החוקר הפיני שסחף את העולם עם רעיון ההכנסה הבסיסית: "גם את העבדות חשבו שלא יהיה ניתן לבטל"

קחו לרגע מצב שבו המדינה מעניקה לכל אחד מכם הכנסה בסיסית קבועה במשך שנים ארוכות. ללא כל ביורוקרטיה, ללא תנאים. סכום שיאפשר לכם ביטחון כלכלי מסוים, להגיב באופן יזום לשינויים בשוק העבודה מבלי לחשוש לשבת בבית ללא שום הכנסה. 

הרעיון של הכנסה בסיסית קבועה נבחן לאחרונה בפינלנד על-ידי פרופ' אולי קאנגאס. בראיון ל"גלובס" מספר פרופ' קאנגאס על הניסוי, שתוצאות ראשונות שלו פורסמו בסוף השבוע האחרון בפינלנד ושלחו גלים ברחבי העולם. קאנגאס, כאמור, הסתובב עם הרעיון לבדוק מה קורה כשמעניקים לאזרחים בגיל העבודה הכנסה בסיסית אוניברסלית - בלי תנאים, בלי ביורוקרטיה ובלי שאלות - בין האוניברסיטאות הסקנדינביות שבהן כיהן. עד שצירוף מקרים פוליטי - החלטה של ראש הממשלה המיליונר הראשון של פינלנד לפני כשלוש שנים - איפשר לקיים אותו תחת המטרייה של המוסד לביטוח לאומי של המדינה (Kela), ובתמיכה ממשלתית.

בהתחלה, הניסוי תוכנן לכלול אלפי בני אדם - מובטלים ועובדים, צעירים ומבוגרים, עצמאים ושכירים - כדי לענות אחת ולתמיד על השאלה כיצד מתנהגים אנשים כאשר מובטחת להם הכנסה בסיסית לכל החיים בלי שום קשיים - בלי להתייצב בלשכה, בלי הכוונה מצד הרשויות ובלי הכשרות מקצועיות; ואולי חשוב באותה מידה - לבדוק כיצד הדבר משפיע על המוסדות הממשלתיים שמתחזקים את מנגנוני דמי האבטלה ושירותי הרווחה במדינת רווחה כמו פינלנד.

בסופו של דבר, מסיבות תקציביות וחוקיות, הניסוי שיצא לדרך לפני שנתיים היה מצומצם הרבה יותר. ועדיין, זו היתה הפעם הראשונה שבה רעיון ההכנסה הבסיסית נבחן ברמת המדינה. כ-2,000 פינים מובטלים בגילאי 25 עד 58 נבחרו באופן רנדומלי לקבל באופן קבוע הכנסה בסיסית של 560 אירו לחודש (כ-2,300 שקל), הרף התחתון של דמי האבטלה בפינלנד. למי שנבחר, ההשתתפות במחקר היתה חובה. חלקם סיפרו לתקשורת כי הרגישו ש"זכו בלוטו". 26 מיליון אירו הוקצו לתשלומים להם, וסכום נוסף הוקדש לניתוח הנתונים. פרופ' קאנגאס וצוותו ביצעו ראיונות, שלחו שאלונים, בדקו נתונים ממשרדים ממשלתיים וקיימו סקרים טלפוניים.

מאז שהתחיל, הפך הניסוי הפיני לתופעה עולמית. בלוגים הוקדשו לו, דיווחים שוטפים על אודותיו הופיעו בתקשורת הבינלאומית. היזם האמריקאי אלון מאסק התייחס להכנסה בסיסית ודיבר בשבחיה, ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג הביע את דעתו כי הכנסה בסיסית אוניברסלית - לכולם, לא רק למובטלים - היא מודל שצריך לשקול בחיוב בעתיד. אחד המשתתפים בניסוי סיפר כי בעקבות העובדה שהעניק 140 ראיונות לכלי תקשורת שונים בחודשיו הראשונים, פשוט לא היה לו זמן לחפש עבודה.

