השבוע החולף היה סוער בשוק ההון המקומי, עם רצף חריג של דיווחים אודות חקירות וחשדות כנגד בכירים במספר חברות ציבוריות. את עיקר הכותרות ייצרה חקירה רוחבית שמנהלת רשות ניירות ערך בקשר לפרשה של מסחר על בסיס מידע פנים. הציר המרכזי בפרשה זו הוא הפיננסייר מנחם ויינברג, אשר מוכר לוותיקי השוק כאחד מבעלי חברת ההשקעות דנבאר, אותה מכרו הוא ושותפיו לקבלן יעקב אנגל לפני כ-20 שנה. בסך-הכול, תוך ימים ספורים התפרסמו פרשיות וחשדות הנוגעות ללא פחות מ-7 חברות בורסאיות, או לחלופין לנושאי משרה, בעלי שליטה ועניין הקשורים בהן, ולא מן הנמנע כי אלה יתרחבו בהמשך לחברות ולפעילים נוספים בשוק.
אלה היו ההתפתחויות המרכזיות בקשר לפרשות ולחשדות שהסעירו את השוק השבוע:
יום שני (18.2):
רו"ח מנחם ויינברג נעצר ונחקר במסגרת חקירה בחשד לשימוש במידע פנים של חברות בורסאיות בין השנים 2016-2018. ברשות ניירות ערך חושדים כי ויינברג, מוותיקי שוק ההון, קיבל מידע פנים מבכירים בכמה חברות ציבוריות ועשה בו שימוש כדי להפיק רווחים. לפי החשדות, ויינברג השתמש באופן שיטתי במידע פנים שקיבל לידיו וביצע באמצעות מידע זה עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של חברות שונות, ובחלק מהמקרים גם מסר את מידע הפנים לגורמים נוספים.
יום שלישי (19.2):
ארבע חברות בורסאיות - חברת הנדל"ן סאמיט וחברות הביומד כלל ביוטכנולוגיה, אליום מדיקל וקדימהסטם מעדכנות על חקירת רשות ניירות ערך בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים, במסגרתה נעשו חיפושים במשרדי החברות, ונחקרו נושאי משרה. השם הבולט בין הנחקרים - זוהר לוי, בעל השליטה ויו"ר סאמיט, הגדולה מבין החברות המוזכרות (מבחינת שווי שוק), אשר חשוד בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים, ולטענת רשות ניירות ערך, "במהלך החקירה התגלו ממצאים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו בביצוע העבירות".
הקשר בין לוי לויינברג מתקיים כבר שנים ארוכות, מהעסקה למכירת מניות השליטה בדנבאר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת לקבלן יעקב אנגל, חותנו של לוי (ששימש אז כסמנכ"ל הכספים של קבוצת אנגל) תמורת כ-40 מיליון דולר.
החשדות נגד לוי בפרשה הנוכחית קשורים לשני דיווחים שפרסמה סאמיט באוגוסט 2018, תחילה כשעדכנה על עליית שווי הנדל"ן להשקעה של החברה הבת סאמיט גרמניה (ב-92 מיליון אירו), וכמה ימים לאחר מכן עם הצגת תוצאות כספיות חיוביות למחצית הראשונה של אותה שנה. לוי חשוד כי מסר לויינברג מידע בנוגע לדיווחים אלה, טרם פרסומם לציבור (אשר הובילו לעלייה במניית סאמיט)
פעילותה של סאמיט צמחה בצורה ניכרת בשנים האחרונות, ומנייתה טיפסה בכ-80% תוך 3 שנים ומשקפת לה כיום שווי של כ-2 מיליארד שקל ושווי של כ-950 מיליון שקל להחזקותיו של לוי בחברה. עיקר פעילותה של סאמיט מתרכז בשוק הנדל"ן המניב בגרמניה, שם היא מחזיקה ביותר מ-100 נכסים בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר, המניבים דמי שכירות שנתיים המתקרבים ל-350 מיליון שקל. מלבד גרמניה, לחברה יש קרוב ל-30 נכסים מניבים בישראל בשטח כולל של כ-238 אלף מ"ר, המניבים לה דמי שכירות שנתיים של קרוב ל-120 מיליון שקל בשנה.
כלל ביוטכנולוגיה היא אחת החברות הבורסאיות מקבוצת כלל תעשיות של המיליארדר לן בלווטניק, ובמסגרת פעילותה היא משקיעה בחברות מתחומי מדעי החיים, שולטת בחברת מדיוונד ומחזיקה בחברות אנקיאנו וגמידה סל. מניית החברה נחלשה בשנה האחרונה בכ-15% ומשקפת לה שווי נוכחי של כ-440 מיליון שקל.
אליום מדיקל עוסקת במחקר, פיתוח וייצור סטנטים רפואיים ובתחום הכירורגיה הזעיר-פולשנית, ובין בעלי המניות העיקריים בה נמנים כמה אזרחים זרים. מנייתה פתחה את 2019 ברגל ימין, עם זינוק של יותר מ-50% מתחילת השנה ועד השבוע, שהתקזז אחרי הירידות האחרונות לתשואה חיובית של כ-35%. שנה אחורה ו-3 שנים אחורה מציגה המניה שחיקה של כ-35%-40% ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-60 מיליון שקל.
