"הקנאביס בחר בי": מודי בן ש"ך משקיע בחברה של אהוד ברק, תומך בבני גנץ ולא מתגעגע לניהול פז

"אני לא בחרתי בקנאביס, הקנאביס בחר בי", כך מסביר מודי בן ש"ך, איש האנרגיה הוותיק, את כניסתו לרשימת מתעשרי הקנאביס בעקבות חלקו במניות אינטרקיור שהפכה ללהיט. הוא אומנם טס לאנטרקטיקה זמן קצר לאחר שיחתנו, אבל ספק אם אפילו הקרבה לקוטב תצנן את מזגו הסוער. בראיון טעון אנרגיה הוא מסביר למה למרות אהבתו הגדולה לחברת פז, שאותה ניהל בעבר וגם ניסה לרוכשה, הוא איבד בה עניין (ונרחיב בנושא בהמשך); למה הוא פעיל עסקית בעיקר בחו"ל, ומדוע הוא רואה ברמטכ"ל לשעבר בני גנץ מישהו שיכול להנהיג את המדינה - "הוא אדם משכמו ומעלה, בן אדם על הכיפאק".

 קנאביס/ צילום: REUTERSNir Elias

בן ש"ך, שהיה מפקד סיירת גולני בשנות ה-70, מכיר היטב את גנץ משירות המילואים, שם אף שימש סגנו של גנץ כשזה היה מפקד חטיבה בעוצבת חצי האש בין השנים 1992 ל-1994. "בני הוא אדם חכם ומוסרי, אנושי ומנהיג", מעיד בן ש"ך. "אדם כלבבי, שיש לו כוונות טובות והוא גם ווינר, דברים מצליחים לו. ברור שחסר לו ניסיון בפוליטיקה כי לא יכול להיות לו ניסיון כזה. הוא אף פעם לא שימר קואליציה, אבל הוא יעשה את זה. וגם יתר האנשים ברשימה שלו נראים לי אנשים טובים. את מיכאל ביטון (לשעבר ראש עיריית ירוחם) אני מכיר היטב. גם מירוחם - יש לנו תחנת דלק של המשפחה בירוחם - וגם מגולני. שנינו בחבורה של קשישי גולני".

אתה רואה את גנץ כראש הממשלה?

"כן, בפירוש כן. בוודאי מול האלטרנטיבה. פעם סיפר לי מישהו שכששאלו אותו מה דעתו על ביבי, הוא ענה, ביבי הוא הבחירה השנייה שלי. וכשנשאל מי הבחירה הראשונה, אמר, כל אחד אחר".

 בני גנץ/ צילום: שלומי יוסף

איזה שינוי צריך להיות בישראל?

"אני מאוד מרוצה מהמדינה, אני ממליץ עליה בכל מקום. הבעיה שלנו היא עם השלטון. הוא דפוק, הוא לא נמצא ברמה של יתר המדינה, לא ברמה של הצבא ולא ברמה הכלכלית או האמנותית שיש כאן. השלטון נופל בהרבה ברמתו מהרמה של העם.

"הייתי לאחרונה בבהוטן. זו מדינה שהחידוש שהיא הביאה לעולם הוא מדד האושר הגולמי (מדד אלטרנטיבי המדרג מדינות על-פי כמה מאזרחיהן מגדירים את עצמם מאושרים), וישראל ממוקמת שם בין עשר המדינות הכי מאושרות בעולם. זה תואם גם את האבחנות שלי.

"במסגרת עסקיי, אני רואה יותר ויותר את העולם, את מזרח אירופה למשל. ואני רואה כמה מצבנו יותר טוב, כמה אנשים בלי כאב שיניים וכאב בטן אני פוגש פה, וכמה שם. וגם לעומת ארה"ב ואירופה אני לא מרגיש שאנחנו נופלים מהם מבחינת הכיף של לקום בבוקר והשמחה של הישראלים".

נו, אז מה הבעיה?

