המיקרו-מוביליטי (Micro Mobility) הוא הסיכוי שלנו לנצח את הפקקים. הכוונה היא לכלי תחבורה קטנים יותר מקטנועים ואופנועים - אופניים וקורקינטים, שבשנים האחרונות מתרבים ברחובותינו.
האופניים הפכו לפופולריים מאוד בעולם, בעיקר בשל העובדה שזהו אמצעי זול ופשוט, וגם משום שזהו אמצעי "נקי" ויעיל בהשוואה לתנועה הסואנת. בהולנד ישנם 22 מיליון זוגות אופניים ורק 17 מיליון תושבים. בישראל מתכננים חניוני ענק של 7,000 מקומות חנייה ויותר לרכבים (חניון שפיים), אבל בהולנד דואגים לחניוני ענק לאופניים (בהאג קיים חניון ל-8,500 זוגות). ברור מדוע בערי הולנד ובאמסטרדם בפרט זה מצליח. עיר שטוחה, שנהנית ממזג אוויר טוב באופן יחסי ובעיקר: שבילי אופניים רחבים ונעימים שמרשתים את העיר לאורכה ולרוחבה.
בישראל יש יתרונות לא קטנים, שצריכים ויכולים להאיץ את מהפיכת המיקרו-מוביליטי. ישראל ברובה שטוחה ומזג האוויר חמים ביחס למדינות אירופה ולא כולל ימי גשם רבים מדי. ההבדל המרכזי הוא שרחובות הערים שלנו אינם מרושתים בשבילי אופניים מסודרים, רצופים ונוחים. כבר למעלה מ-4 שנים עובדים כאן על תוכנית "אופנידן", שנועדה לרשת את מטרופולין גוש דן בשבילי אופניים נוחים. בהנחה שרשויות נוספות לא יתקוממו ויתנגדו לפרויקט, ייתכן שבעוד 3 שנים הוא יושלם. אך עדיין, לצערי, גם הפרויקט הזה אינו כולל רישות משמעותי, רצוף ונוח של כל עיר במטרופולין, בשבילי אופניים.
לפי מכון טאוב (חיים בליך, "הלוך ושוב: דפוסי הגעה לעבודה בישראל - יוממות"). 59% מהמועסקים מתגוררים במרחק של עד 10 ק"מ ממקום עבודתם. מכאן, שהפוטנציאל לשימוש במיקרו-מוביליטי הוא עצום. על פי נתוני בנק ישראל, 69% מהמועסקים עושים זאת ברכב פרטי ורק 10% באופניים.
אם כל אותם אנשים היו עוברים משימוש ברכבם הפרטי לשימוש במיקרו-מוביליטי, ההקלה בגודש ובפקקים בכל המטרופולינים בישראל הייתה ברורה ומיידית, והתועלת לכל אחד מהמשתמשים, ולמדינה כולה, הייתה דרמטית.
לאחרונה החלה לשטוף את רחובותינו, תופעת המיקרו-מוביליטי השיתופי. תל-אביב החלה להפעיל כבר ב-2011 את "תל-אופן". אליה הצטרפו ב-2018 חברת Mobike שמפעילה שירות אופניים שיתופיים במדינות רבות בעולם וחברת ישראבייק שמפעילה 500 זוגות אופניים בנתניה. ואל אלה הצטרפו גם חברות המציעות שימוש שיתופי בקורקינטים חשמליים, Bird ו-Wind, שפועלות בתל-אביב וברמת-גן. בקרוב יצטרפו אל אלה מאות קורקינטים שיתופיים נוספים של החברות Lime ו-LEO.
ככל שהשימוש במיקרו-מוביליטי יגדל, מספר התאונות יפחת. שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בכלי רכב פרטיים הוא כמעט כפול משיעור ההרוגים בתאונות אופניים וקורקינטים. יש לזכור גם שחלק מההרוגים בתאונות אופניים וקורקינטים הם תוצאה של נהיגה בניגוד לחוקי התנועה מצד נהגי הרכב הפרטי. עם התפשטות השימוש בכלי המיקרו-מוביליטי, חשוב לצאת בקמפיין מקיף ואפקטיבי להטמעת הרגלי נהיגה נכונים של המשתמשים, וכן לאכוף עליהם את חוקי וכללי השימוש.
אל לנו להגביל את מספר הכלים או להטיל מכסות. מניסיוננו, הגבלות אלה פוגעות, עד כדי חיסולם של ענפי משק, ואל לנו לפגוע בסיכוי שלנו לשפר את איכות חיינו. חשוב שהמדינה והרשויות המקומיות יפעלו באופן אקטיבי לביסוס השימוש במיקרו-מוביליטי בתחומיהן, בראש ובראשונה באמצעות סלילה של שבילי אופניים נוחים, ארוכים ורצופים. כל היתר כבר יגיע לבד.
הכותבת היא מנכ"לית פיוצ׳ר מוביליטי ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.