לפני למעלה מעשור שימש בנק מזרחי נאמן על כספי משקיעים בקרן הגידור "אינטגרל שוקי הון" שבבעלות אדריאן דוידסקו. אולם בשלב מסוים העביר הבנק את האחריות על הכספים מידיו ל"נאמן חלופי" - קרן עלומה באיי קיימן בשם "טי.אס". זאת, מבלי שמשקיעי אינטגרל ידעו כך. ב-2006 קרסה קרן אינטגרל, ומאות משקיעים איבדו את המיליונים שהשקיעו. אז גם התברר כי בנק מזרחי העביר את כספיהם לקרן באיי קיימן, שהוקמה רק יום לפני שהכספים הועברו אליה, וכי קרן זו כלל לא הייתה יכולה לשמש נאמן לכספים. כן נודע לאחר הקריסה כי במהלך השנים שינתה קרן הגידור אינטגרל את פניה לחלוטין, הבעלות בה הועברה וזכויות המשקיעים בה שונו מהקצה אל הקצה.
על כל הדברים הללו לא דיווח בנק מזרחי למשקיעים, והוא התחמק מאחריותו על כספם. למעשה, הבנק סבר כי אין לו כלל אחריות על כספי המשקיעים מרגע שהתנער מהם, ואף הצהיר כי מבחינתו הוא יכול היה להעביר את כספי המשקיעים גם ל"חתול רחוב" או למורשה חתימה (נאמן) אחר לצורך רכישת "פרארי".
בפסק דין שניתן השבוע על-ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מחה השופטת דניה קרת-מאיר ביקורת חריפה על התנהלות בנק מזרחי בפרשה, וחייבה אותו לשלם לחלק מהמשקיעים שאיבדו את כספם פיצוי בסך מוערך של כ-38 מיליון שקל (יחד עם אחרים). זאת, לאחר שנקבע כי הבנק הפר את חובותיו כנאמן על כספי המשקיעים, התרשל והפר את החוזה מול המשקיעים.
השופטת דניה קרת-מאיר קבעה כי "בצומת המשמעותית של העברת הכספים (מהבנק לקרן טי.אס, א' ל"ו) הפרה נאמנות-מזרחי את חובת הזהירות שלה והתרשלה. היה עליה לוודא כי 'טופס אישור הצטרפות' (הטופס שהועבר למשקיעים בעת החלפת הנאמן, א' ל"ו) ינוסח באופן ברור, וכי יכלול פרטים מהותיים שנעדרו ממנו, כגון: הודעה על סגירת הקרן הישנה ופתיחת הקרן החדשה ושינוי מעמד המשקיעים; לוודא כי בשלב המעבר ניתן למשקיעים גילוי נאות ומלא וכי ההסכמה שניתנה על-ידם לא תתייחס לניסוח מעורפל של 'שינוי מבני'; לדרוש מהקרן מסמכים המאמתים את היותה של TS, אליה הועברו הכספים, חברת נאמנות ואת היותו של חשבון הבנק שלה ב"קרדיט סוויס" חשבון נאמנות. אולם, כאמור, נאמנות מזרחי סברה כי לא מוטלת עליה חובה כלשהי וכי ניתן להעביר את הכספים ל' פרארי' או ל 'חתול ברחוב'".
בני משפחה ומכרים
פסק הדין מביא לסיומה של סאגה משפטית המתנהלת מזה כ-13 שנים במחוזי בתל-אביב, לאחר שב-2006 הגישו 115 משקיעים תביעת ענק, בהיקף 33 מיליון שקל, נגד בנק מזרחי, קרן אינטגרל ושורת נתבעים נוספים (20 נתבעים בסך-הכול). וזאת, בטענה לאחריותם להפסדים שנגרמו להם בעקבות קריסת הקרן. במסגרת כ-100 עמודי פסק הדין, משרטטת השופטת קרת-מאיר את גבולות אחריותם של בעלי קרנות גידור והנאמנים המלווים את הקרן, תוך שהיא מבהירה: כספי המשקיעים אינם הפקר. יש לכם אחריות עליהם.
קרן אינטגרל שייסד דוידסקו ושבה הוא שימש כמנהל השקעות, שווקה ונוהלה עד לשנת 2005 תחת השם "אינטגרל" והתיימרה להשקיע בנגזרים באמצעות אלגוריתם מתמטי ("שיטת האוכף"), ובנאמנות של חברת הנאמנות של "אינווסטק בנק".