"שבכל הנוגע ליכולת לעשות דברים ברמה הלאומית, אנחנו הולכים ונעקדים. לך תרים היום פרויקט כמו המוביל הארצי. אין לשלטון יכולת למשול, משהו לא טוב קורה פה ברמות העליונות של קבלת ההחלטות. יש פה כוחות כלכליים למכביר ובמקרים רבים הממשלה מפריעה ולא עוזרת להם. אז יש פה מדינה טובה עם הנהגה פחות טובה - ונקווה שזה יתוקן".

עד שזה יקרה, נחזור לקנאביס ולהשקעה באינטרקיור - אחד הלהיטים החמים של הבורסה, ששוויה המריא לאחרונה אל מעל ה-1.1 מיליארד שקל, תוך שהוא מביא את החזקתו של בן ש"ך בחברה (כ-7%) אל שווי של כ-80 מיליון שקל על הנייר. שווי שמשקף הרבה מאוד תקוות - שהתעצמו בשל אישור הממשלה לייצוא קנאביס רפואי בחודש שעבר (שתוקפו יחל בעוד כשמונה חודשים) - וזאת אף שפעילותה מסתכמת כרגע בהכנסות של כמה מיליוני שקלים בשנה.

 אירוע של חברת הקנאביס אינטרקיור בבורסה בתל אביב בהשתתפות אהוד ברק/ צילום: איל יצהר

בן ש"ך, כאמור, מודה בכנות שהוא ממש לא שייך לאלה שסימנו בזמנו את תחום הקנאביס. הוא הגיע לשם די במקרה. "הייתה לנו השקעה בחברת רה-גנרה שעוסקת ברגנרציה (צמיחה מחדש) של תאי עצב. היינו המשקיעים הראשונים שם, השקעתי שם סכום נכבד. האמנו - ואנחנו עדיין מאמינים - בה מאוד. המוצר הוא פורץ דרך אמיתי. אבל עם השנים נדרשו שם סכומי כסף מאוד גדולים, ואנחנו הלכנו ודוללנו, עד שההחזקה שלנו הגיעה לשווי 20% ממה שהשקענו. בשלב מסוים, נחמץ לבי על מה שקרה שם. לא היה לי חשק להתעסק בזה. דוללתי למוות ולא אהבתי את זה".

באותו שלב, הבעלים העיקריים של רה-גנרה היו מריוס נכט וקרן אמון שהשקיעו סכום כסף נכבד, וגם חברה ציבורית בשם אינטרקיור בשליטת אלכס רבינוביץ’, שהתכוונה להשקיע גם בחברה או בחברות נוספות. בשלב מסוים, ישבו שרון פלח קובלסי, סמנכ"לית הכספים של BM ושלמה (מומי) שלו, אז יו"ר אינטרקיור (כיום היו"ר הוא אהוד ברק), וחשבו על תוכנית שלפיה BM תחליף את מניותיה ברה-גנרה, במניות של אינטרקיור. עבור אינטרקיור זו הייתה דרך לקבל נתח משמעותי יותר ברה-גנרה. עבור בן ש"ך זו הייתה דרך לפזר קצת את ההשקעה, וגם לקבל אפשרות להנזיל אותה, במקרה הצורך, שכן מניותיו יהיו בחברה ציבורית.

"היה מו"מ הגון", מספר בן ש"ך, "אני רציתי יותר, אבל הסתפקתי במה שנתנו. הפכתי להיות בעל עניין (אז, 8%) וחוץ מזה, מומי (שלו) אמר שהוא מג"ד בשריון. לאלכס (רבינוביץ') היה חשוב שתקופת הנעילה תהיה יותר ארוכה מהמקובל, ולנו זה התאים כי רצינו להישאר איתם.

"אז אמרתי שלום ליהלום שמאוד האמנתי בו, רה-גנרה, ונסעתי לטייל בבהוטן. בבהוטן שמעתי שאיזו חברה בורסאית - שלא ידעתי מיהי - קנתה מניות של חברת קנאביס, ושאהוד ברק מונה להיות היו"ר של החברה. ואז טלפנה איזו עיתונאית ושאלה אם בגלל העבר הצבאי שלי, חיברתי לחברה את אהוד ברק. אמרתי לה, חיברתי למה?".