"אני חייב לומר שאני עדיין קצת מופתע מההיקף של ההתעניינות הבינלאומית במחקר שלנו", אמר השבוע פרופ' קאנגאס בשיחה עם "גלובס", "זה היה ניסוי מינורי מאוד, והשותפים שלי למחקר ואני חשבנו שהוא סוג של פיילוט - לא ניסוי שיחרוץ את גורל ההכנסה הבסיסית. אבל אני חושב שההתעניינות העולמית בנושא משקפת את העובדה שהקונספט של הכנסה בסיסית הוא מעין רוח רפאים שנעה ונדה ברחבי העולם. זו תפיסה מושכת, שמנסה להעניק ביטחון ועבודה לאנשים".

גם אלון מאסק 

הרקע למשיכה הגלובלית הזו הוא בעיקר התזמון. בעוד המהפכה הדיגיטלית הנוכחית, על הליכי האוטומציה והבינה המלאכותית המתקדמים שלה, מאיימת להכחיד אלפי משלחי יד ומיליוני מקומות עבודה ברחבי העולם, החלו בשנים האחרונות תהיות בנוגע לעתיד העבודה, וחשש מכך שמספר המובטלים יעלה בחדות בגלל "אפקט ההחלפה" של עבודות אנושיות במחשבים. בינתיים, האבטלה נמצאת בשפל היסטורי במדינות רבות, ומחקרים גם מראים כי גלים טכנולוגיים כמו המהפכה הטכנולוגיות או הרובוטית יוצרים יותר מקומות עבודה מאשר הם מעלימים - אבל החשש הבסיסי נשאר שם. "יש סיכוי די טוב שנגיע להכנסה בסיסית אוניברסלית, או משהו בסגנון הזה, בגלל הליכי האוטומציה", חזה אלון מאסק בסוף 2016.

וזו הסיבה שכל העיניים היו נשואות לפינלנד ביום שישי האחרון, כשקאנגאס ועמיתיו הציגו את התוצאות הראשוניות של המחקר שלהם, שמסכמות את המצב אחרי שנה אחת של הכנסה בסיסית (מתוך שתיים). התוצאות היו אמביוולנטיות: מי שקיבל הכנסה בסיסית לא עבד יותר באופן מובהק סטטיסטיות מאשר קבוצת הביקורת, שקיבלה דמי אבטלה. עם זאת, התחושה הכללית (Wellbeing) של מקבלי ההכנסה הבסיסית היתה טובה יותר משמעותית, וגם האמון שלהם בעצמם, בסיכוייהם למצוא עבודה, ואפילו האמון שלהם בפוליטיקאים. הם גם חלו פחות, וקיבלו פחות קצבאות מחלה או עזרה סוציאלית בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נרשמו הבדלים בסיוע בדיור.

"ראיתי הרבה דיווחים בתקשורת הבינלאומית בימים האחרונים שטוענים שהניסוי נכשל, שההכנסה הבסיסית מתה", אומר קאנגאס, "אני לחלוטין לא מסכים עם האבחנה הזו". הוא מציע להסתכל על הממצאים בצורה הפוכה: "בעצם מצאנו שאלו שנמצאים במערכת הרווחה והאבטלה הקיימת, שמלאה בתנאים ובצעדים שהם צריכים למלא כדי לקבל דמי אבטלה או למצוא עבודה, למעשה אינם מצליחים יותר מבחינת תעסוקה מאשר מי שקיבלו הכנסה בסיסית, או 'לחם מן השמים'. שווה לחשוב על המשמעות של הממצא הזה: מי שמתופעלים ומומרצים על ידי מערכת של מקלות וגזרים אינם משתתפים יותר בשוק העבודה מאלו שפשוט קיבלו הכנסה בסיסית. לדעתי זו תוצאה מרשימה, אבל היא עניין של נקודת מבט: אם לראות את הכוס כחצי מלאה או כחצי ריקה".

למרות שלפי הגיון זה, יתרון אפשרי של ההכנסה הבסיסית יהיה היכולת לחסוך למערכת הממשלתית מבחני תמיכה, עידוד, הכשרות והכוונה, ופשוט לחלק כסף לכל - הפרופסור הפיני אומר כי צוותו טרם חישב אם וכמה כסף נחסך בצד הציבורי. "החוזק בממצאים שלנו הוא בכך שהכנסה בסיסית הוכיחה את עצמה כשווה למערכת הקיימת של הטבות סוציאליות, דמי אבטלה ועידוד ממשלתי למציאת עבודה".

