"אני מכיר את תקציב רשות החדשנות ומתוך 1.6 מיליארד - מיליארד היה בזבוז כסף. היו חברות גדולות מהתעשייה המסורתית שקיבלו הרבה כסף, ולשם הכסף לא צריך ללכת", כך אמר שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ממפלגת כולנו הערב (ב'). "הכסף צריך ללכת לחברות קטנות ולסטארט-אפים, והיו חברות שקיבלו חמישים ושישים מיליון שקל ולא היה צריך לעשות את זה. עשינו בנושא הזה שינוי מיטבי ויש לנו מטרות ברורות, כמו הגדלת מספר המועסקים, חדשנות בפריפריה".
הדברים נאמרו באירוע לחשיפת מצעי המפלגות בנושא קידום תעשיית ההיי-טק שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI בו הציגו ראשי מפלגות קואליציה ואופוזיציה בישראל. "אנחנו מאמינים בשוק חופשי ורוצים לשמור על רגולציה אפסית או נמוכה", הוסיף השר. עוד הוא הבטיח כי לא תהיה רגולציה בנושא העסקת עובדים בשבת בתחום ההייטק: "לא תהיה אכיפה בנושא הזה, אנחנו מדינה שהיא חלק משוק גלובאלי, ולא צריך להכביד באמצעות אכיפה".
במפגש דיבר גם שר החינוך, נפתלי בנט, ממפלגת הימין החדש. "אנחנו אנשי שוק חופשי מובהקים, אנחנו המפלגה היחידה בה שני ראשי המפלגה צמחו בהייטק, גם אני וגם איילת שקד, ואנחנו מאמינים שההייטק מייצר לנו במדינת ישראל את הכל", אמר.
"מדינת ישראל נורא טובה ביזמות וחדשנות, ולא מי יודע מה טובה בתכנון ארוך טווח בסגנון גרמני ואמריקאי. כשר החינוך נגעתי בנקודה הכי כואבת ובעייתית בהייטק וזה שאין מהנדסים. זה נובע מעשור של דעיכה בפיזיקה והמתמטיקה. היינו בעולם של הכלה וקבלת האחר, וכשר חינוך למדתי שמרוב שמדברים על זכויות הילד שכחנו שלילד יש אחריות, יש חובות, ערך העבודה הקשה הוא לא מגונה וצריך להעלות את הרף גם בשדרות, גם באופקים, גם בכפר חב"ד וגם בכל המדינה.
"כשאני נכנסתי לתפקידי גיליתי שגם באופקים וגם בכפר חב"ד, אף ילד לא סיים 5 יחידות מתמטיקה, כש-26% מילדי קריית אונו עשו. אני לא מקבל את זה. השנה - באופקים, 16% אחוז מהתלמידים סיימו 5 יחידות מתמטיקה ו-15% מכפר חב"ד. יותר מכל התכניות החברתיות שמוכרים לנו - לחלק מתנות זו לא תכנית חברתית. לצפות מהילדים בפריפריה להתאמץ ולהביא הישגים בדיוק כמו הילדים בהרצליה - זו התכנית החברתית של מדינת ישראל".
"ההשקעה ושילוב הכוחות בין השוק הפרטי לציבורי הוא שבנה את הסטארט-אפ ניישן, עם דגש משמעותי על ניידות חברתית, והשקעה משמעותית של המדינה שנתנה להייטק לצמוח. היום, המצב השתנה ואפילו תקוע. הפערים בין נשים וגברים ביחידות טכנולוגיות בצבא הם גדולים, בגלל שבנות, מעודדים אותן פחות להיכנס למגמות טכנולוגיות בתיכון וגם סיכוי הכניסה שלהן להיכנס ליחידות טכנולוגיות בצבא הם פחותים", אמרה סתיו שפיר, שדיברה גם היא באירוע.