כשבן ש"ך חזר לארץ, גילה שהחברה שבה מדובר הייתה אינטרקיור, ושהיא קנתה את חברת הקנאביס קנדוק, מחלוצות גידול הקנאביס בישראל. מה שהוא עוד גילה היה שהמניה עלתה מחצי שקל לארבעה שקלים (כיום השווי עומד על מעל 13 שקל). "מלא עזוז הלכתי להודיע לאלכס שאני מוכר, והוא אמר לי בוא, שב. דיבר איתי שלוש שעות ברצף. בסיום הפגישה, לא רק שנשארתי עם המניות, אלא שכמעט הייתי מוכן לקנות עוד".

רבינוביץ' הסביר לו מהם יתרונותיה של חברת קנדוק, עם עשר שנות ניסיון ומוצרים וידע וכחצי מיליון מרשמים שניתנו על-ידי רופאים. שמדובר בחברה שעוסקת בפארמה, עם מוצרים העומדים בתקני האיכות הבינלאומיים של תחום הקנאביס הרפואי. "התבררה לי גם הסיטואציה של הרגולציה הישראלית. בישראל יכולים להתרחש לפעמים פלאים. יובל לנדשפט (ראש היק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות) קידם את נושא הרגולציה הישראלית כך שהיום מעתיקים אותה בעולם".

עד ממש לאחרונה, לא היה בכלל רישיון יצוא לקנאביס הישראלי.

"ובצדק. כי לא היה מספיק לישראל. הסיבה המרכזית שהרגולטור הישראלי עיכב את רישיון הייצוא היא שלא היה מספיק לבתי מרקחת ישראליים. כיום הגיעו למצב שאפשר גם לייצא".

מה אתה חושב על ההייפ של הקנאביס?

"אני לא יודע אם הקנאביס הרפואי שקול להמצאת הפניצילין, כמו שאנשים אומרים, אבל זו בפירוש מהפכה. העולם הולך להשתנות, והמומחיות שקיימת בישראל, יחד עם היכולת הישראלית להתארגן במצבי חוסר ודאות, מאוד מתאימות לתחום. בגרמניה, כל רופא משפחה יכול לתת מרשם לקנאביס רפואי, אנגליה אימצה אותו כתרופה לאפילפסיה, וזה רק חלק. התחום עוד בחיתוליו. יש בקנאביס 1,400 חומרים פעילים שהרפואה עוד לא התאימה אותם למחלות הרלוונטיות.

"אבל נכון שכשמדברים על הבהלה לקנאביס, יש הרבה ערפל והרבה עשן סביב העניין הזה. יש איזה ערבוב בין קנאביס לשימוש פנאי לבין קנאביס רפואי. למשל, בארה"ב שחלק מהמדינות בה אישרו שימוש פנאי, אין בכלל שימושים רפואיים. אינטרקיור לדוגמה שוקלת להנפיק בארה"ב, אבל מתרחקת ממנה כשוק".

לדעתך ישראל צריכה ללכת בעקבות קנדה ומדינות בארה"ב ולאפשר לגליזציה של קנאביס?

"קטונתי מלהביע דעה. אני לא יודע מה המשמעות של זה, אנחנו מתעסקים רק בפארמה ובזה ישראל מובילה. בניגוד לשימוש הפנאי, שלגביו ישראל מפגרת רגולטיבית ורודפים אנשי ציבור שמשתמשים".

אינטרקיור גם מקבלת הרבה הד תקשורתי סביב היו"ר שלה, אהוד ברק, שגם מתוגמל בצורה נדיבה. אתה חושב שמינויו תרם לחברה?

"ברור שתרם, ואני מאמין שעוד יהיו בעתיד צמתים אסטרטגיים שבהם המחשבה שלו תידרש. אני בכמה פעמים ששמעתי אותו, התרשמתי שהוא יודע את החומר. ברור לגמרי שלפתוח דלתות הוא יודע ויכול, ולגייס כסף הוא יודע ויכול, בעיקר כשזה נישא על בסיס איתן בחברה. בשבועיים האחרונים הוא ואלכס היו בכנס של ג’יי.פי מורגן בסן פרנסיסקו ואחר כך בדאבוס וייצגו את הענף, וישראל קיבלה שם מקום מאוד רציני".

