ההיסטוריה המודרנית של שוק הרכב הישראלי משקפת את התמורות החברתיות והכלכליות במדינה ומתחלקת לתקופות על פי הדגמים הנמכרים ביותר. שנות ה-80' הנאיביות, למשל, היו "עידן הסובארו ליאונה" והוא התאפיין בהתייחסות לרכב אל כלי תחבורה עממי ולא מוצר מותרות. "עידן מאזדה 3 וקורולה" שיקף את הטרנד "משפחתית לכל משפחה" במקביל לעלייה המואצת של טרנד "רכב הליסינג הצמוד מהעבודה".
העשור האחרון היה ללא ספק "עידן הטוסון והספורטאז'". הוא משקף עלייה מואצת ברמת החיים ובסטטוס, צורך להרגיש בטוח על הכבישים הצפופים, אדישות למחירי הדלק ונהנתנות ללא התנצלות - במיוחד בקרב לקוחות ציי הרכב. קרוב ל-56 אלף יחידות של הטוסון (שנקרא לפרקים גם IX35) נמכרו מאז נחת בישראל, ויחד עם הספורטאז', הדגם הזהה-הנדסית של החברה-האחות קיה, זו משפחת הדגמים שחצתה הכי מהר את רף ה-100 אלף יחידות על כבישי ישראל.
העידן הזה עדיין נמצא בעיצומו וכלי הרכב הללו נחשבים כיום "מטבע קשה" וסחיר מאוד גם בקרב לקוחות פרטיים וגם בקרב חברות הליסינג. ובינתיים מגיע אלינו הטוסון אחרי עדכון תקופתי, שנועד להתאים אותו (באירופה, ונחזור לכך בהמשך) למבחני הפליטה החדשים WLTP.
אבזור בסיסי ביחס למחיר
חיצונית, הכלי נראה כאילו הופעל עליו פילטר עדין של "פוטושופ". חדי עין יבחינו במערך חדש ומתוחכם של פנסי חזית, "פלטות חיכוך" מדומות בעיצוב חדש בגחון, כמה עיטורים קוסמטיים חדשים, חישוקים בעיצוב חדש ואולי החמצנו עוד כמה פרטים משניים. זה עדיין עיצוב סולידי ונאה בעל פרופורציות רחבות ומאוזנות ואיכות ייצור מוחצנת שמקבל שדרוג מחישוקים גדולים ונאים. עם זאת, דגם הבסיס שלנו לא הצליח לייצר תשומת לב ברחוב אף שהיה אחד מדגמי 2019 הראשונים שעלו על הכביש.
תא הנוסעים היה ונותר אחד מנקודות החוזק השיווקיות של הטוסון. יש לו סף כניסה/יציאה נוח לבני כל הגילים, מושב אחורי מרווח דיו לשלושה מבוגרים ומרחב ברכיים סביר, תנוחת ישיבה גבוהה יחסית לפרייבטים, אבל לא יותר מדי, ותא מטען מכובד. בקיצור, כל מה שהמשפחה הישראלית הגנרית של 2019 רוצה ו(אולי) גם צריכה. מערך הפיקוד נותר כמעט ללא שינוי מהדגם היוצא וכולל את אותו לוח מחוונים אנלוגי גדול וברור, הנדסת אנוש פשוטה ומתוכננת היטב ומערכת מולטימדיה מצוינת, אם כי המסך ה"צף" בולט בצורה מגושמת. האבזור התקני שודרג בהשוואה לדגם הבסיס היוצא, אבל עדיין החבילה הכוללת מרגישה די בסיסית ביחס לרמות המחיר האלה, עם ריפוד בד, מושבים ידניים וגג נטול זכוכית (אופציה).
הנחמה היא שאיכות הייצור וחומרי הדיפון עברו שדרוג בכל הדגמים והתא עוטף כעת את הנוסעים בחומרים רכים עם טקסטורות נעימות ובבועת שקט מרשימה, שמותירה את רוב רעשי החוץ במקומם הראוי. כלומר בחוץ. דגם הבסיס מוותר על בקרת שיוט מסתגלת, אבל עדיין מצויד במערך יעיל של מערכות סיוע לנהיגה כולל בלימה אוטונומית וסיוע להיגוי.
חומר העיתונות שמלווה את השקת הטוסון החדש באירופה שם את הדגש על משפחת המנועים החדשה של יונדאי, שכוללת בין השאר מנוע טורבו-דיזל "ירוק" עם מערכת היברידית קלה ותיבות אוטומטיות בנות 8 מהירויות או כפולות מצמדים, שמסייעות להקטין את הפליטה והתצרוכת. אבל אפילו אם תחפשו באירופה היטב לא תמצאו במודל 2019 את מנוע ה-2 ליטר בנזין הוותיק ונטול הטורבו, עם תיבה בת 6 מהירויות, שנמצא במרכז ההיצע הישראלי של הטוסון. זו גרסה שנשארה בהיצע בעיקר עבור ישראל. היא ממחישה יותר מכול את הכשל של שיטת "המיסוי הירוק" הישראלית, שמקטינה בעקביות את ההטבות על כלי רכב "ירוקים", אבל אדישה לכלי הרכב המזהמים (קבוצות 15-14), ולפיכך לא מעניקה מוטבציה ליבואנים לעבור לגרסאות ירוקות וחסכוניות.
