הציבור רוצה לצאת מהפקק. הפקקים הפכו למכת מדינה, וקצב הגידול ברכבים על הכבישים מחמיר את המצב מיום ליום. ככל שיש יותר רכבים, יש יותר פקקים - וחייבים לעשות שינוי של 180 מעלות כדי לעצור זאת. זה האתגר הגדול העומד בפני ישראל, וחייבים להתגייס אליו. המשימה הלאומית היא לתת לציבור אלטרנטיבות אמיתיות לרכב הפרטי. אפשרויות נסיעה נוחות, יעילות, מהירות וזמינות. שירות שהמדינה חייבת לתת לאזרחים. כולם צריכים להתגייס למטרה - רק שיתוף-פעולה של הממשלה, הרשויות המוניציפליות והציבור, ישנה את המצב הזה.
משרד התחבורה וראשו מובילים מגוון רחב של פרויקטים לפתרון המצב - פיתוח מערך הסעת המונים ושירות יעיל יותר לציבור. חלק מהפרויקטים דורשים שיתוף-פעולה עם הרשויות המקומיות, שבשטחן נעשות עבודות התשתית התחבורתית. 17 רשויות השכילו להצטרף ל'מהיר לעיר' - פרויקט ליצירת סטנדרט חדש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל-אביב, באמצעות רשת נתיבים ושיפור השירות, שמובילה חברת נתיבי איילון עבור משרד התחבורה. בנוסף, החברה מתכננת רשת אוטוסטרדות אופניים בינעירונית 'אופנידן', שנמצאת בשלבים מתקדמים, ובשיתוף 14 רשויות.
הפרויקטים החשובים ייתנו לציבור שירות יעיל, ויאפשרו לו לבחור בתחבורה ציבורית או באופניים, במקום לעמוד בפקקים. על-מנת להצליח בהם, חייבים שיתוף-פעולה של הרשויות. זו הדרך היחידה להוצאתם לפועל. ראשי הערים מכירים את עירם, ואיפה יש בעיות תחבורה. שיתוף-פעולה יאפשר לתת פתרונות אופטימליים לתושבים. ולכן, במקום כיפופי ידיים נדרשים לחיצת-יד ושיתוף-פעולה.
נכון, הדרך למימוש פרויקטי תשתיות כרוכה בתחילה בהפרעה לציבור, לכן זה המקום שבו על ראשי הערים לגלות מנהיגות ולהציג חזון. מחובתם להבין, ולהסביר לתושבים, שגם אם הביצוע כרוך בשיבוש החיים, בלי השינוי הזה, המצב רק יחמיר. עליהם להוביל, בכל עיר ויישוב, את השינוי בתפיסה - בטווח הקצר והארוך. להוביל העדפה של אמצעי תחבורה אחרים במקום הרכב הפרטי. העדפה שתתורגם לשינוי הסביבה האורבנית, כך שהרחובות של המחר ייראו אחרת.
אם רוצים תחבורה ציבורית יעילה ומהירה, חייבים לוותר על עדיפות הרכב הפרטי. השינוי יתבטא, לדוגמה, בפחות חניות לרכב פרטי, כדי לפנות מקום לאוטובוסים. ראש עיר שמבקש "חניה חלופית" במקום חניה שבוטלה, לא הפנים את המהפכה, לא הבין שהתושבים בעתיד לא יגיעו למרכז המסחרי ברכב, אלא בתחבורה ציבורית.
שינוי נחוץ נוסף, הוא הוספת נתיבי תחבורה ציבורית; ובערים צפופות אין ברירה אלא לסלול אותם על-חשבון נתיבי רכב פרטי. אפשר להבין את התושבים שכועסים על שלוקחים להם נתיב לטובת האוטובוס - אבל מנהיגות היא גם לצפות פני עתיד, ולהבין שאחרת התושבים הכועסים היום ייתקעו מחר בפקקים.
תחבורה ציבורית יעילה חייבת להיות מהירה ורציפה, עם עדיפות כדי לשרת את הציבור. למשל, לעיתים נדרשים ביטולי כיכרות שהציבור אוהב ומורגל אליהן, משום שהן פחות יעילות בעומס תחבורתי. שביל אופניים חייב להיות רציף ולא מקוטע, כדי לשרת בבטחה את הנוסעים. נתיב תחבורה ציבורית חייב להיות לאוטובוסים בלבד - אם ייכנסו אליו רכבים פרטיים, האוטובוס יעמוד שוב בפקק. לפעמים זה גם דורש לבטל פנייה ימינה ברחוב, כדי שרכב פרטי לא יעכב את הנסיעה. אלה הם שינויים בסביבת החיים שלנו, שחייבים להתרגל אליהם.
זו הדרך למנוע מצב של שיתוק תחבורתי, וזו המנהיגות שראשי הערים צריכים לגלות. לחשוב לטווח הארוך, להתגייס לשינוי - ולא להיגרר אחרי קומץ תושבים שמסתכלים על הכאן ועכשיו. זה נשמע כואב, אבל כדי שנוכל לחיות כאן בעתיד, חייבים לנסוע אחרת.
אין ברירה. כדי שהתושבים עצמם ירוויחו עתיד ואיכות חיים טובים יותר, ראשי הערים והתושבים צריכים לקחת חלק בשינוי, בראש ובראשונה למען עצמם. עיר שתמשיך לתעדף רכב פרטי, תיתקע מאחור, ותושביה יעמדו במגה-פקק. ראשי הערים חייבים לשנות תפיסה, לגלות מנהיגות, ולהצטרף למהפכה - כי האוטובוס כבר יצא מהתחנה. ובסוף, כולנו נרוויח מזה.
הכותב הוא מנכ"ל נתיבי איילון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.