"הילד הרביעי שלי"

עסקיו של בן ש"ך, המרוכזים תחת חברה ששמה BM הולדינגס, ראשי התיבות של שמו, אומנם מתפרסים כיום על מגוון תחומים כמו נדל"ן והשקעות בסגנון אינטרקיור, אבל הם עדיין נאמנים למה שעשה מאז ומעולם, אנרגיה. מודי (מרדכי) בן ש"ך ואחיו הצעיר אהוד הם בניו של אבנר בן ש"ך שייסד סוכנות של סונול באזור הנגב והערבה (תחת השם שכביץ - שם משפחתם טרם עברתו לבן ש"ך).

במהלך השנים היה שותף האב בהקמת חברת פטרולגז כחלק מקבוצה בהנהגת משפחת ויסמן, ולימים רכש את חלקה והפך לבעלים היחידים. ברבות השנים, ולאחר ששרביט הניהול עבר לאחים מודי ואהוד, התקשתה פטרולגז, שהייתה היחידה שלא השתייכה לאף אחת מחברות הדלק הגדולות, להמשיך בדרך עצמאית מסיבות שונות, והתאחדה עם פזגז מבית פז, אז בשליטת צדיק בינו. מודי הפך למנכ"ל פזגז, וב-1997 מונה למנכ"ל פז כולה.

 מודי בן שך וצדיק בינו/ צילום: יסיון פרג

קצת יותר מעשר שנים לאחר מכן, ודווקא לאחר שהוביל מהלך עצום בחיי פז - עם רכישת בית הזיקוק באשדוד - עזב בן ש"ך את פז. הוא ובינו והדירקטוריון לא ראו עין בעין איך צריכה פז להיראות ביום שאחרי. זה לא היה קל, הוא מודה, "פז הייתה קרובה ללבי בצורה לא סבירה", ובסביבתו יודעים לספר שהוא נהג לכנותה "הילד הרביעי שלי". בן ש"ך מציין גם כי "קניתי את המניות שלי בפז לפי 320 מיליון דולר, וכשמימשתי (עם העזיבה), זה היה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר".

הוא אומנם מכר חלק ניכר ממניותיו בפז, אבל במשך השנים ניסה לרכוש אותה בקונסטלציות שונות ואחת ההחזקות העיקריות של BM הייתה, עד לאחרונה, 4% ממניות פז. באחת משתי הפעמים היה זה בינו עצמו שהגיע אל בן ש"ך והציע לו את פז. בעקבות זאת ארגן בן ש"ך קבוצה עם קרן תש"י וגורמים אחרים, אולם בסופו של דבר לא הגיעו להסכמה על התנאים.

בשלב זה, אומר בן ש"ך, "מספר המניות בפז הולך ויורד. היו דברים יותר מבטיחים מפז, כמו למשל בנייה בארה"ב, אז העברנו כסף לשם. יש לי כיום פחות מ-2% ממניות פז, ומחר הן יכולות להתחלף במניות אחרות. זה לא שהרגשתי כלפי מניות פז היא כפי שהייתה כאשר הנפקתי אותה".

בוא נחזור אחורה, לחברה שהייתה כל־כך יקרה ללבך. מה קרה?

"עם קניית בית הזיקוק צפו ועלו אפשרויות כגון יציאה לחו"ל. אני חשבתי שאלה דברים שהכרח לעשותם. הם חשבו אחרת. אבל זה סטייק מחומם, עתיקות".

"הם", זה בעל הבית לשעבר בינו?

"זו כל מועצת המנהלים. הם לא רצו לצאת לחו"ל. כיבדתי את ההחלטה הזאת, אבל לא רציתי להצטרך אחר כך להסביר למה התוצאות הן כאלה, כמו שהיום יונה (פוגל, מנכ"ל פז) צריך להסביר. אני חשבתי שצריך לעשות כל מיני מהלכים כדי למנוע את זה. למשל, שצריך להפוך להיות שחקן בים התיכון. כשראיתי שזה לא קורה, הבנתי שאצטרך להסביר דברים שלא יהיו בשליטתי. כמנהל זה לא עניין אותי, אבל כבעל מניות המשכתי להאמין בחברה, ורוב השנים נשארתי בעלים (של האחוזים שברשותו)".

