"רווקופוביה": למה רווקים כל-כך מטרידים את תושבי היישוב חיננית

נמשכת האפליה נגד רווקים בקבלה ליישובים קהילתיים. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", היישוב הקהילתי "חיננית" שבמערב השומרון, סירב לאפשר לבחור צעיר, קצין מילואים, שביקש לרכוש דירה בהרחבה שנבנית בימים אלה ביישוב, רק בשל היותו רווק. זאת לכאורה בניגוד לחוק האוסר על אפליה בקבלה ליישובים. המקרה של חיננית מצטרף למקרים נוספים של יישובים קהילתיים שסירבו לקלוט רווקים ושחלקם נחשפו בעבר ב"גלובס".

חיננית, שהוקם ב-1981 הוא יישוב קהילתי השוכן בגוש ריחן שבמערב השומרון. היישוב נמצא כ-30 ק"מ מזרחית לחדרה ועפולה, וכ-10 ק"מ בלבד ממחלף עירון המתחבר לכביש 6 (חוצה ישראל). בחיננית ניתן למצוא מגוון שירותי קהילה וביניהם: מכולת, ספריה, בית עם, מועדון נוער, בית כנסת, מקווה ועוד. היישוב זוכה לביקוש הולך וגדל של משפחות ויחידים שמחפשים לגור במקום שיש בו איכות חיים ומחירי דירות שאינם מופקעים. לאחרונה משווק היישוב פרויקט מגורים הקרוי "מצפה יערה".

הסלוגן השיווקי של הפרויקט הוא: "כשהטבע נכנס הביתה". בסרטוני השיווק של הפרויקט, מתגאה היישוב בכך שהוא טובל בטבע ובנוף, שיש בו קהילה איכותית וצעירה, בתים חד-משפחתיים על חצי דונם ושהוא נמצא 10 דקות מכביש 6 ו-60 דקות מלב תל-אביב.

כמו אחרים גם ל' - קצין צה"ל במילואים ובעל תואר שני - התלהב מהאפשרות להתגורר במקום פסטורלי שכזה ובסיוע של אביו הוא ביקש לרכוש דירה בפרויקט מצפה יערה.

אולם לפי המידע שבידינו הניסיונות של ל' נתקלו בסירוב של היישוב. כאשר ל' ואביו ניסו לברר את סיבת הסירוב, הם קיבלו תירוצים מתירוצים שונים עד שבסופו של דבר התברר להם שוועדת הקליטה של חיננית אינה מעוניינת לקלוט את ל' אך ורק בשל העובדה שהוא רווק.

"היישוב עקרונית לא מקבל רווקים"

שיחה שניהל אביו של ל' עם אישה המעורבת בשיווק הפרויקט בחיננית, חושפת את האפליה שהיישוב נוקט לכאורה כלפי רווקים.

השיחה נפתחת באמירה של אביו של ל' כי "הבנתי שיש איזה שהן בעיות (בניסיון של ל' לרכוש את הנכס ביישוב חיננית - ח.מ)".

משווקת הפרויקט משיבה לו: "אמרתי לך ואמרתי לל' שהיישוב עקרונית לא מקבל רווקים, ולא משנה האיכויות שלהם. זאת ההחלטה שלהם. אין לי מעבר לזה מה לעשות - אני מנסה לעזור".

אביו של ל': "אין לי טענות כלפיך. ברור לי שאת מנסה לעזור, אבל אני מבין שהוא צריך לעמוד בפני ועדה נכון?"

משווקת הפרויקט: "הוועדה (ועדת הקליטה של חיננית - ח.מ) אומרת שם מראש - אל תביאו לי רווקים. אל תביאו, כי חבל על התהליך לא נקבל אותם. אנחנו רוצים רק משפחות, זוגות נשואים, זוג חברים שעומד להתחתן וכאלה. נכון שזו החלטה לא פשוטה אבל אלו ההנחיות של ועדת הקליטה של היישוב".

אביו של ל': "אני שמח על כל העזרה שאת נותנת, כי באמת הוא לא קונה את הבית הזה בשביל השקעה. אני מקווה שתצליחי במאמצים שלך, אבל אם זה לא ילך אני רוצה לקבל מכתב דחייה כי אנחנו לא מתכוונים להרים ידיים. אני אומר לך את זה חד-משמעית. זה לא יראה טוב. את יכולה לרמוז להם את זה גם".

