להתמקד יותר בחדשנות, ופחות בגידול ויצוא

לאחר תהליך חקיקה ארוך, שבמהלכו הובע ספק רב אם יושלם, החלה מהפכת ענק שצפויה להשפיע על עתיד הכלכלה הישראלית. מדינת ישראל אישרה את חוק יצוא הקנאביס ואפשרה לתעשייה מקומית קיימת ומתהווה לחדור לאחד התחומים האטרקטיביים בעולם כיום ובעשור הקרוב. הבשורה החדשה תציב את מדינת ישראל כאחת מבין חלוצות בתחום ותאפשר לכלכלה המקומית ליהנות מפירותיו, אשר יכול להפוך בהשקעה נכונה ל"סייבר" החדש.

גודל השוק הישראלי מוערך בסכום של כ-4 מיליארד שקל, ומכאן ניתן רק לצמוח ולהתקדם. אך יחד עם ישראל, גם העולם מתקדם והתחרות עשויה להפוך בעתיד הקרוב לקשה אף יותר. עד אז, תוכל התעשייה המקומית הישראלית ליהנות ממיצובה כאחת מחמש מהבודדות שיכולות לייצא ולעסוק בתחום באופן חוקי.

התחרות תהפוך צפופה ומורכבת בהרבה. בסין לדוגמה, קיימת תוכנית ממשלתית לקידום גידול ופיתוח תחום הקנאביס במספר מחוזות עם הקצאת שטחים נרחבים ותקציבים ממשלתיים.

אז כיצד ניתן לשמר ולפתח יתרון תחרותי ישראלי על פני מתחרים גדולים ומשמעותיים בטווח הרחוק? האם ישראל תצליח לעשות לתחום הקנאביס את מה שעשתה לתעשיית הסייבר? 

ראשית, חדשנות. ישראל חייבת להצטרף למרוץ החימוש, לחדש ולפתח את הענף כל הזמן, על מנת שתוכל להישאר רלוונטית גם בעתיד. כצעד ראשון בשל המבנה התחרותי המצומצם, יש לתת דגש על גידול ויצוא בכמויות ובנפחים משמעותיים. אך עם כניסתן של כלכלות נוספות בעלות עתודות קרקע גדולות בהרבה מישראל, ייעלם יתרון תחרותי זה.

הצעד השני יהיה לעסוק במחקר ופיתוח. בדומה, למשל, למערכות בלתי מאוישות ולסייבר, על התעשייה הישראלית להיות בחזית החדשנות גם בשוק הקנאביס. חדשנות זו תהווה גורם מבדל לעתיד הרחוק יותר ובסביבה תחרותית מורכבת יותר.

בנוסף, ממשלת ישראל חייבת להשתלב בפיתוח התחום ולהקים תוכניות תמיכה, סיוע ועידוד. על המדינה לפתח את התעשייה המקומית ולנקוט מדיניות אקטיבית שכוללת מענקי מדען, חממות טכנולוגיות מסובסדות, הקלות לחברות בינלאומיות, יצירת מוטיבציה למשרדי ממשלה לקדם את התחום (חקלאות, בריאות ועוד), סיוע במכרזים ועידוד השקעות חוץ. כך, תצליח התעשייה המקומית למצב עצמה במיקום גבוה ואטרקטיבי בשוק התחרותי העולמי.

צעד נוסף אשר יוביל קדימה את תעשיית הקנאביס כחול-לבן הוא ניצול הזדמנויות מפתח. בכל תחום בו ישראל הובילה בשנים האחרונות, היא ניצלה סיטואציות, פעלה במהירות והציבה את התעשייה צעד אחד קדימה. חדירה מהירה, שיווק ומכירה לשוקי ענק, הקדמת תעשיות מתחרות ופעילות פוליטית רחבה על מנת להתפרס בצורה הטובה ביותר אל מול המתחרים ממדינות גדולות ומאיימות.

לבסוף, על כלכלת ישראל ללמוד מתחומי תעשייה אחרים ולפעול למינוף התדמית החדשנית והמחקרית. לא פעם עולה השאלה האם הסטארט-אפ ניישן הוא מושג שהוטבע לנוכח מציאות או מושג שיצר מציאות? לתחום הקנאביס זה לא משנה מאחר שישראל ממצובת כבר היום כאומת סטארט-אפ ומובילה בחשיבה מקורית - מה שצפוי לפתוח דלתות בשווקים רבים. תעשיית הקנאביס, בסיוע ממשלתי, נדרשת למנף את המיתוג הזה כבר היום (עוד לפני הפיתוחים עצמם), על מנת שהתוצרת החקלאית הישראלית תזכה למיצוב ברמת האיכות ותג המחיר מהגבוהים בשוק.

החקיקה היא יריית הפתיחה עבור חברות ישראליות רבות, שנאבקות על נתח שוק שנמצא בצמיחה אדירה. אך על מנת לשגשג בענף לאורך שנים ולממש את החזון של להפוך למדינה מובילה בתחום, יהיה על החברות להתוות דרך, להתמודד ולהתחרות באופן יעיל בשוק העתיד, אשר יגיע אולי מהר מהצפוי.

הכותב הוא שותף וראש חטיבת הייעוץ בפירמת בייקר-טילי