 יונה פוגל/ צילום: ישראל הדרי

אתה אומר שכמנכ"ל לא השלמת עם הכיוון של פז, אבל כבעל מניות זה לא הפריע לך.

"נכון, חשבתי שהחברה מצוינת. זה ההבדל בין להיות מנכ"ל לבין להיות בעל מניות. כבעל מניות ידעתי שיש לה גנים מאוד טובים ויש כל הסיבות הטובות להישאר בה, אבל כמנכ"ל לא רציתי להיות שם כי לא חשבתי שעושים את הדברים הנכונים".

לא רק נשארת בעלים. ניסית לקנות את פז.

"ניסיתי לקנות את פז פעמיים וזה לא צלח, וזה בסדר. לא נוצרה הקונסטלציה לזה. בסופו של דבר, לא הייתה הסכמה בין קונה מרצון למוכר מרצון, וזהו".

כבר זה זמן, גופים מוסדיים בעלי החזקות בפז מתקוממים על האופן שבו מובלת החברה. מה דעתך שלך על ההובלה של יונה פוגל?

"זה לא מעניין אותי. דעתי היא שלא צריך לריב. מהיום שעזבתי את פז לא ביקרתי בה, חתכתי. חשבתי שזה מה שהכי נכון לעשות כשנפרדים ממשהו שאוהבים".

מצד אחד חתכת, מצד שני ניסית לרכוש. עד היום שמך עולה מדי פעם כמועמד להוביל בדרך זו או אחרת את החברה.

"בעבר חשבתי שיכול היה להיות טוב בפז. אבל לאחר שזה לא צלח, ולאחר שהשתנו לי כל מיני מחשבות על עתיד ענף הרכב, אני לא נכנס לזה יותר".

אם יוצע לך להוביל את פז, תגיד לא?

"כן, אגיד לא".

למה? מה השתנה בתפיסה שלך?

"פז היא עדיין חברת הדלק המובילה בישראל, והיא חברה מאוד טובה ומוצלחת שבנויה מדברים קטנים שמחברים אותם לאט-לאט, וכסף שאוספים בכפיות ולא בדליים, כמו תמיד בקמעונאות. אבל היא איבדה קצת מהזוהר שלה כי כל תחום הרכב משתנה. אין לי ספק שיהיה רכב אוטונומי שמן הסתם יהיה גם חשמלי, ולזה יש השלכות על חברות הדלק".

חברות הדלק נערכות מספיק ליום הזה?

"הסוסים נערכו לכניסת המכוניות? אף פעם לא יכולים להיערך כמו שצריך כשיש מהפך במשק".

כל פעם שאיזה רכב אוטונומי עושה תאונה, העולם נרעש, ונראה שכל התחום שוב צועד צעד אחורה.

"וכשהם רואים תאונה שעושה רכב רגיל? זה עוילם גוילם. בעוד 15 שנה לא נבין איך נתנו לבני אדם לנהוג, איך עשינו את ההימור הזה. איך היה לנו אומץ לשים הגה בידיים של אדם שיכול להירדם. בתחום הזה הסוסים ברחו כבר מהאורווה. רואים את זה אפילו ברמת ההשקעות במו"פ: יצרנית רכב כמו GM משקיעה בפיתוח רכב אוטונומי 3 מיליארד דולר בשנה, ובפיתוח כלי רכב רגילים כמה מיליונים בודדים בלבד".

גם אתה משקיע בתחום?

"בוודאי, זה גם תחום שאני מקפיד להשתלב בו עסקית".

"אני לא איש נדל"ן"

כאשר סיים בן ש"ך את תפקידו בפז, דובר על מינויו למנכ"ל דלק אירופה בקבוצתו המתחרה בפז של יצחק תשובה. אבל "לא נוצרה התאמה. הסתובבתי שם קצת, בדקתי, וראיתי שזה לא יתאים".

בהקשר לתשובה, מה אתה אומר על כך שפרופ’ איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לבחינת תמלוגי הגז, חצה עכשיו את הקווים והלך לעבוד כיועץ לקבוצת תשובה?

