שלמה אייזנברג ניצח את עיריית ירושלים בקרב על ארנונה בשווי מיליונים

נדחתה תביעת עיריית ירושלים בסך 6.5 מיליון שקל נגד חברת הגן הטכנולוגי ירושלים שבבעלות שלמה אייזנברג. העירייה טענה כי גילתה שגטי השכירה שטח אותו עזבה שוכרת שנקלעה לפירוק, לחברה אחרת, מבלי לעדכן את העירייה על חילופי הדיירים כנדרש. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה שגילתה זאת 15 שנה לאחר עזיבת השוכרת.

ביולי 2015 הגישה עיריית ירושלים תביעה בסך 6.5 מיליון שקל נגד גטי - הגן הטכנולוגי ירושלים, שבבעלות שלמה אייזנברג, המחזיקה בפארק היי טק סמוך לקניון מלחה, בשטח בנוי של 90 אלף מ"ר. בין החברות השוכרות שטחים במתחם: מרכז פיתוח של IBM, גופי תקשורת בינלאומיים כמו BBC, רויטרס ובלומברג, רשות החברות הממשלתיות, רשות הפטנטים, האוניברסיטה הפתוחה מכללת ג'ון ברייס ועוד. בנוסף פועלים במתחם סניפי בנקים.

לטענת העירייה, היא גילתה בשנת 2015 חוב ארנונה בסך 6 מיליון שקל, על שם חברת וורסאוור טכנולוגיות, שנקלעה לפירוק בשנת 2001. ביוני 2015 שלחה העירייה מכתב לגטי בו ציינה כי קיים חוב, והתברר לה כי את השטח שוכרת כיום חברת אקס ליבריס, אך פרטי השינוי באכלוס לא דווחו כנדרש לעירייה, והיא דורשת להעביר לה את הפרטים על מועדי שינוי האכלוס של הנכס בתוך 14 יום, אחרת תשית את החוב על גטי. חודש לאחר מכן ועוד בטרם בוצע בירור, הגישה תביעה לבית המשפט לגביית החוב.

העירייה טענה כי לא בוצע דיווח העירייה לגבי שינוי שם מחזיק, לאחר ששטחים שהושכרו בעבר לחברה מסוימת שנקלעה לפירוק, הושכרו בהמשך לחברה אחרת. משכך לא חויבו. מאחר שהנתבעת היא הבעלים והמנהלת של מתחם גטי, והיא המשכירה את השטחים שבו לאחרים, לטענת העירייה, חלה עליה החובה בדבר שינוי שמות המחזיקים.

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ענת זינגר, קבעה כי התנהלות העירייה לאורך השנים הייתה בעייתית, התביעה מחזיקה עמוד אחד בלבד, בעוד שהעירייה לא פעלה בעניין החוב המצטבר במשך 15 שנה. גם סכום החוב הוא רב ולא זניח, ועת נשלחו הודעות בדבר כניסת דייר חדש לנכס, מצופה כי הגורם המתאים יבחין בחוב אשר נותר על-שם החברה שהתפרקה. העירייה התנהלה באופן רשלני, ולכן איבדה את היכולת לטעון לרשלנות הנתבעת.

בית המשפט קבע כי לגבי עיקר החוב שהצטבר בשנים 2000-2008, הרי שקיימת התיישנות ביחס לחוב, ולא ניתן לקבל את ניסיונות העירייה לטעון כי יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועדים מאוחרים יותר.

כמו כן, בית המשפט קבע כי בעבר נחתם הסכם פשרה חלקי לפיו קיבלה עיריית ירושלים תשלום מחברת אקסליבריס בגין השנים לגביהם לא חלה התיישנות. בכך אושר חיוב רטרואקטיבי של הארנונה באותן שנים.

באשר ליתרת החוב נמצא כי העירייה לא הוכיחה באופן מספק קיום יתרת חוב. גם אם נותרו שטחים שאותם לא שכרה אקס ליבריס, לא הובהר מיקומם, ולא הוכח כי מדובר בשטחים הנושאים בחבות ארנונה.

את גטי ייצג עו"ד מוטי איצקוביץ ממשרד כץ-גבע-איצקוביץ (KGI), ואת עיריית ירושלים ייצג עו"ד רן שבירו.