בנוסף, קאנגאס עדיין אופטימי כי התוצאות של השנה השנייה יפתיעו. "אחת השאלות הפתוחות היא אם בשנה השנייה של הניסוי נראה תמונה אחרת. מהניסיון הבינלאומי במבדקים קטנים יחסית בארה"ב ובקנדה רואים, שההשפעה על התנהגות מקבלי ההכנסה הבסיסית אינה מתרחשת לפני השנה השנייה או השלישית לשינוי. רק אז נוכל להגיד מה היתה ההשפעה. זה טבעי, השנה הראשונה מלאת תהיות - מה בדיוק קורה פה, מה מותר לי ומה אסור לי לעשות בחוקים החדשים". בנוסף, הוא אומר, "עלינו לבדוק בדיוק אילו אנשים מגיבים טוב להכנסה בסיסית: מי שגר לבדו, למשל, או מי שגר עם משפחה וילדים. יש הרבה ניתוחי-משנה שעדיין לא עשינו".

 אלון מאסק/ צילום: Shutterstock .ס.א.פ קרייטיב

הכנסה בסיסית כפתרון לנהגי "אובר"

הסוציולוג הפיני מבהיר, כי הרקע לניסוי אינו המהפכה הדיגיטלית, או ההיעלמות הצפויה של עבודות מסורתיות, אלא יותר ביקורת מתוך פינלנד על מערכת רווחה מסורבלת ויקרה, על שיעור אבטלה שעמד על 8% (אך ירד מאז), על מלכודת העוני שבה שרויים מובטלים לא אחת ועל הסטיגמה הכרוכה בקבלת דמי אבטלה, לצד ניסיון לחדש ולבחון דרכים חדשות בתחום הרווחה. "המטרה העיקרית של המחקר היתה לבחון אם מתן הכנסה בסיסית - ללא כל ביורוקרטיה, סטיגמה או תנאים - תיצור תמריץ חזק יותר למצוא עבודה מאשר המערכת הקיימת", הוא מסביר. האקלים הפוליטי בפינלנד איפשר את הניסוי מכיוון שמימין חשבו שהוא יוכיח שאפשר לצמצם את מערכת הרווחה, ומשמאל סברו כי הוא יפתח דלת לקיום אנושי מינימלי בכבוד.

"יש הבדלים בין הניסוי שלנו לבין ההכנסה הבסיסית האוניברסלית שמציעים בעמק הסיליקון", אומר קאנגאס, "חשוב להבהיר שמדובר בהכנסה חלקית, בסכום נמוך יחסית, והוא ניתן - וזה חשוב מאוד - אך ורק למובטלים. הניסוי לא מתייחס לאפקט ההחלפה של טכנולוגיות חדשות".

אז אין קשר בין התפיסות?

"כמובן שיש קשר כלשהו. אחת המטרות שהממשלה הפינית הציבה לעצמה בניסוי הזה היתה לבחון ולשפר את מערכת הביטחון הסוציאלי: להגיב לשינויים בשוק העבודה כמו הדיגיטליזציה, הכלכלה השיתופית ועוד. באופן אישי, אני לא חושב שדיגיטליזציה תשים סוף לעבודה אנושית, אבל היא בהחלט תשנה את המאפיינים שלה. אפשר לחשוב לדוגמה על ימי מחלה. מי שנוהג ב'אובר' או בתחום אחר של הכלכלה השיתופית הוא משהו בין עצמאי לעובד. במקרה שלו, יש לו בעיה לקבל את הזכויות שמגיעות לו מבחינת ימי מחלה. ייתכן שהכנסה בסיסית היא התשובה לבעיה שנוצרת מהפלטפורמות החדשות הללו, פתרון לשינוי שמתרחש בימים אלה".

אם היה עליך להחליט עכשיו, בהתבסס על ממצאי הניסוי שהובלת, אם לאמץ הכנסה בסיסית בכל פינלנד - מה היית עושה?

"הייתי בוחר לעשות ניסוי טוב ומקיף יותר, במיוחד כזה שיכלול חלוקת הכנסה בסיסית לא רק למובטלים - אלא גם לעוסקים זעירים, לפרילנסרים, לעצמאים, לאנשים שמרוויחים מעט או למי שהכנסתו מגיעה מפלטפורמות אינטרנטיות כמו אובר או airbnb. הייתי בוחר כ-10,000 בני אדם ומתכנן ניסוי לחמש שנים. רק אז נוכל לקבל תוצאות אמינות ומשמעותיות יותר".