"הגיוני שבקפיטליזם יקרו דברים כאלה. אין לי ביקורת. כיוון שלא קבעו נגד זה כלל, זה בסדר. ששינסקי היה מורה שלי באוניברסיטה העברית. מורה נהדר. צייר גרפים בקווים ישרים".

לאחר הרחרוח הקצר אצל תשובה, החליט בן ש"ך לפנות לדרך עצמאית, גם ללא אחיו אהוד שהיה שותפו להחזקות בפז. "אנשים מתבגרים", מסביר בן ש"ך את הפרידה העסקית, "חילקנו את העסקים בטוב והלכנו כל אחד לדרכו".

ואז הקמת את מה שהיום הוא BM, שמתעסקת באנרגיה, אבל גם בנדל"ן והשקעות שונות כמו אינטרקיור. מה היה הרציונל?

"היה לי רצון, חלום, לקחת טכנולוגיות בתחום הדלק בישראל ולשווק אותן בחו"ל כי חברות הדלק בישראל הן מהחברות הממוחשבות והטכנולוגיות ביותר בעולם, אבל במשך השנים התפרסתי לתחומים נוספים. ברבות הימים הפכנו להיות פעילים בנדל"ן, למרות שאני לא איש נדל"ן".

בין היתר, BM פעילה בארה"ב, תמיד בשותפות עם גורמים אחרים ("אנחנו זנב לאריות"); הייתה שותפה (25%) עם תדהר לבניית פרויקט ביבנה בשם גן ראובן; בהונגריה קנתה מידי הכונסת את רמט הונגריה והם עומדים לבנות 800 יחידות על הדנובה. בנוסף, BM משקיעה בקרן גלילות, וכאמור גם ברכב אוטונומי, דרך חברת טק טייל מוביליטי (14%), שמאפשרת לרכב לחוש את הכביש באמצעות החיישנים שכבר נמצאים בו. "כל מיני חכמים בטכניון יושבים באיזו מערה בחיפה ומחברים את החיישנים האלה באמצעות אלגוריתמים", מספר בן ש"ך כיצד גורמים לאינפורמציה לעבור לרכב עצמו ולכלי רכב אחרים. החברה עושה ניסויים כעת בפולקסווגן, BMW, GM פורד ופורשה.

אבל בלי ספק, ההשקעה הכי צבעונית שעשה בן ש"ך הייתה השותפות שלו במסעדות עם השף ישראל אהרוני. וכן, זה בא עם סיפור: "השתחררתי מהצבא ב-1975 והלכתי לטייל בעולם. הצלחנו, אני וחבר בשם נמרוד ברנע, להיכנס לטייוואן - אז זה היה כמעט בלתי אפשרי. ואני, שתמיד הייתי פרעסר, ממש השתגעתי מהאוכל שם. חזרתי ארצה והתחלתי ללמוד על אוכל סיני. יום אחד ברנע, חבר קיבוץ חולתה, מתקשר אליי ואומר: שמע, יש פה אצלנו בקיבוץ מדריך נוער שוליים שמבשל, אנחנו רוצים לבוא לבשל לך. הוא הגיע עם אהרוני, שכבר אז היה עם צמה, והוא בישל לי אוכל סיני שלמד מספרים".

האוכל היה כל-כך טעים, שבן ש"ך הציע לאהרוני הצעה. "אמרתי לו, אני שולח אותך לטיוואן, כי זה מה שהכרתי. אתה תלמד שם ותחזור, אני אכין לך מסעדה ונתחלק חצי-חצי".

השותפות אכן עבדה, אבל חוויית "תפוח זהב" קצת שברה את אהרוני. המסעדה הייתה להיט קולינרי, אבל לא להיט כלכלי, "ונמאס לו", מספר בן ש"ך. "הוא כמו בטרייה ניקל קדמיום שנגמרת בבת אחת. סגרנו את הבאסטה והלכנו לדרכנו. הרווחנו שם יפה. ונשארנו חברים, והכול טוב. לפעמים, כשהוא מרשה לי, אני בא להיות עוזר צלם של הסדרה שלו ושל גידי". 