"בטווח הקצר צריך להפחית ביורוקרטיה על האפשרות לבנות ולקיים עסקים בישראל. בכל הקשור בהייטק צריך לאפשר פתיחות הרבה יותר גדולה והענקת ויזות לכח אדם בינלאומי שיכול להכנס ולחזק אותנו, ואנחנו אותו", היא הוסיפה. "בטווחים ארוכים הדבר הכי משמעותי הוא מערכת החינוך שלנו. מערכת החינוך שלנו תקועה כבר הרבה מאוד שנים, ולא מתחדשת ולא מתאימה לסטארט-אפ ניישן. בישראל יש מערכת חינוך ציבורית, ובשנות החמישים ממשלת בן גוריון החליטה לחוקק את חוק חינוך חינם. היום אין שום סיכוי שהממשלה תחוקק חוק שכל המשמעות שלו הוא השקעה בטווחים ארוכים, אבל המערכת הזאת צריכה להתחדש. מערכת החינוך צריכה להסתכל על הפתרונות שיש בדור הזה ובמקום לקרוא להם מפונקים - לאמץ אותם".
שפיר סיפרה על השקיפות בתקציבים שקידמה בועדת התקציבים בכנסת, ועל האתר שהוקם לבקשתה, שנועד לאפשר לחברי הכנסת ולציבור לפקח על התקציבים. "נכון שהנושא של האירוע הוא מה אנחנו עושים בשביל ההייטק, אבל אני רוצה לשאול מה ההייטק עושה בשביל לשנות את הפוליטיקה? אנחנו צריכים מעורבות של המוחות היצירתיים שלכם כדי לשנות את המערכות הישנות שהמדינה מתבססת עליהן", היא אמרה.
איציק כהן, סגן שר האוצר, הציג באירוע את עמדתו מטעם מפלגת ש"ס. "בציבור החרדי יש פוטנציאל אדיר לתעשיית ההייטק, אך שכר הנשים החרדיות בהייטק הוא שכר נמוך משל מקבילותיהן בשוק", הוא אמר. ביחס לסיבה לפערי השכר אמר כי "זה לא ברור ולא מובן לאף אחד".
כהן נשאל מדוע הכספים שנכנסים לקופת המדינה מאקזיטים, כמו זה של מובילאיי, לא חוזרים לתעשיית ההייטק בדמות תקציבים המופנים לתחום. הוא ענה כי "תעשיית ההייטק לא סובלת מחוסר מימון", ואמר כי "יש למדינה סדר עדיפויות, ויכול להיות שיש מגזרים שצריכים את התמיכה יותר מאשר ההייטק".
עוד השתתפו באירוע בוגי יעלון מטעם חוסן לישראל, ח"כ תמר זנדברג ממרצ, ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו וח"כ אמיר אוחנה מהליכוד. בנוסף הגיעו לכנס מנכ"ל גוגל, ומריוס נכט, יו"ר צ'ק פוינט. "זו הייתה הפעם הראשונה בכל מערכות הבחירות שהיה כנס שהתמקד רק על נושא הההייטק, והגיעו כל בכירי התעשייה לשמוע את כל בכירי המפלגות" אמרה קרין רובינשטיין, מנכ"לית IATI. "בתור תעשייה שמהווה אחוז כל כך גבוה מהתל"ג במדינת ישראל, עדיין לא נראה שבמערכות הבכירות אנחנו רואים התייחסות מספקת לכל אתגרי התעשייה. בינתיים אנחנו לא רואים בשום מצע התייחסות לנושא ההייטק".
באירוע, נציגי המפלגות נשאלו שאלות שנאספו מחברי IATI, שסבו סביב העובדה כי תקציב המדינה גדל בעשור האחרון ב-100 מיליארד שקל, אך תקציב המדינה לחדשנות, ברשות החדשנות והמדען הראשי, לא גדל כלל. בנוסף, הדגישו ב-IATI כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בהשקעה במו"פ ביחס לתל"ג, עם יחס של 4.3%, אבל, לדבריהם, ההשקעה הממשלתית היא רק 0.6%, ומדורגת במקם ה-19 בהשקעה הממשלתית בתחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
