מי רוצה ילד מתורם זרע סדרתי

בסרט הסאטירי "הגבר הפורה ביותר באירלנד" משנת 2003, הגיבור, בחור בתול, ג'ינג'י וביישן, מגלה כי הוא ניחן בזרע רב-און באופן יוצא דופן. כשהשמועה מתפשטת בקרב נשות בלפסט, הסובלות מבעיות פוריות של בעליהן החוקיים, הוא הופך לתורם זרע סדרתי ונהנה מתהילה קצרת-מועד, עד שהוא מבין שהוא הפך למעשה לאב לעשרות תינוקות, שהוא אינו זוכה להיות חלק מחייהם וגידולם.

18 שנה מאוחר יותר מתברר כי תאומו הרוחני של גיבור הסרט הבדיוני חי במציאות, נושם ומפזר את זרעו ברחבי העולם, לרבות ישראל. השבוע דן בג"ץ בעתירה יוצאת דופן של אישה בת 42, הקובלת נגד משרד הבריאות, אשר אסר על בנק הזרע להפרותה מתורם הזרע הסדרתי, מזרעו היא מעוניינת להרות באופן מלאכותי.

על-פי המצב החוקי במדינת ישראל, אישה המעוניינת להרות מתרומת זרע יכולה לבחור באחד משני מסלולים: תרומת זרע אנונימית מבנק הזרע, במסגרתה היא והילד לא ידעו את זהות האב, והוא לא יהיה חלק מחייהם; או תרומת זרע מתורם ידוע, אז היא ותורם הזרע יידרשו להצהיר כי האב ייקח חלק בחייו של הילד. לכן במקרה שתורם הזרע והאם אינם מקיימים קשר זוגי, הם ידרשו להציג הסכם הורות, הכולל בין היתר הצהרה של תורם הזרע על התחייבותו להירשם כאב לילד שייוולד ולקיים את חובותיו ההוריות כלפיו.

מאחורי הדרישה שתורם הזרע יירשם כאביו של הנולד עומד החשש מריבוי חצאי אחים, העלולים בעתיד להיפגש ואף חס וחלילה להפוך לבני זוג, מבלי לדעת שהם חולקים את אותו האב. חשש זה קיים כמובן גם לגבי תרומת זרע אנונימית, ולכן בנקי הזרע אמורים להגביל את מספר ההפריות המתבצעות מתורם זרע יחיד, והדבר נמצא באחריותם.

מאחורי הדרישה שתורם הזרע ייקח חלק בגידולו של הילד שייוולד עומדת לא רק ראיית טובתו של הילד, שלא להיוולד למציאות שבה יש לו אב ידוע שאינו מעוניין לקחת חלק בחייו; אלא גם החשש שמתן אפשרות לתרומת זרע לא אנונימית ללא כל חובות הוריות מצד התורם, עלולה לעודד יצירת "שוק" שבו נשים יעניקו תמורה לגברים תמורת שימוש בזרעם.

שני חששות אלה הדליקו נורות אזהרה מהבהבות במקרה הספציפי שנדון בפני בג"ץ, ושכנעו את משרד הבריאות להתערב ולעצור את הליך ההפריה. משרד הבריאות גילה כי מדובר בתורם זרע אשר פנה באותה תקופה ל-6 בנקי זרע שונים עם 7 נשים שונות, על-מנת להפקיד עבורן מנות זרע ולהירשם כאב לילדים שייוולדו מזרעו בכל אחד מן המקרים. כמו כן נתגלה כי תורם הזרע נשוי לאישה החיה בארצות-הברית, ממנו נולדו לו 3 ילדים, ובנוסף בין השנים 2008 ל-2018 הוא הביא לעולם כ-35 ילדים מנשים שונות החיות במדינות שונות באמצעות הפריות.

גם מעיון בהסכמי ההורות שתורם הזרע חתם עם הנשים השונות, לרבות העותרת לבית המשפט, עלה כי התורם נתן לאמהות זכות שליטה מוחלטת בהחלטות הנוגעות לגידול הילד, לרבות האם לגלות לילד את זהותו של האב, האם לאפשר לו לקחת חלק בחיי הילד וכו'. הסכמים אלה, השוללים באופן מוחלט את זכויות האפוטרופסות של האב, מנוגדים לתקנת הציבור.

לאור נתונים אלה, הן משרד הבריאות והן בית המשפט דחו את בקשת האישה להרות מתורם הזרע הסדרתי, לאחר שהבינו שאין לו כוונה או יכולת לשמש כאב בפועל ללמעלה מ-38 ילדים, שנולדו לעשרות משפחות שונות ברחבי העולם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת תפקיד האב במשפחה, ולמעשה הוא משמש תורם זרע בלבד - בניגוד לחוק. 

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il