רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר, השתתף היום (ד') בכנס metroTLV של נת"ע, משרד התחבורה ומשרד האוצר, ואמר: "המפתח להגדלת הצמיחה במשק הוא בעצם מצוי בפיתוח התשתיות העסקיות והלאומיות. בצוות 2030 ניתחנו את ה וראינו שהמדינה נמצאת בפער משמעותי מבחינת מצאי התשתיות והיקף ההשקעה ביחס לעולם המתקדם. ראינו שלמרות שנעשתה השקעה רבה וטובה בנושא תשתיות במיוחד בתחום התחבורה, מסתבר שההשקעה הזו אינה מדביקה את הצורך בהשקעה ביחס לצמיחת המשק, קרוב ל2% באוכלוסייה ובתל"ג בצורה יותר גבוה מהעולם. ולכן ההשקעה בתשתיות אל מול הנתונים האלה חושפת את הפער.
"התכנון צריך להקיף תוכנית-אב כוללת שלא קיימת כיום במדינת ישראל. בסך-הכול נושא התשתיות צריך לעבוד עליו בצורה מקיפה ומתאמת בין כל מה שקושר לנושא של התשתיות. פער התשתיות כיום משפיע על האזרחים בכל תחומי החיים. צוות בין משרדי עובד על תחום המיקרו ועל תחום המאקרו. בינתיים אי-אפשר לטפל בטווח הארוך עד שהוא יבוצע.
"התחלנו בעשייה גם בדברים הקטנים, ראשית נושא התיאום בין המשרדים השונים, נושא של מגבלות המימון של התשתיות והנדל"ן, מימון מגורמים נוספים בחו"ל הכנסת שוק ההון דרך קרנות והכנסת המוסדיים לתוך המימון. מימון וביצוע - בביצוע אתה צריך לפעול בקודקס שיאפשר ביצוע יעיל ונכון ושייקצר את לוחות הזמנים. חסר גם הון אנושי ואפשרנו לאחרונה לחברות ביטוח להוציא ערבויות במכרזי ממשלה. זה מוריד את המחירים.
"אנחנו פועלים רבות, אבל יש כמה דברים שהם חשובים לטווח הקצר שאפשר לעשות היום בהשקעה ממוקדת: יצירת פייפליין והקצאת לוחות זמנים. הפרויקטים הקיימים מסתכמים ב-30 מיליארד שקל בתחום התחבורה הפסולת - ענף מרכזי מאוד בתשומת הלב שלנו כרגע גם בהיבט של הסביבה וגם בנושא הקרקע, בתחום המים והאנרגיה בתחום של פיתוח האנרגיה הירוקה.
"העשייה הגדולה מצביעה על פייפלין רצינית הפרויקטים שבביצוע היקפם נאמד ב-25 מיליארד שקל. כדי להדביק את פער התשתיות נדרשת האצה של לוחות הזמנים. פרויקט נחל שורק ב׳ למשל, מתקן התפלה שיספק 200 מיליון קוב, הגדול בעולם. הוא יספק את תצרוכת המים של המדינה ללא תלות במזג-האוויר. יש לכך חשיבות גדולה. קבענו יעד של עד מאי 2019 שבו נקבל הצעות ונבחר את הזוכה לביצועי הפרויקט הזה. למדנו לקח למשל בנושא הסגירה הפיננסית, נבחר שתי הצעות שיגיעו למצב של הבסט אנד פיינלס ונשלח אותם לעשות סגירה פיננסית ומתוכם נבחר זוכה וכך מקטינים את הסיכון ואת משך הזמן.
"ברבעון האחרון של 2019 מצפים לבחור את הזוכה להקמה של מתקן ההתפלה הגדול בעולם. מקווים שבסוף שבסוף 2022 נוכל לראות את המתקן הזה עובד. תשתיות לוקחות זמן ולכן צריך להתחיל אתמול בהשקעה בתשתיות ולא מחר. נכנסים לסיפור של עניין המטרו, מה שנעשה כרגע הוא צעד חשוב קדימה בנושא של תכנון נכון וביצוע מהיר כדי שכולנו נזכה לראות את המטרו קורה ביחס יחסית מהיר.
"הקמת המטרו היא חובה. אין שאלה של כן או לא מטרו. זו לא תחבורה ציבורית במטרופולין תל-אביב, זה מחבר את רעננה וכפר-סבא ואת רחובות ורמלה. זה אזור המרכז. זה לא תל-אביב אלא כל מדינת ישראל, ולכן הוא חובה. בלי המטרו הזה העסק יעמוד. גם אם 3 הקווים שנת"ע מקימה בתל-אביב וגם בלוחות הזמנים עדיין כולנו נעמוד. אנחנו 9 מיליון תושבים ונכפיל את האוכלוסייה בגידול של קצב של 2%. ברגע שאמרנו את זה, אמרנו שאם לא משקיעים בפרויקטים כאלה, המדינה תעמוד במקום.
"אין שאלה בדבר התועלת הכלכלית של המטרו. נראה שבעצם התועלת הזו היא נעה בסכומים של 10-16 מיליארד שקל בשנה. ההערכה הראשונית היא של 150 מיליארד שקל בפריסה על פני שנים. עלות הגודש שעולה לנו, הפסד שעות עבודה ותל"ג בעמידה בפקקים - בין 2% ל-4% כלומר 25-50 מיליארד שקל בשנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