יש סיכוי שזה יקרה?

"אני לא חושב שבאקלים הפוליטי הנוכחי בפינלנד זה אפשרי", הוא אומר. למעשה, ההחלטה של הממשלה לסיים את הפרויקט אחרי שנתיים כמתוכנן ולא להאריך אותו מסתמנת כמשיכת ידיים כללית שלה מהקונספט. "אבל יש עדיין סיכוי... אחת הבעיות הראשונות שלנו היה לקבל בכלל אישור לנהל את הניסוי, משום שהחוקה הפינית קובעת כי יש להתייחס לכל אזרח באופן שווה. עכשיו, כשאנחנו יודעים שהפרלמנט איפשר את הניסוי, יש לנו אור ירוק להמשיך הלאה עם ניסויים דומים. הדלת פתוחה לתוצאות טובות ומשמעותיות יותר".

האם בדקתם את העלות הכלכלית של המודל? האם הוא משתלם בסופו של דבר למדינה?

"המודל שהשתמשנו בו יהיה מאוד יקר ליישום ברמה הלאומית. לפי הערכות שלנו, הוא יעלה עשרה מיליארד אירו נוספים. אחת הסיבות העיקריות היא שאין לנו מיסוי מתאים על מקבלי ההכנסה הבסיסית. המומחים הסבירו לנו כי לא ניתן לשנות את חוקי המיסוי באופן זמני לגבי המשתתפים בניסוי, ולכן מי שמצא עבודה שבה הרוויח 3,000 אירו בחודש, קיבל את כל סכום ההכנסה הבסיסית כתוספת לנטו, מה שמנוגד לתפיסה של הכנסה בסיסית (שאמורה להיות מנוכה למרוויחים גדולים, א"א). בנוסף, מערכת כזו של חלוקת כספים כברירת מחדל מוסיפה למערכת הרבה אנשים שקודם לא קיבלו אותם מסיבות שונות. הביורוקרטיה שנחסכת כתוצאה מפישוט התהליך היא לא מאוד יקרה בפינלנד - אני חושב שמדובר במנגנון של 500-600 בני אדם.

"מעבר לכך, השאלה כמה יעלה הפרויקט תלויה מאוד בגובה ההכנסה הבסיסית שתחולק. 'הירוקים', שתומכים בהכנסה בסיסית בפרלמנט, רוצים להתחיל ברמה נמוכה יחסית של 300 אירו בחודש. זה מפחית את העלויות, כמובן. להערכתי, אם האפקט של ההכנסה הבסיסית על עידוד התעסוקה יהיה אפס - יהיה קשה ליישם אותה. אם נמצא שהיה אפקט חיובי בשנה השנייה לניסוי שלנו - זה יכול להתקדם".

היה משהו שהפתיע אותך במהלך הניסוי?

"אני לא יודע אם מדובר בהפתעה, אבל המסקנה שלי בין השאר מהניסוי היא שלא חשוב רק כמה כסף אתה מקבל כל חודש, אלא גם איך אתה מקבל אותו. אם יש הרבה מגבלות והתבטאויות של פוליטיקאים בתקשורת, וחשש מתמיד, אתה מודאג אם בכלל תקבל את הכסף בחודש הבא. אבל אם מובטח לך שתקבל בכל ראשון בחודש את אותו הסכום - זה מסייע מאוד".

קאנגאס אומר כי הרעיון של הכנסה בסיסית קורץ גם לשמאל וגם לימין הכלכלי. "התפיסה מתאימה היטב גם לכלכלנים ניאו-ליברליים וגם לשמאל. בעבור הימין, המחשבה היא 'בואו ניתן כסף לאנשים ואז הם יהיו עצמאים, הם יהיו אחראיים לגורלם, בלי התערבות המדינה'. כיום, המודל הנורדי כולל הכוונה רבה מאוד מצד הרשויות, כולל באיזו דירה אפשר לגור ואילו עבודות אפשר לחפש. בעבור הימין, מדובר בהתנשאות ממשלתית. בהקשר לניסוי שלנו, נוצר חיבור בין הימין לשמאל, שרוצה לבדוק אותה משום שלדעתו היא תשים קץ לניצול הקפיטליסטי".