במקביל להתפתחויות ב"פרשת מידע הפנים", חברת ביצוע הפרויקטים נקסטקום עדכנה ביום שלישי על הגעת חוקרי המשטרה למשרדיה עם צו חיפוש במסגרת חקירה משטרתית "בנוגע לעבירות של מרמה ועבירות נוספות". בנקסטקום לא פירטו בעניין וציינו כי "אין בידי החברה כל מידע נוסף אודות מהות החקירה ונסיבותיה".
נקסטקום, שבשליטת היו"ר והמנכ"ל גיא ישראלי, עוסקת בביצוע פרויקטים של תשתיות תקשורת אלחוטית ותשתיות תקשורת וחשמל, ובחודש אוקטובר האחרון הגיעה מנייתה לרמת שיא ששיקפה לחברה שווי של כ-95 מיליון שקל, וזאת אחרי שתוך שנה קפצה בכ-90%. עם הירידות מהשבוע החולף השלימה המניה התרחקות של כ-30% מנקודה זו, לשווי חברה נוכחי של כ-70 מיליון שקל.
מניות חמש החברות הגיבו להודעות המפתיעות באותו יום (ג') בירידות משמעותיות, המצטברות מאז ועד כה לכ-4% בסאמיט, כ-7% בכלל ביוטכנולוגיה, כ-13% באליום מדיקל, כ-16% בנקסטקום וכ-22% בקדימהסטם.
יום רביעי (20.2):
ויינברג מגיע למשרדי מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך לחקירה נוספת, ונוסף אליו נעצר לחקירה גם יוסי בן יוסף, מנכ"ל קדימהסטם, בחשד לביצוע של עבירות לפי חוק ניירות ערך ובכללן גם עבירות של שימוש במידע פנים, עבירות תרמית בקשר לניירות ערך ועבירות דיווח, בקשר לחברת קדימהסטם.
על-פי החשדות הקשורים לבן יוסף, במסגרת קשר ישיר ורציף שהוא ניהל עם ויינברג, הוא מסר לו מידע פנים אודות הדיווחים של קדימהסטם טרם פרסומם לציבור, במה ששימש את ויינברג לביצוע עסקאות בניירות ערך קדימהסטם טרם הדיווח למשקיעים. עוד חושדת רשות ניירות ערך כי השניים פעלו במרמה להוצאת כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים שלא כדין מקופת החברה תוך הסתרת הייעוד הכספי.
קדימהסטם מוגדרת כחברת ביוטכנולוגיה בשלב הקליני, המפתחת טיפול תאי למחלות ניוון שרירים סופניות (ALS) וסוכרת, והירידות החדות במנייתה בימים האחרונים מגיעות אחרי זינוק שנתי תלת-ספרתי, המסתכם כעת בכ-160%. 3 שנים אחורה התמונה הפוכה, עם קריסה של כ-85% בשווי המניה, שלאחר הירידות מהימים האחרונים משקפת לחברה שווי של פחות מ-100 מיליון שקל. בעלי המניות העיקריים בחברה הם ג'וליאן רוג'רי, בית ההשקעות אלטשולר שחם ומישל רבל.
עוד ברביעי נודע כי רשות ניירות ערך חקרה באזהרה נושא משרה בכיר בחברת החיתום רוסאריו קפיטל, בחשד לביצוע עבירות של שימוש במידע פנים בקשר לניירות ערך של כמה חברות ציבוריות.
בשעות הערב של רביעי דיווחה חברת פי.אל.טי פיננס כי בעל השליטה בה, שרון פלאצ'י, "זומן לאחרונה למתן עדות במסגרת חקירה המתנהלת נגד צד שלישי"; וכי במסגרת העדות "הוחלט לחקור אותו באזהרה בקשר עם עבירה של סיוע להלבנת הון של אותו צד שלישי ואשר אינה נוגעת לחברה". פלאצ'י, על-פי חוות-דעת משפטית בה הוא מחזיק, טוען כי "לא הובא בפניו במסגרת החקירה יסוד כלשהו של עבירה פלילית" וכן כי החקירה לא נעשתה כדין.
זמן לא רב אחריה, חברת שפיר הנדסה דיווחה על חקירה שנפתחה על-ידי הנציבות האירופית "בקשר עם פעולות הונאה לכאורה", במסגרת ביצוע פרויקט של חברה-בת שלה ברומניה (שפיר מבנים רומניה). לפי שפיר, מדובר בחקירה הקשורה להפרת חוזה לביצוע הפרויקט "עקב הסבה לכאורה של ביצוע העבודות נשוא הפרויקט לשפיר מבנים רומנים בניגוד להוראות החוזה".
מדובר בפרויקט לתכנון וביצוע עבודות שיפוץ ושיקום של כביש DN-18 שברומניה, אשר בו כבר התנהלה בוררות בין החברה לבין מזמין העבודות - הרשות הממשלתית הרומנית לסלילת כבישים. בשפיר, אחת מחברות הפרויקטים והתשתיות הגדולות בישראל הנמצאת בשליטת ארבעת האחים שפירא, ציינו כי החברה-הבת תוכל להגיב על הטענה בטרם החקירה תגיע לכדי מסקנות, וכן כי החברה "בוחנת את הפנייה שהתקבלה ושוקלת את הצעדים שתנקוט בנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.