במסגרת התביעה נטען כי למעלה מ-100 משקיעים בקרן אינטגרל נפלו קורבן למעשי נוכלות ומרמה, שהביאו להפסד של 73% מכספי השקעתם. התובעים, שהיו חלק מקבוצה של 400 איש, הם אנשים מהיישוב, שכירים וגמלאים, שהשקיעו כספי חסכונות ופנסיה, כספי פיצויי פיטורין, כספי מכר דירה וכו' בסכומים של בין עשרות אלפים למאות אלפי דולרים. חלק מהתובעים היו מכרים של מייסד הקרן ומנהל ההשקעות מתקופת שירותם הצבאי המשותף בחיל האוויר; שאר התובעים הצטרפו לקרן בהמלצת המשקיעים הראשונים (בני משפחותיהם, מכריהם ומכרים של מכריהם), מפה לאוזן וכן הודות לפעולות שיווק של עובדים בקרן ושל משקיעים שגויסו כאנשי שיווק.
בראשית דרכה של הקרן, שימש "אינווסטק בנק" כבנקאי של הקרן, אך במאי 2002 החליפו בנק מזרחי שנכנס לנעלי הבנק המלווה. ב-2003 הפכה נאמנות-מזרחי, לטענת התובעים, להיות הנאמן של הקרן.
שינוי במדיניות ההשקעה
למעלה מחמש שנים פעלה הקרן בישראל ובאיי קיימן והשיאה למשקיעים תשואות גבוהות מהממוצע בשוק. ואז חל המהפך שהוביל לתביעת המשקיעים. בדצמבר 2004 הודיעה חברת הניהול של הקרן למשקיעים כי במסגרת תהליך שדרוג ושיפור הקרן "הנאמנות והאדמיניסטרציה של קרן אינטגרל עוברים מבנק המזרחי לידי בנק 'קרדיט סוויס'".
לטענת התובעים, בראשית 2005, בחסות אותו מהלך תמים לכאורה של החלפת הנאמן, "הבריחו" מזרחי ודוידסקו את כספי המשקיעים לקרן חדשה בשם "טי.אס" הרשומה באיי קיימן, תוך שהם מטעים את המשקיעים הוותיקים להאמין שהכול כאתמול שלשום. לטענתם, רק לאחר קריסת קרן אינטגרל התברר כי בנק מזרחי העביר את כספי המשקיעים לקרן "טי.אס". עוד נטען בתביעה כי קיומה של חברת TS, כנאמן כביכול, היה ידוע לנאמנות-מזרחי, אך לא למשקיעים; כי TS הוקמה על-ידי נציגי קרן אינטגרל באי דומיניקה 24 שעות לפני העברת הכספים אליה; וכי לפי מסמכי ההתאגדות שלה אסור לה להיות נאמן לכספים וגם לא צינור להעברת כספים.
לפי התביעה, לאחר הברחת הכספים לאיי קיימן, פעלה קרן אינטגרל בהתעלמות מהמשקיעים הישראלים. עוד התברר כי ביולי 2005 שונתה בהיחבא מדיניות ההשקעה של הקרן למדיניות השקעה מסוכנת ביותר במניות "זבל", ותוך זמן קצר הפסידה הקרן כ-73% מערכה, ומיד לאחר מכן קרסה.
ביניים
מנגד טענו הקרן ודוידסקו כי יש לדחות את התביעה נגדם מאחר שמדובר בתביעה קנטרנית וחסרת תום לב. לדבריהם, המשקיעים היו מודעים היטב ואף הסכימו במפורש לסיכונים הגבוהים שהם מנת-חלקה של כל קרן גידור. עוד טענו הנתבעים כי כל עוד הקרן הרוויחה, לא "התעוררו" התובעים לטעון שמדיניות הקרן השתנתה והפכה להיות מסוכנת - ורק כשנוצרו הפסדים הועלתה טענה זו.
נאמנות-מזרחי גם טענה כי יש לדחות את התביעה נגדה. לדבריה, המשקיעים מנסים לסווג אותה כקרן נאמנות בכוח, על-מנת להחיל עליה חובות לפי חוק. אולם לטענתה, אין לכך בסיס. בנוסף נטען כי על נאמנות-מזרחי לא הייתה מוטלת כל אחריות או חובה לבצע עבור התובעים הליך של "דיו דיליג'אנס" לפני שהשקיעו בקרן הגידור החדשה.
בכדי לחזק את טענת הבנק, שלפיה על-פי הסכם הנאמנות חברת הניהול של הקרן הייתה רשאית להפסיק בכל עת את הסכם הנאמנות ולהורות לנאמנות-מזרחי להעביר את כל הכספים לנאמן אחר, העידה עורכת הדין של נאמנות-מזרחי בבית המשפט כי "מבחינתי, אם יביאו לי אישור מאינטגרל שחתום שאינטגרל שוקי הון, שהוא השותף הכללי שנותן לי הוראות בקרן ואומר - 'אני ממנה את החתול ברחוב להיות מורשה החתימה (הנאמן, א' ל"ו)' - אז זה מה שאני אעשה ". לדבריה, "אני פודה את הקרן, אני מעבירה לאן שהוא רוצה (דוידסקו, א' ל"ו). הוא רוצה להעביר לסוכנות הנסיעות שלו? אני אעביר אליה. הוא רוצה להעביר לפרארי? אני אעביר לפרארי".