הוא גם סבור כי מוקדם להספיד את ההכנסה הבסיסית, למרות הכותרות השליליות לה זכו ממצאי המחקר ברחבי העולם. "בארה"ב לפני 200 שנה היו מי שאמרו שלא ניתן לבטל את העבדות בגלל שהכלכלה האמריקאית לא תוכל לעמוד במחיר העבודה הכרוך בכך; לפני 150 שנה אף אחד בפינלנד לא דמיין שכולם יוכלו להצביע בבחירות; לפני 100 שנה אף אחד לא חשב שתהיה לנו מערכת חינוך שתאפשר מוביליות חברתית על ידי סבסוד הלימודים הגבוהים לכל שכבות האוכלוסייה. דברים משתנים".

גם בישראל זוכה רעיון ההכנסה הבסיסית - בין אם אוניברסלית או למובטלים כסוג של רפורמה במערכת הרווחה - לתמיכה מקצועית מכמה גורמים, ומספר ניירות עמדה פורסמו בנושא. פרופ' קאנגאס מספר כי היה אמור לבקר בארץ בימים אלה. "הוזמנתי להציג את הממצאים בכנס סוציולוגי שמתקיים השבוע בישראל, קיבלתי את ההזמנה ואפילו שמחתי לנסוע - אבל כשביקשתי אישור לכך מהאוניברסיטה שבה אני עובד, הם העדיפו שאשאר כאן בגלל אירוע אקדמי מקומי", אמר. "בגלל שעדיין אין בפינלנד הכנסה בסיסית אוניברסלית", הוא אומר בציניות שנשמעת היטב דרך הטלפון, "אני עדיין תלוי במעסיק שלי. נאלצתי לבטל את הנסיעה".

מודל ההכנסה הבסיסית: 3,000 דולר בשנה באלסקה, 21 דולר בחודש בקניה

פינלנד אינה המקום היחיד שבו הרעיון של הכנסה בסיסית לכל נבדק בשטח. בשנים האחרונות, עם עליית קרנה של התפיסה, יותר ויותר ערים ומדינות מחוז ברחבי העולם החלו להתעניין בקונספט. חלק מהתומכים בו מזכירים כי מדינת אלסקה בארה"ב מחלקת מדי שנה לתושביה בין 1,000 ל-3,000 דולר, ללא כל תנאים, באופן עקבי, כבר קרוב לארבעה עשורים (הנובעים מקרן הרווחים של המדינה). מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, אמר בנאום בפני סטודנטים בהרווארד ב-2017, כי על ארה"ב לשקול לאמץ את המודל המונהג באלסקה.

במדינת קליפורניה, למשל, צפוי להתחיל בחודשים הבאים ניסוי שבמסגרתו יקבלו משפחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך כ-500 דולר מדי חודש, ללא כל תנאים. בניסוי מרחיק-לכת יותר, שאינו מוגבל רק למובטלים, צפויים כ-1,000 תושבים שייבחרו רנדומלית בשתי מדינות בארה"ב לקבל כ-1,000 דולר מדי חודש, מבלי קשר למצבם התעסוקתי, כדי לבדוק את ההשפעה על חייהם. מי שינהל את הפרויקט תהיה חממה טכנולוגית בשם Y Combinator.

בקנדה, שהקדימה את פינלנד בעיסוק בהכנסה בסיסית, הסתיים בשנה שעברה ניסוי במדינת אונטריו, במסגרתו קיבלו כ-4,000 בני אדם השייכים לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בשלוש ערים נבחרות כ-1,000 דולר לחודש ללא תנאים, כדי לבדוק את השלכות הצעד על התעסוקה שלהם. התוכנית הופסקה לאחר עשרה חודשים בלבד, אחרי שממשלה ימנית עלתה לשלטון במדינת המחוז. המחקר בנושא הופסק לפני שהתבררו ממצאים כלשהם.

אחד המקומות בהם הניסוי בהכנסה אוניברסלית בסיסית יכול להתקיים מבלי להוציא משאבים רבים הוא קניה, שם ארגון לא ממשלתי בשם GiveDirectly מחלק הכנסה קבועה של כ-21 דולר בחודש לכ-2,000 תושבי כפרים עניים במדינה. התרומה מלווה במחקר מדעי, שמצא עד כה שיפור בתחושה הכללית של מקבלי ההכנסה (Wellbeing) אך טרם מצא השפעות על תעסוקה.