נוחות הנסיעה קפצה מדרגה
המנוע הוותיק מספק ביצועים סבירים אך לא מרגשים, משייט בשלווה על הכביש המהיר ומבצע ללא תלונות את רוב המשימות העירוניות הטיפוסיות. אתגרים קצת יותר שאפתניים, כמו עקיפה בעלייה, כבר דורשים להוריד הילוך או שניים ולטפס לסל"ד גבוה, אם כי בידוד הרעשים המשופר מחליק היטב את הקצוות המחוספסים של המכניקה הוותיקה. מצב ה"ספורט" מחדד את תגובת הדוושה ותיבת ההילוכים, אך מי שירצה יותר ביצועים ועידון, כמו אצל חלק מהמתחרים העדכניים, יצטרך להכניס את היד עמוק יותר לארנק עבור גרסת ה-1.6 ליטר טורבו החזקה, שמגיעה גם עם תיבה כפולת מצמדים מתוחכמת ונמרצת. צריכת הדלק המוצהרת של ה-2 ליטר נוקבת בכ-12 קילומטרים לליטר אך תוואי כביש תלולים ורגל נמרצת על הדוושה יקטינו את הצריכה הריאלית לפחות מ-10 קילומטרים לליטר.
הטוסון הוא כיום דגם "אירופאי" לחלוטין, שלא רק מיוצר באירופה (צ'כיה) אלא מכויל היטב עבור אירופה. מתחת לכסות המוכרת ביצעו המהנדסים כמה קפיצות דרך "שקטות" בכל הנוגע ליכולות הכביש. לאחר ניתוק מערכת ה"סיוע להיגוי", שמחבלת ביסודיות בהיזון החוזר, מגלים היגוי נעים ומאוזן, שיחד עם שליטה מצוינת בתנודות הגוף בעת העברות משקל, מספק תחושת ביטחון גם על כבישים מפותלים וחלקלקים.
גם נוחות הנסיעה קפצה מדרגה ביחס לדגם היוצא, עם ספיגה מצוינת של מהמורות עירוניות וגיהוץ נינוח מאוד של גלים ושיבושים במהירויות גבוהות. היציבות הכיוונית במהירויות אוטוסטרדה משלימה תחושה מאוד בוגרת ומהוקצעת, שאינה נופלת מזו של כלים דוגמת פיז'ו 3008 ושות'.
דגם ה-2 ליטר הבסיסי של הטוסון עולה כיום בכ-150 אלף שקל. הגרסה "הפרטית" המאובזרת היטב לוקחת את המחיר לכיוון 170 אלף, ואילו הטוסון 1.6 ליטר טורבו החזק והמהודר מציב רגל בטריטוריה השאפתנית של 183 אלף.
למרות התחרות האגרסיבית כיום בפלח ה-C-SUV, שבו מתמודד הרכב כיום, אלה אינם מחירים שירתיעו את את הלקוחות הטיפוסיים של הטוסון. בוודאי לא את לקוחות הציים שעבורם הטוסון הוא "מטבע קשה עובר לסוחר" עם ביקוש פעיל בשוק היד השנייה. כך או כך המשלוחים העצומים של טוסונים, שמכסים כיום את נמל חיפה מקצה לקצה כמו שדות פורחים אחרי הגשם, מלמדים שהטוסון לא ממהר לפנות את עמדת ההובלה לאף מתחרה.
חלק מהמתחרות
קיה ספורטאז' 2016
כמעט במקביל להגעת הטוסון הושקה כאן גם הגרסה המעודכנת של האחות ספורטאז'. העדכונים החיצוניים מינוריים והאבזור התקני כולל כעת חבילת בטיחות משודרגת, כולל בלימה אוטונומית. מנוע ה-1.6 בנזין הוחלף בטורבו-דיזל 1.6 אוטומטי עתיר מומנט וגרסת ה-2 ליטר בנזין נותרה ללא שינוי. טווח המחירים 146-156 אלף שקל.
סובארו XV קרוסטרק 2019
לרגל 2019 החלה סובארו לייבא את הגרסה הצפון-אמריקאית של ה-XV תחת השם "קרוסטרק". העיצוב נותר ללא שינוי כמעט וכך גם מנוע ה-2 ליטר בהספק 152 כ"ס שמשודך לתיבה רציפה ולהנעה כפולה. רמת האבזור גבוהה משמעותית וכוללת כסטנדרט את חבילת הבטיחות האקטיבית של המותג. יכולות השטח הן מהטובות בקבוצה. קיימות שתי גרסאות שעולות 148-160 אלף.
שברולט אקווינוקס
במחיר של 150-160 אלף שקל מציעה הנציגה של שברולט את ממדים חיצוניים ופנימיים מהגדולים בקבוצה כולל תא מטען ענק. המנוע הוא 1.5 ליטר טורבו, שמייצר 170 כ"ס ו-28 קג"מ ומאיץ את הרכב בזריזות יחסית, אם כי במחיר של צריכת דלק לא מבוטלת. האבזור התקני מקיף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.