וקסלר במחלקת תעודות סל זרות בפסגות. בתקופה זו הגה והוציא וקסלר לפועל תוכנית מרמתית שבמסגרתה ביצע מאות עסקאות תרמיתיות בין חשבונות פסגות עליהם שלט לבין חשבונות פרטיים שהיו בשליטתו - כל זאת ללא ידיעתו של בית ההשקעות.

התוכנית מומשה על-ידי וקסלר, לרוב, בדפוס הבא: בשלב הראשון הזרים וקסלר הוראת קנייה של תעודת סל מחשבון שבו שלט בבנק לאומי. בסמוך אליה, הזרים הוראת מכירה נוגדת של אותה תעודת סל מחשבון עושה השוק בפסגות. ההוראות הנוגדות הוזרמו, לרוב, בהפרשי זמנים קצרים ובשערים שיצרו עסקאות עצמיות בין חשבונות עושה השוק של פסגות לחשבון בלאומי.

בשלב השני הזרים וקסלר הוראת מכירה של אותה תעודת סל מהחשבון בלאומי, וכנגדה הוראת קנייה נוגדת של אותה תעודת סל מחשבונות עושה השוק של פסגות שמולם בוצעה העסקה העצמית הראשונה. ההוראות הנוגדות הוזרמו בהפרשי זמנים קצרים ובשערים שיצרו עסקה עצמית בין חשבונות עושה השוק בפסגות לבין החשבון בלאומי.

שעריהן של העסקאות העצמיות בהן רכש וקלסר את תעודות הסל מחשבונות עושה השוק של פסגות היו, לרוב, נמוכים משעריהן של העסקאות העצמיות בהן מכר וקסלר את תעודות הסל לחשבונות עושה השוק של פסגות. מכירת תעודות הסל מחשבונות עושה השוק לחשבון בלאומי במחיר נמוך, והמכירה החוזרת שלהן מהחשבון בלאומי לחשבונות עושה השוק בפסגות במחיר גבוה יותר, יצרו עסקה סיבובית בין חשבונות עושה השוק בפסגות לחשבון בלאומי.

על-פי האישום, "בעסקה סיבובית זו הופק רווח מובטח לחשבון בלאומי והפסד כספי ודאי לחשבונות עושה השוק בפסגות".

בפברואר 2016 החליטה פסגות על הפסקת הפעילות של תעודת הסל בה ביצע וקסלר את מרבית העסקאות העצמיות המיוחסות לו. בעקבות זאת החל וקסלר לבצע פעילות תרמיתית באופציות על הדולר. עסקאות עצמיות אלה בוצעו, לרוב, בדפוס דומה למדי לזה שהנהיג וקסלר ביחס לתעודות הסל: בשלב הראשון הזרים וקסלר הוראות קנייה של אופציות על הדולר מהחשבון בלאומי, וכנגדן הזרים הוראות מכירה מחשבון עושה השוק של פסגות. בשלב השני הזרים וקסלר, לרוב, הוראת מכירה של האופציה מהחשבון בלאומי וביצע עסקאות מול השוק. עסקאות אלה בוצעו בשער גבוה מזה שבו רכש החשבון בלאומי את האופציות מחשבון עושה השוק של פסגות. 

ההיסטוריה של כבוב עם פסגות

זו לא הפעם הראשונה שעובדים של בית ההשקעות פסגות מורשעים בביצוע עבירות כלכליות חמורות. לפני כשנתיים הורשעו בכירים מפסגות, דוד אדרי ושי בן-דוד, בהרצת אג"ח. באותה פרשה, בניגוד לפרשה הנוכחית, גם נחקרו באזהרה הגורמים הבכירים ביותר בבית השקעות, כולל המנכ"ל דאז רועי ורמוס, שלא הועמד לדין פלילי בזכות הסדר שנערך בינו לבין הפרקליטות.

בזמן שביצעו את העבירות בהן הורשעו, כיהן אדרי כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות וכן ניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות, ובן-דוד כיהן כמנהל חדר ברוקראז' בפסגות. השניים הורשעו כי פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת "מכרז החלף" שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה שלו זכו השניים במכרז, ואף השיאו לפסגות רווחים משמעותיים.

גם המקרה של אדרי ובן-דוד נידון בפני השופט חאלד כבוב, שגזר עליהם עונשים שנחשבו לחסרי תקדים ביחס לענישה שהייתה נהוגה עד אז - את אדרי שלח כבוב ל-4.5 שנות מאסר ואת בן-דוד - ל-2.5 שנות מאסר. בנוסף, השופט הטיל על השניים קנסות משמעותיים: על אדרי - קנס של 4.5 מיליון שקל, ועל בן-דוד - 1.75 מיליון שקל.

המילה האחרונה בפרשת אדרי ובן-דוד טרם נאמרה. ערעורם של השניים עדיין תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, שהסכים לעכב את ביצוע עונשם של השניים, שאף דחו הצעה למשוך את ערעורם ולקבל בתמורה הפחתה בעונשם. בפסק הדין שהורה על עיכוב העונש, ציין השופט (בדימוס) יורם דנציגר כי קיים סיכוי מסוים לערעורם.