התנ"ך של בנק מזרחי
השופטת קרת-מאיר לא אהבה את ההתנערות הזאת מאחריות ומתחה ביקורת חריפה על אופן העברת הכספים של המשקיעים לקרן החדשה באיי קיימן. במסגרת פסק הדין ביקרה את הגישה של נאמנות-מזרחי, ובין היתר קבעה כי היה על הנאמנות לסרב לדרישת הקרן להעביר את הכספים לחשבון TS עד לקבלת פרטיו של נאמן חילופי.
השופטת ציינה בפסק הדין כי יש לראות בקרן גידור כהסדר שחל עליו חוק השקעות משותפות אלא אם מתקיים באופן מלא החריג לחוק, אשר מחריג מתחולת החוק הסדר השקעות של יחידים שמספרם אינו עולה על 50 שנעשה ללא פנייה לציבור. "הרציונל של הגנה על משקיעים בהסדר שמטרתו השקעה משותפת בני"ע - חל באותה מידה על קרן נאמנות ועל השקעת משקיעים בקרנות גידור", כתבה השופטת.
עוד צוין בפסק הדין כי למרות קביעתה שלפיה חוק השקעות משותפות חל על קרנות גידור, רצוי שיותקנו תקנות ספציפיות שיסדירו את דרך פעילותן של קרנות גידור. לדברי השופטת, "הסדר מעין זה נדרש לאור העלייה במספר קרנות הגידור בארץ וכן לאור העובדה כי קרנות גידור נמנעות מהחלת החובות הקבועות בחוק השקעות משותפות באמצעות שמירה על מספר משקיעים נמוך מ-50. זאת, למרות שבפועל קיימת סבירות גדולה כי נעשית על-ידן 'הצעה לציבור'".
באשר לטענת הבנק כי מבחינתו יכול היה להעביר את הכסף ל"חתול רחוב" או לצורך רכישת פרארי, כתבה השופטת כי "לטענה זו אין כל בסיס".
בעניין תפקידו של מזרחי כנאמן בקרן נקבע כי אין לקבל את עדותו של עו"ד אליעזר צוויג שכיהן כמנכ"ל נאמנות-מזרחי עד נובמבר 2003, שלפיה נאמנות-מזרחי לא הייתה נאמן, שכן היא הייתה מחויבת רק לנוסח כתב ההוראות, שאותו כינה "התנ"ך". "אני לא קשור להסכמים עם המשקיעים, התנ"ך שלי פה הוא כתב הוראות לנאמן", העיד. השופטת ציינה כי מהעדויות עולה כי נאמנות-מזרחי פתחה חשבונות נאמנות לקרן, מבלי שביצעה בדיקות בסיסיות לגבי מהות הקרן ושאלת החוק החל עליה.
"נפלו טעויות מהותיות בפסק הדין"
עו"ד רונן שחר, המייצג את קרן אינטגרל ואת אדריאן דוידסקו: "בימים אלה משלימים הנתבעים את למידת פסק הדין. הנתבעים מתכוונים להגיש בקרוב ערעור על פסק הדין עקב טעויות מהותיות שנפלו בו. די לציין כי תביעה דומה של משקיעים אחרים באותה קרן גידור ובאותו עניין ממש - נדחתה לפני מספר שנים וגם ערעור שהוגש לבית המשפט העליון בעניין פסק הדין שניתן בתביעה המקבילה נמחק לאור המלצת בית המשפט העליון. הדבר כלל לא מצא את ביטויו בפסק הדין של כבוד השופטת קרת.
"כך למשל, בפסק הדין שניתן לפני מספר שנים ואושר בבית המשפט העליון בתביעה המקבילה, נקבע כי מנהל ההשקעות של הקרן פעל כדין. מדובר באותן נסיבות ולגבי אותן פעולות ממש נקבע כיום שהן בניגוד לדין, ודי בכך כדי להביא לטעמם של הנתבעים לביטולו, זאת מעבר לטענות רבות נוספות שיובאו בפני ערכאת הערעור".
ממזרחי טפחות לא נמסרה תגובה. מקורבים לחברת הנאמנות של בנק מזרחי טפחות הסבירו כי בכוונת הנאמנות לערער על פסק הדין, באמצעות עו"ד זאב שרף. בסביבת הבנק סבורים כי מדובר בפסק דין שגוי מיסודו.
עו"ד יצחק אבירם, שייצג את התובעים בתיק, סבור כי מדובר באחד מפסקי הדין החשובים ביותר בתחום ניהול ההשקעות. לדבריו, "פסק הדין הוא מגדלור ביחסי בנק לקוח ובניהול השקעות. במיוחד בתקופה בה גופים פרטיים מנסים לנהל השקעות של אחרים בלא פיקוח ותוך התעלמות מרגולציה וגורמים נזקי עתק לציבור תמים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