 ישראל אהרוני וגידי גוב/ צילום: רונן פדידה

דלקנים, מחזור שמנים משומשים ומנורות לד:
עוד מתיק ההשקעות של בן ש"ך

אחת ההשקעות המסקרנות של מודי בן ש"ך, זולת הקנאביס, מגיעה מתחום האנרגיה הקרוב לליבו: מדובר בחברה מקסיקאית בשם גוזמו, שמפתחת דלקן מתוחכם. בתשובה לשאלה למה לא בארץ, אומר בן ש"ך שהשוק בארץ רווי וגם המודל העסקי הוא של שירות של חברות הדלק, ולא של חברות כמו שלו.

"הצרכנים שלנו הם חברות, בדרך כלל ציי רכב גדולים", הוא מסביר. "במקסיקו יש ציי רכב מהגדולים בעולם. רק לקורונה (יצרנית הבירה) יש 52 אלף משאיות.

בינתיים הפעילות קיבלה תצורה קצת אחרת: אנחנו לא רק אמצעי תשלום אלא מוצר שנותן נתונים על הרכב, מזיהוי ועד התנהגות הנהג, וכל מה שהלקוח מבקש. דנונה למשל ביקשו אינפורמציה מתי המקררים ברכב פתוחים ולכמה זמן".

לעת עתה, גוזמו פעילה רק במקסיקו, אבל התוכניות הן להתרחב יותר למדינות דרום אמריקה - קולומביה, ארגנטינה וברזיל, שבשל גודלן יש גם בהן ציי רכב גדולים. תחום נוסף הקשור לאנרגיה שבו משקיע בן ש"ך הוא מיחזור שמנים בבלארוס - "בנינו שם בית זיקוק קטן, עם מערכת שאוספת שמני מנוע משומשים, בעיקר מכלי רכב וגם ממפעלים, וממחזרת ומוכרת לתעשיות, בעיקר תעשיית הדשנים". מוצר לדוגמה הוא מוצר שמונע אבק על אשלג ופוספטים, אחר מונע התגבשות. השווקים הם כרגע פולין, ובעתיד גם גרמניה וצ’כיה.

השקעה נוספת שאולי מעוררת הרמת גבות היא ביצרנית הלדים ג’וגאנו. "זו חברה מרתקת, שבימים אלה סגרה גיוס. היינו המשקיעים הראשונים, עברנו את כל השנים הקשות", אומר בן ש"ך.

לדים? מה לך ולמנורות?

"גם אני חשבתי ככה. בא אליי ידיד ואמר לי שיש חברת לדים שאפשר להשקיע בה. אמרתי שזה לא מעניין, לדים זה עסק לסינים, לא לישראלים. זה משעול פילים. אין לי מה לעשות שם. כך נגמרה השיחה. כעבור זמן-מה הגיע לארץ השותף המקסיקני שלי (בגוזמו) אלחנדרו רוחס, וביקש שנארגן יום של חברות סטארט-אפ ישראליות, כי הוא ואנשיו מחפשים השקעות. חברה אחת מהשש שקבעתי איתן לאותו יום ביטלה, הרמתי טלפון לידיד ואמרתי, תביא את ג’וגאנו".

אנשי ג’וגאנו הציגו את המוצר שלהם. "גם המקסיקנים וגם אנחנו לא הבנו כלום. שלחנו את החומר למי שעומד בראש אחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולה במקסיקו (משפחת צ’דראווי) והם אמרו, הנתונים שקריים, זה טוב מכדי להיות אמיתי. רוחס הוא איש של כבוד, והוא ביקש מהישראלים שיסעו ויוכיחו שהנתונים נכונים. עברו שבועיים וכבר היה סופרמרקט עם הלדים של ג’וגאנו, ומשפחת צ’דראווי ביקשו גם להשקיע בחברה, וגם רוחס ואני הצטרפנו".

הייחוד בלדים הללו, מסביר בן ש"ך, הוא לא רק היחס בין האנרגיה הדרושה להפקת האור לבין עוצמתו (7 וולט בלבד מייצרים אור חזק מאוד), אלא שמדובר במנורות חכמות שמשמשות לתקשורת ויכולות להעביר מיקום ואפילו לקרוא מוני חשמל ומים בבתים.