משווקת הפרויקט: "הבנתי. בוא אני אגיד לך דוגרי, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. אני מהצד שלי, לא שווה לעשות את התהליך הזה, כי אם נכנסים ליישוב בדרך משפטית ודרך עורכי דין אז מההתחלה הוא מסומן. אתה מבין אני אומרת לך דוגרי בינינו. זה לא שווה את זה. יש יישובים מסביב שיקבלו אותו כרווק. אומנם אני משווקת את חיננית אבל גם את ריחן (יישוב סמוך - ח.מ.) שגם שם יש הנחייה לקלוט משפחות, אבל יכול להיות שלפנים משורת הדין יכולים בהחלט לקבל אותו. לדעתי, אם אתם הולכים דרך ערכאות היישוב יפסול אותו. ממש חבל על הזמן. לא כדאי".

האב: "לקחת קצין ששירת את המדינה חמש וחצי שנים. היום הוא רווק, בעוד שנתיים הוא יכול להיות נשוי.

משווקת הפרויקט: "אני איתך לגמרי".

האב: אני אגיד לך יותר מזה - יבוא עכשיו זוג נשוי, יכנסו לגור בבית. וואלה לא מתאים להם חילוקי דעות, מתגרשים, נשאר עכשיו בית. אז מה הם יגידו? מה ההבדל?"

המשווקת: "כל מה שאתה אומר, אני איתך. ידיי כבולות".

יו"ר ועדת הקליטה בחיננית, עציון ברסלב, מסר בתגובה כי "ביישוב חיננית מתגוררים רווקים ורווקות וגרושים וגרושות. לא הייתה אליי כל פנייה בנושא לאחרונה שלא טופלה".

איסור אפליה בעקבות מעמד אישי 

החל מ-2011 מאפשרת המדינה באמצעות "התיקון לפקודת האגודות השיתופיות", הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה", ליישובים קהילתיים קטנים - יישוב שאינו עולה על 400 משפחות - בנגב ובגליל לסרב לקבל מועמדים אשר עלולים לפגוע ב"מרקם החברתי והתרבותי של היישוב". עם זאת, לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה של היישוב לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

ב-1 בפברואר 2019 חשפנו ב"גלובס" כי הרוב הגדול של ההשגות (ערעורים) שהגישו בשנים האחרונות משפחות ויחידים על החלטות של ועדות הקבלה שלא לקבלם ליישובים הקהילתיים - התקבלו. מהנתונים שאותם קיבלנו בסיוע התנועה לחופש המידע, עלה כי בשנים 2014-2018 הוגשו לוועדת ההשגות 55 השגות על החלטות של ועדות קבלה ביישובים הקהילתיים. 32 השגות התקבלו - המשמעות: התאפשר למשפחות שנדחו להיקלט ביישובים הקהילתיים; 17 השגות נדחו - המשמעות: המשפחות לא נקלטו ביישובים הקהילתיים; ועוד 6 השגות הסתיימו בהסכמה או בהחזרת הדיון לוועדת הקבלה לצורך דיון מחודש, או בשליחת המועמדים לקבלה לאבחון חוזר בפני מכון אבחון.

אחד מהערעורים שנדונו בפני ועדת ההשגות היה של ריף פינקלשטיין. בדומה למקרה שאנחנו חושפים היום, בקשתו של פינקלשטיין להתקבל ליישוב הקהילתי ברק במועצה האזורית גלבוע נדחתה רק משום שהוא רווק. פינקלשטיין הגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה בברק שדחתה את בקשתו לרכוש מגרש לבניית בית בהרחבה הקהילתית ולהצטרף למושב. אביו של פינקלשטיין הוא בעל נחלה במושב, אותה רכש לפני 12 שנים. אף אחד מבני משפחת פינקלשטיין אינו מתגורר בנחלה, ולמעשה בנחלה פועל עסק של השכרת צימרים, שמכעיס חלק מחברי המושב. ריף פינקלשטיין, בזכות היותו בן של בעל נחלה, זכאי לרכוש ללא מכרז קרקע בהרחבה הקהילתית לשם הקמת ביתו.

בסעיף "הערות" בהודעת הדחייה של ועדת הקבלה נאמר כי "המבקש הוא רווק", כאילו יש בכך פגם. ועדת ההשגות קיבלה את ההשגה של פינקלשטיין וקבעה כי "אין לקשור בין הביקורת שיש למי מחברי המושב על אביו של המשיג לבין המשיג עצמו, ויש לבחון את תוכניותיו וכוונותיו של המשיג בפני עצמו".