עוד עיכוב באישור עסקת לאומי קארד - אך הושגו ההבנות הנדרשות

לאחר שבועות של המתנה לקבלת האישור הנכסף מבנק ישראל בשל קושי משפטי בנוגע לתנאי המימון של העסקה, בבנק לאומי  משדרים ביטחון רב בכך שעכשיו רק צעדים טכניים עומדים בדרך להשלמת המכירה של חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד לידי קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, ושאין קושי מהותי שצפוי למנוע את ביצוע העסקה.

בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק-עמינח, דיווח בסוף שבוע המסחר הקודם על "צפי לכך שבימים הקרובים יתקיימו התנאים המתלים שנקבעו בעסקה למכירת החברה-הבת לאומי קארד", כלומר - שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יחתום בימים הקרובים על האישור הנדרש. דבר זה התאפשר לאחר שהמלווים המוסדיים המקומיים של קרן ורבורג פינקוס - הראל, מנורה מבטחים והפניקס שינו כמה מהקובננטים בהלוואה, במטרה להימנע מהצורך לקבל אישור החזקה באמצעי שליטה בחברת כרטיסי האשראי.

ואולם, מאחר שהנגיד טרם חתם על האישור, דבר שרק בסמכותו לבצע, כתוצאה מנסיבות אישיות שמנעו זאת, והן משום שעל הצדדים לעסקה ועל המממנים לעדכן את ההסכמים בהתאם להבנות שהושגו עם הבנק המרכזי, הצדדים סיכמו על דחייה שנייה של המועד האחרון להשלמת העסקה ל-26 בפברואר. כך, בסביבת הבנק משדרים כי להערכתם העסקה האמורה תושלם עד אמצע שבוע הבא, ואז תשלם הרוכשת 2.5 מיליארד שקל לבנק (80%, שמזכים אותו ב-2 מיליארד שקל) ולקבוצת עזריאלי (20% שתקבל את יתרת הסכום).

עסקת מכירת לאומי קארד לורבורג פינקוס נחתמה כבר לפני כ-7 חודשים ובמקור נקבעה לה תקופה להשלמה של עד 31 בינואר. ואולם למרות שהפיקוח על הבנקים אישר ממזמן את המהימנות של הרוכשת, הרי שהאישור לעסקה כולה לא ניתן עד לסוף 2018. בשל כך האריכו הצדדים לעסקה את התקופה להשלמתה עד ל-14 בפברואר. גם בתקופה זו לא התקבל האישור מבנק ישראל, וזאת בשל קושי משפטי שהעלתה היועצת המשפטית של בנק ישראל. עתה, כפי שמציינים גורמים בסביבת העסקה, הושגו הבנות בין הבנק המרכזי לגופים המממנים, ובשל כך העסקה הראשונה מתוך שתיים ליישום חוק שטרום תצא לדרך.

סכום העסקה כפוף לדיבידנד של כ-600 מיליון שקל שחברת כרטיסי האשראי צפויה לשלם עוד קודם, כך שלאחר חלוקתו הקרן האמריקאית תידרש לשלם בהשלמת העסקה סך של 1.9 מיליארד שקל, אותו תממן באמצעות הלוואה של 900 מיליון שקל מהראל, מנורה מבטחים והפניקס, והון עצמי בהיקף של מיליארד שקל. התשלום בעסקה היווה פרמיה של כ-30% על ההון העצמי של החברה במועד החתימה, ושאליו עשוי להתווסף תשלום אופציונלי של 273 מיליון שקל נוספים במהלך שש השנים לאחר העסקה, אם לאומי קארד תציג תוצאות עודפות מעבר לתחזיות שהוצגו לקרן.

העסקה השנייה שאמורה לקרות השנה בשל הוראות חוק שטרום היא מכירת החזקות בנק הפועלים בישראכרט, שכוללת גם את חברת אמריקן אקספרס. לפי שעה הערכות גורסות כי זה יקרה באמצעות הנפקת ישראכרט בבורסה. לחברת ישראכרט יש רווחים כלואים בהיקף ניכר, בגלל שהחברה לא חילקה דיבידנד לאורך השנים. לפיכך, בישראכרט צפויים לחלק את עודפי ההון בגובה של עד 1.4 מיליארד שקל באמצעות דיבידנד ענק, שיוריד את ההון של החברה לכ-2-2.2 מיליארד שקל. אם וכאשר זה יקרה, דבר זה ישליך על שווי ישראכרט כך שיפחת לגובה ההון בשקלול מכפיל שיסוכם בין המוכרים לקונים. על פי הערכות, בהסתכל על הפרמיה שנקבעה בעסקת לאומי קארד, הרי שסביר שבפועלים מקווים שהשווי של ישראכרט יעמוד על 2.5 עד 3 מיליארד שקל.

בניגוד ללאומי קארד ולישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה השלישית - כאל, שבשליטת בנק דיסקונט, לא מחויבת להימכר.